newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרבנים רוצים להוציא ללא עונש אדם שהודה ברצח משפחה שלמה

הרבנים שיצאו נגד הרשעתו של עמירם בן אוליאל ברצח משפחת דוואבשה בדומא וקראו לגייס כספים עבורו, לא עשו זאת כי הם מתנגדים לעינויים. זה רק תירוץ. הם שמו את עצמם כראש לשועלים, ומי שהולך אחריהם אינו אלא זנב

מאת:

 שלשום הזדעזעתי לשמוע על שלושה מאסרי עולם שהוכרזו כעונשו של עמירם בן אוליאל בבית המשפט המחוזי בלוד. הזדעזעתי לא כי ייחלתי שייצא זכאי או עם עונש פחות מכך, אלא כי שום אמירה סמלית על שלושה מאסרי עולם, שאינם באמת ניתנים לריצוי, לא משתווים לחיי שלושה בני משפחת דוואבשה, כולל תינוק חף מכל רע, שניספו בשריפה האיומה ההיא לפני חמש שנים.

הייתה בי תקווה שלא הנאשם ביצע את המעשה הזדוני. הרי זה נוח לחיות בחוויה שרק צד אחד בסכסוך ״מסוגל״. אך טעיתי. אף אחד לא פטור מהחטאים הנוראים מכל. כאלו שביהדות נחשבים ל״ייהרג ובל יעבור״.

בסוף היום, אחרי מתן גזר הדין, פורסם גילוי דעת של שורה של רבנים, אשר גינו את החלטת בית המשפט לקבל את הודאתו של בן אוליאל, משום שניתנה תחת הפעלת חקירה בעינויים. בנוסף פורסמה גם קריאה לבני הציונות הדתית ולחברה הישראלית לאסוף כסף עבור הגנתו של בן אוליאל בבית המשפט העליון בערעורו. תוך זמן קצר נאספו כבר כמה מאות אלפי שקלים.

אז קודם אתחיל מהדבר המובן מאליו. ברור שלכל אדם מגיעה זכות למשפט צודק, וגם לעמירם בן אוליאל יש את הזכות לערער לעליון. אולם פסק הדין של בית המשפט המחוזי בלוד מעיד באופן נהיר ביותר, כי הוא פסל את כל ההודאות שניתנו בזמן החקירות ״המיוחדות״ ובעקבותיהן. ומתוך כך, גילוי הדעת של הרבנים הופך להסחת הדעת. הסחת הדעת החתומה בידי רבנים מכובדים – כולל אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ׳.

בית המשפט המחוזי לא הרשיע על סמך ההודאות שהוצאו ב"אמצעים מיוחדים". עמירם בן אוליאל, שהרושע ברצח משפחת דוואבשה, בבית המשפט (צילום: אבשלום ששון)

בית המשפט המחוזי לא הרשיע על סמך ההודאות שהוצאו ב"אמצעים מיוחדים". עמירם בן אוליאל, שהרושע ברצח משפחת דוואבשה, בבית המשפט (צילום: אבשלום ששון)

אתמול כבר ראיתי את תגובתו של רב יישוב ניר עציון שבכרמל, הרב רונן לוביץ׳, שמשך את חתימתו מגילוי הדעת, וכתב כי נתבקש לחתום לפני כמה חודשים על מכתב של רבנים נגד עינויים בחקירות (וחתימה מתחת למכתב כזה גם כותב שורות אלו היה חותם), אך לא במיוחד בעד בן אוליאל דווקא.

הרבנים החתומים הנוספים – דב ליאור, שמואל אליהו, יצחק גינזבורג – ידועים, למרבה הצער, כמחזיקים בדעות שמאפשרות יחס מפלה כלפי לא-יהודים בכלל, וערבים בפרט. מה שהופך את גילוי הדעת להסחת דעת, לשקר אחד גדול, שמכסה בתלונה נגד עינויים ונגד מערכת המשפט (הבונטון המקובל אף אצל נבחרי הציבור בישראל בימינו) את הכוונה האמיתית – להוציא מבית המשפט ללא עונש את האדם שהודה בכך שרצח בדם קר משפחה בכפר דומא.

בסוף השבוע נציין את ראש השנה. החג שבו נהוג לייחל, בין היתר, שנהיה לראש ולא לזנב. אך יחד עם זאת בפרקי אבות ישנה המלצה כי עדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים. נראה כי הרבנים המכובדים שיחקו את תפקיד השועלים במקרה הזה. וההולכים אחריהם – הם זנבו של שועל.

הרב בנימין מיניץ׳ הוא רב קהילת ״דניאל״ ביפו וחבר הועד המנהל של שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf