newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרדיפה נמשכת: ישראל מבקשת שוב מעצר מינהלי לעו"ד פלסטיני-צרפתי

סלאח חמורי, העובד בארגון א-דמיר לסיוע משפטי לאסירים, שהוצא מחוץ לחוק, נעצר שלשום בביתו בירושלים. ב-2017 הוכנס למעצר מינהלי שעורר ביקורת בינלאומית חריפה. במעצר הוחרם הטלפון שלו, שמשמש ראייה חשובה בתביעה שהגיש נגד NSO בגין התקנת הרוגלה פגסוס

מאת:
סלאח חמורי (צילום: Alain Bachellier, CC BY-SA 3.0)

"כל מה שעושים לי, זה כדי ללחוץ עלי לעזוב את הארץ". סלאח חמורי (צילום: Alain Bachellier, CC BY-SA 3.0)

התביעה הצבאית מבקשת לכלוא במעצר מינהלי בלי משפט עורך דין פלסטיני בעל אזרחות צרפתית. סלאח חמורי, בן 36, נעצר שלשום בביתו בירושלים. התביעה הצבאית ביקשה אתמול (רביעי) מהמפקד הצבאי לעיין בראיות חסויות נגד חמורי, במטרה לשקול להכניס אותו למעצר מינהלי. היום הוצא צו שמאשר את המעצר המינהלי.

חמורי הוא יליד ירושלים, אמו צרפתייה ואביו פלסטיני. הוא עובד בארגון א-דמיר לסיוע משפטי לאסירים. מקום עבודתו, א-דמיר, הוא אחד מששת ארגוני החברה האזרחית שהוכרזו כארגוני טרור באוקטובר 2021, בראיות חסויות.

חמורי הוכנס ב-2017 למעצר מינהלי, בטענה כי הוא פעיל בארגון החזית העממית, שישראל מגדירה כארגון טרור. מעצרו המינהלי הקודם עורר ביקורת בינלאומית, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, קרא לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לשחרר אותו. כעבור שנה שוחרר.

באוקטובר, אחרי שארגוני החברה האזרחית הפלסטינים הוצאו מחוץ לחוק, שללה שרת הפנים איילת שקד, את מעמדו של חמורי, בנימוק ש"מעשיו מהווים הפרת אמונים למדינת ישראל", מבלי לפרט אילו מעשים ועל בסיס ראיות חסויות. כך איבד את התושבות שלו בירושלים. עקב שלילת מעמדו, הליך המעצר המינהלי מתנהל נגדו כעת כפוף לחוק הצבאי, כפי שנהוג עם פלסטינים בשטחי הגדה, אף שהוא תושב ירושלים.

חמורי הוא אחד משישה פעילי זכויות אדם פלסטינים שבמכשיר הטלפון שלהם הושתלה תוכנת הרוגלה פגסוס, כך לפי תחקיר של אמנסטי ו-Citizen Lab. כעת, עם מעצרו, מכשיר הטלפון הנגוע הוחרם ומוחזק בידי שב"ס. "הטלפון זו ראייה חשובה בתביעה שלו נגד חברת NSO", אמר עורך דינו, מחמוד חסאן. "הגשתי בקשה לשחרר את המכשיר. אם ייפגע חלילה, זה שיבוש הליכי משפט".

אתמול, בבית המשפט הצבאי בעופר, התביעה הצבאית ביקשה להאריך את מעצרו של חמורי ב-72 שעות, כדי לאפשר למפקד הצבאי לשקול הוצאת צו מעצר מינהלי, "כנגד אדם המהווה סכנה לביטחון האזור", לפי התובע. השופטת, רס"ן מירב יצחקי, עיינה בחומר החסוי והחליטה להאריך את המעצר ב-48 שעות.

המפקד הצבאי, כאמור, הוציא היום נגדו צו מעצר מינהלי. חמורי צפוי להחרים את הדיון בבית המשפט, כחלק מהחרמה קולקטיבית של אסירים פלסטינים נגד פרקטיקת המעצרים המינהליים, שמתנהלת מאז 1 בינואר 2022.

שלושה ימים לפני מעצרו, כתב חמורי במגזין האמריקאי השמאלי Jacobin טור אישי, המגולל את סיפור חייו. כאשר היה בן 19 הורשע במעורבות בתכנון התנקשות ברב עובדיה יוסף, ונידון למאסר של שבע שנים. שלושה חודשים לפני שסיים לרצות את עונשו, ב-2011, שוחרר במסגרת עסקת שליט. לדבריו, לאחר שחרורו רצה להמשיך בחייו, להקים משפחה ולעסוק בעריכת דין, כדי להגן על אסירים פלסטינים אחרים, אך החל לסבול מרדיפה של השב"כ בתגובה לפעילותו הפוליטית נגד הכיבוש הישראלי.

ב-2015, המפקד הצבאי הוציא צו שאסר עליו להיכנס לגדה המערבית, וב-2017, מנעו מאשתו, אזרחית צרפתיה, להיכנס לארץ. היא גורשה בחזרה לצרפת משדה התעופה בן גוריון, ומשפחתו פוצלה. "כל מה שעושים לי, זה כדי ללחוץ עלי לעזוב את הארץ", כתב חמורי. "הרשויות הישראליות רודפות כל אדם פעיל פוליטית, דרך מעצרים, וכשזה לא עובד, דרך שלילת מעמד, ביטוח בריאות, ופגיעה בבני המשפחה ובעסקים שלו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf