newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הרשות הפלסטינית משתיקה את הביקורת נגדה

בעוד הדיכוי הישראלי מעמיק מבחוץ, פועלת הרשות הפלסטינית מבפנים לצמצום חופש הביטוי בתקשורת, ברחובות ואפילו במסגדים. אבל צעדים אלו, לצד השחיתות השלטונית, רק מגבירים את הפופולריות של חמאס ומשרתים את הכיבוש

מאת:

כותב אורח: פוראת עוואדלה

במהלך אוגוסט 2015 עצרו כוחות הבטחון הפלסטינים 194 אזרחים פלסטינים, ביניהם עורכי דין, סטודנטים ומרצים באוניברסיטה, וזאת על רקע שיוך מפלגתי, הבעת דעה פוליטית, או פרסום ביקורת על פקידי הרשות ברשתות החברתיות. במקרים מסוימים המעצרים התבצעו ללא הצגת אישום. בחודשים שאחר מכן פעלו כוחות הבטחון של הרשות לדיכוי החברה האזרחית הפלסטינית, ובכלל זה עיתונאים וכלי תקשורת, במהלך שמטרתו לרסן את החירויות האישיות והפוליטיות.

מעצרים אלו הם חלק מהשימוש המתמשך שעושים הרשות והנשיא מחמוד עבאס בכליאה של צעירים שמביעים ביקורת על הממשלה הפלסטינית או מביעים תמיכה בחמאס, כפי שתיעד ארגון זכויות האדם הבינלאומי HRW.

תקציב כוחות הבטחון הפלסטינים עומד על כמיליארד דולר, מתוך תקציב ממשלתי כולל שעמד בשנת 2014 על 3.8 מליארד. כלומר, 28 אחוז מהתקציב הלאומי (ועד 37 אחוז, לפי הערכות גבוהות יותר שפורסמו במקומות שונים, ביניהם אל-מוניטור) מופנים לטובת מנגנוני הבטחון. לשם השוואה, רק 0.1 אחוז מהתקציב מופנה למשרד התרבות.

> מהו "סיפור טוב" עבור אילנה דיין ו"עובדה"? ואיפה הכיבוש?

שוטרי הרשות הפלסטינית מנסים למנוע מצעירים להתעמת עם כוחות הבטחון הישראלים. מחנה הפליטים עאידה, בית לחם. 26 בפספמבר 2013 (ריאן רודריק ביילר/אקטיבטסילס)

שוטרי הרשות הפלסטינית מנסים למנוע מצעירים להתעמת עם כוחות הבטחון הישראלים. מחנה הפליטים עאידה, בית לחם. 26 בפספמבר 2013 (ריאן רודריק ביילר/אקטיבטסילס)

מאחר וחלק כל כך גדול מהמאמץ הפוליטי הפלסטיני מופנה נגד הכיבוש הצבאי הישראלי, לעתים קרובות אנחנו דוחקים ומזניחים את הבעיות הדחופות שיש לממשל הפלסטיני. כמו הכיבוש הישראלי גם הממשל הפלסטיני בגדה המערבית מאופיין יותר ויותר בשימוש בסמכותנות ואף ברודנות, וזאת בשם המאבק לשחרור לאומי. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בנטייה לשחיתות שלטונית ברשות, ובשימוש במעצרים פוליטיים לשם השתקה. אולם אלה דווקא מעמיקים את חוסר האמון הציבורי ומקדמים בקרב רבים בציבור הפלסטיני את התפיסה שהרשות עצמה היא מכשול לעצמאות וחירות, מה שמגביר את הפופולריות של הארגונים האיסלאמיים. ואכן סקרים אחרונים מראים כי חמאס מתחזק בגדה המערבית

במידה רבה, המשיכה לחמאס כנציג האיסלאם הפוליטי היא מאז ומעולם תגובה שמגיעה בשל חוסר אמון פוליטי ואפילו סלידה מההנהגה הפלסטינית. ברור למה: הממשלה הפלסטינית לא עומדת אפילו בסטנדרטים המינימליים של ממשל תקין, בשל השחיתויות, הניצול לרעה של סיוע החוץ לאינטרסים פוליטיים צרים וחלוקה לא נכונה של משאבים.

הייאוש הגובר בקרב הפלסטינים מהאפשרות להגיע לפתרון מדיני בר קיימא לסכסוך, בשילוב עם סערת הזהויות הפוליטיות-דתיות ששוטפת את העולם הערבי, מעלים את האטרקטיביות של פלגים פלסטינים איסלאמיים כגון חמאס או "חיזב א-תחריר" (מפלגת השחרור). גם גורמים ישראלים רשמיים מחריפים מגמה זו בשנה האחרונה על ידי פרובוקציות המעוררות את הממדים הדתיים של הסכסוך.

> אל-הבאש: "במלחמת דת תעמדו מול שני מיליארד מוסלמים. אתם ערוכים לזה?"

שוטרים פלסטינים חוסמים מפגינים בזמן הגעתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לביקור ברמאללה. 21 במרץ 2013. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים פלסטינים חוסמים מפגינים בזמן הגעתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לביקור ברמאללה. 21 במרץ 2013. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

הרשות, שמושלת בגדה המערבית, יכולה היתה לפעול בתיאום עם החברה האזרחית ועם כוחות דמוקרטיים-ליברלים – מיעוט הולך וקטן בחברה הפלסטינית – כדי לאתגר יחד את הקיצוניות הגוברת. אולם במקום זאת בשנת 2014 מינה הנשיא מחמוד עבאס את מחמוד אל-הבאש, הידוע בעמדותיו האיסלאמיות הקיצוניות, לתפקיד הקאדי הראשי של פלסטין והשר לענייני דתות ונתן לו סמכויות מנהליות לפקח על מסגדים ומוסדות דת למטרות פוליטיות.

בעבר, מסגדים רבים בגדה היו נתונים להשפעה של חמאס, עד שפת"ח הדיח את האימאמים של חמאס תוך התעקשות על כך שפוליטיקה לא אמורה להיכנס לתוך המסגדים. אולם כעת מבקש פת"ח לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו דרך המסגדים בדיוק באותה דרך נגדה יצא, וזאת באמצעות דמויות ציבוריות כמו אל-הבאש. מכיוון שחמאס, יריבה המר של הרשות הפלסטינית, עדיין שולט במסגדים ברצועת עזה, נראה שהמטרה המרכזית במינוי של אל-הבאש לתפקיד היא הרתעה של חמאס מלפעול במסגדי הגדה המערבית, ולא, כפי שהוצהר, לשמור על המסגדים נקיים מאינטרסים פוליטיים.

באמצעות מהלכים אלה מפעילה הרשות באופן ישיר ועקיף דיכוי על מיעוט של הוגי דעות עצמאיים, אנשי שמאל ואתאיסטים, של המבקרים את פקידי הממשל הממונים על ידי הרשות. על ידי השימוש בשיטות שהוזכרו לעיל למעשה ההשתתפות הפוליטית כבר נמנעת מאלו. בכך מרסקת הרשות את הכוחות החברתיים העצמאיים שמעודדים ערכים של ליברליות ודמוקרטיה בחיי הפלסטינים, בעודה עוצמת עיניים לנוכח הפופולריות ההולכת וגוברת של פלגים אסלאמיים קיצוניים ששואפים למדינה או ח'ליפות אסלאמית.

אבל הרשות משחקת במשחק מסוכן. הפרות זכויות האדם הבסיסיות, ובמיוחד הזכות לחופש ביטוי ולתקשורת חופשית, כמו גם החופש להפגין נגד השחיתות המבנית ולבחור עמדה פוליטית, רק מרחיק את העם הפלסטיני הנואש מהרשות, שבאופן הזה מוותרת על כל טיפה של לגיטימיות או סמכות שלטונית.

במקביל, ממצה הרשות את מרב המשאבים שלה כדי לשמור על כוחה המוגבל בתוך "שטח איי" (שבאחריותה על פי אוסלו), בזמן שהכיבוש הישראלי ממשיך לערער על מעט הסמכות שנותרה לה מחוץ למרכזי הערים האוטונומיות למחצה. משתנים אלה מקדמים את הקריסה, לא רק של הממשלה הפלסטינית הנוכחית, אלא של פרויקט המדינה הפלסטינית כולו.

כאשר הפלסטינים יוותרו על הרעיון של בניית מדינה, יהיה מעט מאוד שניתן יהיה לעשות כדי לעצור את ההידרדרות לאלימות והקצנה. וזו תהיה אולי המתנה הגדולה ביותר לכובשים.

פוראת עוואדלה הוא פלסטיני שמתגורר בשבדיה. לשעבר רכז המתנדבים באגודה לזכויות פליטים של נציבות האו"ם לפליטים בצפון קפריסין, שם הוא גם סיים את התואר הראשון שלו ביחסים בינלאומיים. הפוסט פורסם לראשונה באנגלית באתר 972+ ותורגם לעברית על ידי יעל מרום.

> הידרדרות במצבו של עיתונאי פלסטיני ששובת רעב בשל מעצרו המנהלי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf