newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקורונה קטלנית. משבר האקלים עוד יותר

מגיפת הקורונה מראה שאפשר להגיב במהירות למשבר שמאיים על חיי אדם. אך אף שממשבר האקלים כבר מתים מיליוני אנשים בשנה ורבים נוספים נפגעים קשות, ואף שהוא קשור גם למגיפה וחלק מהפתרונות דומים, הוא לא מעורר בנו את אותה תחושה של דחיפות. אולי כדאי, במיוחד עכשיו, שנתחיל להתייחס אליו ברצינות

מאת:

אנחנו נמצאים בעיצומו של מצב חירום גלובלי, שפגע כבר באנשים רבים ומאיים לשלוח מיליונים נוספים לקברם. ככל שהשפעתו מתרחבת, הוא עלול לערער כלכלות שלמות ולפגוע אנושות במדינות עניות יותר שאין להן מספיק משאבים ותשתיות. מדובר במשבר האקלים, לא במשבר הקורונה. אבל הממשלות לא מארגנות במהירות תוכניות חירום לאומיות, ואתם לא מקבלים הודעות תכופות בטלפונים שלכם שמיידעות אתכם על ההתפתחויות הדרמטיות בנושא ברחבי העולם, מדרום קוריאה ועד איטליה.

קרחונים נמסים בגרינלנד (צילום: pxfuel)

בכל מקרה אנחנו עומדים לסבול. קרחונים נמסים בגרינלנד (צילום: pxfuel)

כ-20 אלף איש מתו מווירוס הקורונה ברחבי העולם נכון לעכשיו. לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר לבדו – רק היבט אחד של המשבר האקלימי המרכזי – הורג 7 מיליון אנשים בעולם בכל שנה. אבל לא היו פגישות חירום בנושא, אף מנהיג מדינה לא הצהיר הצהרות בארשת פנים חמורה ופירט את הצעדים שננקטים כדי להרגיע את הציבור. על מגיפת הקורונה אנחנו צפויים להתגבר עם הזמן. אבל בכל הנוגע למשבר האקלים נגמר לנו הזמן, וכל מה שנותר לנו לעשות הוא להתמודד עם ההשלכות ההרסניות שיגיעו בעתיד הלא רחוק.

אך בעוד שבאופן מובן, ההתייחסות לווירוס הקורונה היא כאל סכנה ברורה ומיידית, משבר האקלים עדיין מוצג בפנינו כמשהו מופשט, שהשלכותיו רחוקות מאתנו מרחק של עשורים. שלא כמו מחלה, קשה יותר לדמיין כיצד קריסת האקלים תשפיע עלינו כפרטים. השריפות שפגעו בחלקים מהקוטב הצפוני בקיץ שעבר היו יכולות לעורר דיון דחוף על האופן שבו משבר האקלים מתדלק אירועי מזג אוויר קיצוניים, אך הן לא הובילו לכך.

ב-2018, יותר מ-60 מיליון איש סבלו מהשלכות פגעי מזג האוויר ושינוי האקלים, וכ-1,600 איש מתו באירופה, יפן וארה"ב בגלל גלי חום ושריפות יער. מוזמביק, מלאווי וזימבבווי נפגעו קשות מסופת הציקלון אידאי, וההוריקנים פלורנס ומייקל גרמו לכלכלת ארה"ב נזק בשווי של 24 מיליארד דולר, לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי.

שריפת יער בקליפורניה (צילום: משרד החקלאות האמריקאי)

נזקים במיליארדים ואלפי מתים. שריפת יער בקליפורניה (צילום: משרד החקלאות האמריקאי)

השטפונות שפגעו ביורקשיר לא כל כך מזמן הדגימו כי פגעי מזג האוויר והמחיר האנושי והכלכלי הגבוה שלהם הם כבר חלק מהחיים בבריטניה. מדפי הקרח באנטרטיקה נמסים בקצב מהיר פי 6 מאשר לפני 40 שנה, ומשטח הקרח בגרינלנד נמס בקצב מהיר פי 4 ממה שחשבו קודם לכן. לפי האו"ם, יש לנו 10 שנים בלבד כדי למנוע עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס מהטמפרטורות של לפני העידן המתועש, אבל בכל מקרה אנחנו עומדים לסבול.

ייתכן גם שמגיפות ומשבר האקלים קשורים זה לזה: מחקרים מראים כי שינויים בדפוסי מזג האוויר גורמים למינים מסוימים לעלות למקומות גבוהים יותר, ולבוא במגע עם מחלות שהמערכת החיסונית שלהם אינה ערוכה להתמודד אתן. "מוזר שאנשים מתייחסים למשבר האקלים כמשהו שיקרה בעתיד, לעומת וירוס הקורונה שעמו אנחנו מתמודדים עכשיו", אומרת מרים טרנר, מנהלת משותפת של ארגון ידידי כדור הארץ. "זה נראה כמו משהו רחוק כשיושבים במשרד במרכז לונדון, אבל מאות מיליוני אנשים כבר מרגישים את השפעותיו של מצב החירום הזה".

לא כדאי להבחין בין המשברים

דמיינו לעצמכם שהיינו חשים את אותה עוצמה של דחיפות לגבי משבר האקלים כמו שאנו חשים מול וירוס הקורונה. מה היינו עושים? כפי שמציין אלפי סטירלינג ממכון המחקר NEF, לא כדאי לבצע הבחנה ברורה וחדה בין שני המשברים. אחרי הכל, המגיפה מובילה להאטה כלכלית גלובלית, ויש לקשר בין הצעדים הכלכליים שבהם נוקטים כדי להתמודד עמה לפתרון משבר האקלים.

"מה שקורה בדרך כלל במיתון הוא שקובעי המדיניות נכנסים לפניקה ומחפשים פתרונות קלים ומהירים, ברמת שרשראות האספקה והדבקת פלסטרים". במשבר של 2008, למשל, שלטונות ביצעו הפחתות מהירות של מע"מ וריבית, אבל לא הגדילו מספיק את ההשקעות, ואז קיצצו בהן שוב בשם ה"צנע" או "המשמעת הפיסקלית".

לפי מחקר של ה-NEF, אם ממשלת בריטניה דאז היתה מממנת השקעות בתשתיות עם טביעת רגל פחמנית אפסית, היא לא היתה רק מגבירה את הפעילות הכלכלית ומחזקת את המשק, אלא גם מורידה את פליטות הפחמן מאזורי מגורים ב-30%. הפעם, אין יותר מדי אפשרות להוריד את הריבית הנמוכה ממילא או להגדיל את ההרחבה הכמותית. מדיניות תקציבית ירוקה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות.

מה היה מוזכר בנאום הרציני שהיה נושא ראש ממשלה על מדיניות כזאת? למשל, שבכל הבתים והעסקים יותקן בידוד מחום וקור, מה שייצור משרות, יסייע למי שסובל ממחסור ויצמצם את הפליטות. או שנקודות הטענה של מכוניות חשמליות יותקנו ברחבי המדינה, והמדינה תכריז על תוכניות הכשרה מיידיות לכוח אדם מקצועי. ואולי גם שמס נוסע מתמיד יוטל על אנשים בעלי אמצעים שטסים לעתים מזומנות.

טרנר אומרת כי כל מדיניות ממשלתית תעבור מעכשיו דרך הפריזמה של וירוס הקורונה. אפשר להחיל על המדיניות עדשות דומות וקבועות שנוגעות למשבר האקלים.

וזו תהיה רק ההתחלה. ידידי כדור הארץ קוראים לספק תחבורה ציבורית בחינם לאנשים מתחת לגיל 30, ולהגדיל בדחיפות את ההשקעות ברשתות האוטובוסים. האנרגיה המתחדשת תוכפל, עוד דבר שייצור משרות חדשות ואנרגיה נקייה, ויוביל להפחתת זיהום האוויר הקטלני. הממשלה תפסיק את כל ההשקעות של כספי ציבור בתשתיות דלקים מאובנים, ותשיק תוכנית נטיעת עצמים נרחבת.

יש כמובן הבדל משמעותי בין משבר הקורונה למשבר האקלים, והוא הבושה. לדברי סטירלינג, "לא ידענו שהקורונה מגיעה, ואנחנו יודעים שמשבר האקלים נמצא על השולחן כבר 30 או 40 שנה". ועדיין, אף שאנחנו לא ערוכים למשבר הקורונה בגלל ייבוש שירותי הבריאות – הממשלה עדיין יכולה להכריז במהירות על תוכנית חירום להתמודדות עם המגיפה.

"תקופה מטורפת, עובדים שבעה ימים בשבוע". צוות הקורונה בבית החולים תל השומר (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

הממשלה יכולה להכריז במהירות על תוכנית חירום. צוות הקורונה בבית החולים תל השומר (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

מגיפת הקורונה מציבה בפנינו הרבה אתגרים ואיומים, אבל גם כמה הזדמנויות. תגובה נבונה להתחממות הגלובלית יכולה לצייד אותנו בתחבורה בת השגה, בבתים מבודדים לחום ולקור, במשרות ירוקות שדורשות מיומנות ובאוויר נקי. הפעולות לעצירת המגיפה הן כמובן נחוצות ודחופות. אבל משבר האקלים הוא איום קיומי חמור וקטלני בהרבה, ועדיין אין לנו את אותה תחושת דחיפות לגביו. מגיפת הקורונה מראה שאפשר לעשות את זה, אך נדרשים נחישות וכוח רצון, שבכל הנוגע לעתידו של כדור הארץ חסרים לנו מאוד.

אוון ג'ונס הוא עיתונאי ב"גארדיאן", שם התפרסמה הכתבה במקור. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf