הפצוע מאום אלחיראן גסס, שוטרים וצוות רפואי לא עזרו

רופאה משטרתית וחובשים שלא העניקו טיפול רפואי ליעקוב אבו אלקיעאן הפצוע, שדימם למוות אף ששהו במרחק מטרים ספורים ממנו; שוטר שירה אף שהודה שלא חש סכנת חיים; שוטר שמדבריו למפקדו מיד אחרי הירי עולה שייתכן שזיהויו של אבו אלקיעאן כ"מחבל" היה טעות; מפקד שמכריז שאבו אלקיעאן "מת" מבלי שנבדק כלל. זו התמונה המטרידה העולה מעתירה לבג"ץ שצפויים להגיש בקרוב הוועד נגד עינויים וארגון עדאלה בנוגע לאירועים באום אלחיראן בינואר 2017, שבהם נהרגו אבו אלקיעאן מאש שוטרים, והשוטר ארז לוי שמכוניתו של אבו אלקיעאן פגעה בו אחרי שאיבד שליטה על המכונית לאחר הירי בו.

שוטרים לצד מכוניתו של יעקוב אבו אלקיעאן, ביום האירוע באום אלחיראן (צילום: אקטיבסטילס)

העתירה מתבססת על בחינה של חומרי הבדיקה של מח"ש שערך ד"ר אריאל ליבנה, מומחה לקרימינולוגיה. ליבנה עיין בחומרים הרבים, שכללו עדויות, מסמכים וקטעי וידאו, שחלקם נחשפים בפעם הראשונה.

החומרים המובאים בעתירה מעלים שאלות קשות לגבי התנהלות המשטרה, מח"ש והפוליטיקאים – שמיהרו להכריז שהמנוח היה מחבל אף שלא היתה כל ראיה לכך לאחר האירוע.

העתירה יוצאת נגד החלטת מח"ש לסגור את תיק החקירה. בעתירה נטען כי כי מעיון בחומרי הבדיקה שאספו במח"ש עולה כי "נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של הניסיון לבחון את אחריותם של השוטרים המעורבים בשרשרת האירועים".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

עוד נטען בעתירה כי ההחלטה על סגירת התיק "בלתי סבירה באופן קיצוני" ו"ניתנה תוך התעלמות מהחומר הראייתי הרב שנאסף בתיק, וללא ניסיון אמיתי לברר לגבי כל אחד מהשוטרים שהיו מעורבים באיזו מידה תרמה הפעילות ישירות למותו של יעקוב אבו אלקיעאן".

מהוועד נגד עינויים נמסר לקראת הגשת העתירה כי "אום אלחיראן היא כתם מדמם ביחסי האזרחים והמשטרה בישראל. אזרח ושוטר נהרגו ללא כל צורך והצדקה, התיק במח"ש נסגר ללא פתיחה בחקירה פלילית, והמפכ"ל והשר לביטחון פנים גלעד ארדן פירסמו ברבים שמדובר היה בפיגוע, על אף שכל הראיות אומרות אחרת".

אישור למה שנטען מלכתחילה: לא היה פיגוע

בשעות הבוקר המוקדמות של 18 בינואר 2017 פשטו מאות שוטרים על הכפר הלא מוכר אום אלחיראן בנגב. במהלך הפשיטה, ירו שוטרים למוות באבו אלקיעאן, שבדיוק יצא מביתו עם מעט חפצים במכוניתו. בעוד שבמשטרה טענו ברגע הראשון שמדובר ב"פיגוע", ב"שיחה מקומית" פורסמו זמן קצר לאחר האירוע עדויות שסתרו את גרסת המשטרה.

שוטרים פושטים על הכפר אום אלחיראן, דקות לפני הירי באבו אלקיעאן, ב-18 בינואר 2017 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

ימים לאחר האירוע, פורסם ב"שיחה מקומית" תחקיר משותף עם סוכנות המחקר הלונדונית Forensic Architecture, שבו שולבו קטעי וידאו שצילמה הצלמת קרן מנור מהקרקע יחד עם וידאו מהמצלמה התרמית שהופעלה מהמסוק המשטרתי. התחקיר הוכיח שאבו אלקיעאן נורה לפני שפגע בשוטרים.

בהמשך פורסמו תחקירים נוספים, שחשפו את הפגמים בגרסת המשטרה באותו יום, כמו הטענה שהאורות במכוניתו של אבו אלקיעאן היו כבויים או הטענה שהוא האיץ בכוונה לעבר השוטרים. שתי הטענות התבררו כלא נכונות.

החומרים הנחשפים לראשונה במסגרת העתירה מאשרים את מה שטענו תושבים, פעילים, עדים, וחוקרים עצמאיים שפירסמנו כאן ב"שיחה מקומית", מהרגע הראשון ובמהלך שלוש השנים האחרונות: אבו אלקיעאן לא היה מחבל ולא ביצע פיגוע.

כעת נחשף כי חלק מהשוטרים לא סברו שזה המקרה עוד בזמן האירוע. בנוסף, כפי שטענו עדים למקרה, מהחומרים עולה שאבו אלקיעאן נותר לדמם למוות במשך עשרות דקות ללא שהוענק לו טיפול רפואי, שיכול היה להציל את חייו. לפי המסמכים המצורפים לעתירה עולה, עולה כי שוטרים רבים, ובהם רופאה משטרתית וחובשים, חלפו על פניו או היו בסמוך אליו ולא ניגשו לטפל בו.

את החומרים שעליהם מבוססת העתירה אספו חוקרי מח"ש בעצמם – דו"חות משטרה, חקירות של שוטרים, צילומים משטרתיים, תמלול רשתות הקשר ועוד. אך כמו במקרה של ירי כדור ספוג בראשו של איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, באותו הבוקר, מסיבה לא ברורה כל המידע לא גובש לידי חקירה פלילית ונותר בגדר "בדיקה".

"כל הפעמים שרואים את אבו אלקיעאן בסרטים שצילמו השוטרים זה במקרה", אומר הקרימינולוג ד"ר ליבנה. "אף אחד לא התכוון לצלם אותו. זה כמו הסיפור של הירי בראשו של ח"כ איימן עודה. מח"ש אספו את החומרים, אבל לא רצו או לא היו מסוגלים להגיע למסקנות. זה מאוד מוזר בהתחשב בחומרים הרבים והאיכותיים שהיו בידם".

במאי 2018 הוחלט במח"ש לסגור את התיק. מכיוון שהסגירה נעשתה על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לא ניתן לערער על ההחלטה למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, ולכן יוגש הבג"ץ בימים הקרובים בשמה של משפחת אבו אלקיעאן. העותרים דורשים מפרקליטות המדינה, מהיועץ המשפטי וממח"ש לפתוח מחדש בחקירה לגבי הירי באבו אלקיעאן ולגבי העובדה שלא קיבל טיפול רפואי לאחר שנורה.

שוטר בקשר: ירו בו כשחשבו שהוא מחבל

מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשייך והשר ארדן הגדירו מהרגע הראשון את אבו אלקיעאן כ"מחבל" וטענו כי "חד משמעית מדובר בפיגוע". גם לאחר שמח"ש קבעה שלא מדובר בפיגוע, וגם לאחר שהשב"כ קבע שמדובר ב"כשל מבצעי" השר ארדן שב והצהיר כי "בתחושות שלי יש הסתברות גבוהה יותר שזה היה פיגוע דריסה".

אולם מצלמת הגוף של אחד השוטרים, נ"ג, תיעדה את השיחות שלו עם מפקדו, ומתמלול השיחה ניתן לקבוע כי לפחות חלק מהשוטרים סברו מהרגע הראשון כי לא מדובר בפיגוע.

להלן תמלול שיחתו של נ"ג עם מפקדו, רפ"ק ר"ע, כחמש דקות לאחר הירי, כפי שתועדה במצלמת הגו פרו של נ"ג:

נ"ג: (מציין את השם של מפקדו, רפ"ק ר"ע)" "שמה יש פצועים, ירו על הרכב הזה".

[ברקע שומעים שוטר בדרגת סנ"צ אומר: ד"ר —, איפה ד"ר —?]

שוטר בלתי מזוהה: "מה?"

נ"ג: "שמה יש פצועים. ירו על הרכב הזה גם, חשבו שזה מחבל. אתה לא זוכר? הוא בא מכאן. ירו עליו. תראה אם יש שם פצועים, אחי".

שוטר בלתי מזוהה: "יש שם פצוע ירי?"

נ"ג: "צריך, צריך לבדוק יש אתם גם פצוע ירי. ירו על הרכב הזה בהתחלה כשחשבו שזה מחבל…"

רפ"ק ר"ע: "יש כוחות שלנו גם שם".

נ"ג: "מה?"

רפ"ק ר"ע: "יש כוחות שלנו גם שם".

חוקר מח"ש צפה בקטע הווידאו הזה ביולי 2017, אולם משום מה כלל לא הזכיר את חילופי הדברים בדו"ח הצפייה שכתב.

קצין מכריז שאבו אלקיעאן מת בלי לבדוק אותו

כאמור, כחמש דקות לאחר הירי, ניגש נ"ג למפקד הכוח של מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפה), רפ"ק ר"ע, והתריע על העובדה שיש במקום פצוע. "אולם המפקד לא דיווח בקשר כי יש פצוע ירי שיש לבדוק, לא שלח אף אדם לברר מה מצבו של הפצוע, ולמעשה התעלם מהדיווח", נכתב בעתירה. "העדכון היחיד שנתן ע' בקשר היה כי יעקוב אבו אלקיעאן כבר מת, ההפך ממה שאמר לו השוטר ששלף את הפצוע מהרכב".

על פי הבדיקה של הוועד נגד עינויים הירי לעבר הרכב החל ב-05:57, ואבו אלקיעאן "נשלף" מהרכב אחרי כדקה. אולם בשעה 06:03, כשש דקות אחרי הירי וחמש דקות אחרי שפקודו נ"ג דיווח לו שיש פצוע ברכב, הודיע רפ"ק ר"ע בהודעת קשר, שמופיעה בחומרי החקירה של מח"ש, שאבו אלקיעאן מת.

"לכל הכוחות שמשתתפים במבצע. המבצע עכשיו בהיפוך קערה", דיווח רפ"ק ר"ע בקשר. "מתפ"א מכריז היפוך קערה (כלומר יש התקפה על הכוח; א"ז). אני צריך מסוק חילוץ לפצועים. פצוע ראש ופצוע רגליים. כמו כן מחבל דורס במצב איקס (כלומר הרוג; א"ז). האם רות?"

אז מדוע רפ"ק ר"ע דיווח על מותו של אבו אלקיעאן, וזאת על אף שרק לרופא או פרמדיק מותר לקבוע זאת? בתשאולים במח"ש ציינו שוטרים רבים, בהם בכירים, את ההודעה הזו כסיבה לכך שלא בדקו האם יש צורך להעניק טיפול רפואי לאבו אלקיעאן.

בשעה 06:14 – 17 דקות אחרי הירי – מפקד בכיר בדרגת תת ניצב שאל את מפקד מבצע ההריסה, קצין בדרגת ניצב משנה, אם השוטרים נפגעו ב"פיגוע דריסה". מפקד המבצע ההריסה ענה לו: "חיובי. זה ממש פיגוע פח"ע, מחבל. המחבל ניסה לדרוס שוטר, פגע בו והרג אותו, בוצע ירי לעבר הנהג, נהרג".

"איך בכלל אבו אלקיעאן נהיה מחבל? מי החליט?", תוהה ד"ר ליבנה. "בגלל ששוטר אחד הודיע בקשר? במח"ש הוא (הקצין; א"ז) אמר שבכלל לא בדק אם הנהג מת. אין לו סמכות להכריז את זה".

ליבנה מעריך כי ההודעה הזאת בקשר, שכל השוטרים – כולל הצוות הרפואי שהיה במקום – האזינו לה, התקבעה אצל השוטרים בשטח ולאחר מכן גם אצל הגורמים הבכירים. "מישהו החליט שהוא מחבל וכולם זרמו עם החשיבה הזאת", מוסיף ד"ר ליבנה.

דימם למוות כשסביבו רופאה, חובש ושוטרים

על פי הבדיקה של הוועד נגד עינויים, וגם לפי בדיקה קודמת שביצע Forensic Architecture, עולה כי אבו אלקיעאן דימם למוות במשך עשרות דקות לאחר הירי. באותו הזמן, שוטרים רבים, חובשים ורופאה משטרתית שהו בסביבת המכונית וטיפלו בשוטרים הפצועים, שאחד מהם, ארז לוי, נפטר במקום מאוחר יותר. זאת, בזמן שאבו אלקיעאן שכב על הקרקע כשרגליו עדיין במכונית הפתוחה, בזמן שצופר כלי הרכב נתקע ומשמיע רעש חזק – עובדה שמעמידה בספק את הגרסאות של חלק מהשוטרים כאילו לא הבחינו בו.

בעתירה שתוגש נכתב כי "שורה של אנשי משטרה ורפואה ידעו על מצבו של יעקוב המנוח, או לכל הפחות היה עליהם לדעת שמצבו דרוש טיפול רפואי דחוף, ולמעשה הניחו לו למות".

לפי המכון לרפואה משפטית, ירי השוטרים פגע באבו אלקיעאן בכתף ובברך בלבד, פגיעות שעל פי רוב אינן מביאות למותו של אדם באופן מיידי. הדו"ח קבע כי מותו של אבו אלקיעאן נגרם מאיבוד דם, ואירע בטווח של "עשרות דקות" מהירי.

בעתירה נטען כי קצין בדרגת סנ"צ, י"א, "נתפס משקר במטרה להרחיק את עצמו מהאירוע". בעוד בחקירתו במח"ש אמר כי עמד במרחק של 20 מטר "מאותו דורס", לפי הבדיקה שקיים הוועד נגד עינויים ולפי החומרים המצולמים מהאירוע, הקצין עמד במרחק של לא יותר מ-3 מטרים מאבו אלקיעאן.

מפקד המבצע נצ״מ י״ג, סנצ י״א ושוטרים נוספים עומדים בסמוך לאבו אלקיעאן הפצוע כ-15 דקות לאחר הירי (מתוך הסרטון שצילם השוטר א"ג)

בחקירתו טען הקצין כי לא שלח טיפול רפואי לאבו אלקיעאן משום שחשב שהרכב ממולכד, אך לאחר שחוקרי מח"ש עימתו אותו עם העובדה ששוטרים רבים עמדו בסמוך למכונית, הוא אמר שהם היו ב"הגנה היקפית".

הרופאה טענה שלא ראתה, החובש סתר את עדותה

גם הצוות הרפואי לא טיפל באבו אלקיעאן. על פי העתירה, ב', חובש משטרתי, העיד במח"ש בפברואר 2017 כי לא ידע שאבו אלקיעאן פצוע עד סוף האירוע. אך בדיקת סרטי הווידיאו שהשוטרים צילמו בזירה מעלה כי החובש עמד ושוחח באור יום מלא עם קצין משטרה קרוב מאוד לאבו אלקיעאן, ששכב על הקרקע כשראשו מופנה לכיוון השניים.

בשטח גם נכחה רופאה משטרתית, שפיקדה על הכוח רפואי עד להגעת הרופא המחוזי מאוחר יותר. ד"ר י"ר אמרה בחקירתה במח"ש כי טיפלה בשוטרים שנפגעו באירוע במשך 50 דקות ובכל אותו הזמן לא ידעה דבר על הפצוע הנוסף ששכב על הקרקע, מטרים ספורים מהשוטרים הפצועים שטיפלה בהם.

אך על פי העתירה, מתיעוד האירוע עולה כי הרופאה עסקה בטיפול בפצועים רק במשך כ-15 דקות ולא 50 דקות כפי שטענה. בזמן שהשוטרים הפצועים פונו מהמקום, כבר זרחה השמש. השוטרים ואנשי הצוות הרפואי שפינו אותו באלונקה עברו במרחק כמטר או שניים מהרכב של אבו אלקיעאן שבו הוא שכב.

מה שמעמיד באור בעייתי עוד יותר את עדותה של הרופאה, היא עדותו של חובש משטרתי. החובש ב"א העיד כי היה צמוד לרופאה במשך כל האירוע, וכי הוא והרופאה הסתכלו יחד על הנהג הפצוע כ-15 דקות לאחר שהגיעו לשטח. לפי החובש, הרופאה ידעה בוודאות כי הפצוע נמצא סמוך לה.

החובש טען בחקירות כי לא הזעיק טיפול לפצוע כי הוא לא נראה זז. אך השוואה בין מספר קטעים שהשוטרים צילמו בשטח מראה כי אבו אלקיעאן שינה תנוחות בזמן ששכב פצוע ומדמם.

בתיעוד אחר, סגן מפקד אחת הפלוגות, י"ש, נראה רוכן פעמיים מעל אבו אלקיעאן ומסתכל עליו, דקות ספורות לאחר הירי. לאחר מכן הוא מצולם כשהוא מדבר בקשר, אך מסיבה שלא מוסברת בחומרי הבדיקה, מח"ש לא תפסה את רשת הקשר של מתפ"א ולכן אי אפשר לדעת מה אמר אותו קצין.

בנוסף לכך, בתיעוד שצילמו השוטרים נראה ח"כ איימן עודה, שיותר מאוחר שוטרים ירו כדור ספוג בראשו, מפציר בשוטרים להגיע לרכב כדי לבדוק את מצבו של אבו אלקיעאן, אך הם מסרבים. מהשוואת קטעי ווידאו שונים שצילמו השוטרים בשטח, נראה כי אבו אלקיעאן מזיז את ידו כשהוא שוכב על הקרקע, מכיוון שהיה עדיין חי.

ח"כ איימן עודה מיד אחרי הפציעה באום אלחיראן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

"אני חושב שמרגע שהתברר לשוטרים שאבו אלקיעאן פגע עם רכבו בחברים שלהם, אחד מהם נהרג ושני נפצע, הוא הפך להיות שקוף בעיניהם, בעיני כולם, מהזוטרים ועד הבכירים ביותר", מסכם ד"ר ליבנה .

לא ברור מדוע השוטרים פעלו בלילה

כאמור, הירי על רכבו של אבו אלקיעאן התרחש כאשר החל בנסיעה אטית במורד הגבעה שעליה שכן ביתו. באותה עת, שלושה שוטרים התקרבו לכיוון הבית, וכשראו את רכבו מתקדם, קראו לעברו ודרשו שיעצור. לא ברור אם אבו אלקיעאן, שחלונות רכבו היו סגורים, שמע את הקריאות. בכל מקרה הוא המשיך לנסוע באטיות.

באותו הרגע, פתח אחד השוטרים בירי על המכונית. בעקבותיו פתח באש על המכונית שוטר נוסף ואז הצטרפו שוטרים אחרים. הקליעים פגעו בברכו הימנית ובכתפו של אבו אלקיעאן, כלי הרכב שלו האיץ במורד השביל, קפץ לאחר שנכנס לערוץ נחל ואז פגע בשוטרים שעמדו במקום והמשיך עד שטנדר משטרתי נגח בו. כתוצאה מפגיעת מכוניתו של אבו אלקיעאן בשוטרים, נהרג השוטר ארז לוי ושוטר אחר שבר את רגלו.

"נורו שם יותר מ-50 כדורים לעבר הרכב של אבו אלקיעאן", אמר ל"שיחה מקומית" ד"ר ליבנה. "מוזר שרק שניים פגעו בו, כי הם נורו מטווח אפס". לדעתו של ד"ר ליבנה, שני השוטרים שהיו בסמוך לשוטר שירה ראשון, ושמהירי שלו ככל הנראה נפגע אבו אלקיעאן, כלל לא פתחו באש. בעתירה עולה השאלה מדוע הוא פתח בירי.

כאמור, השוטרים הגיעו לאום אלחיראן בחושך, בגלל הוראה של הפיקוד הגבוה. "מתפ"א משתדלים לא לעבוד בלילה כי זה פתח לתקלות", אומר ד"ר ליבנה, "אבל מישהו ברמת הפיקוד החליט לעשות כן. הירי קרה בדקות הראשונות של המבצע, ב-5:57, והזריחה היתה ב-6:14. 20 דקות זה אלמנט ההפתעה? זה לא שהם הם באו בשתיים בלילה".

שוטרים פושטים על הכפר אום אלחיראן, דקות לפני הירי ביעקוב אבו אלקיעאן (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

השוטר הודה שלא היה בסכנה, אח"כ שינה גרסה

בעתירה מצוין בפעם הראשונה שמו המלא של השוטר, שעל פי הבדיקה של הוועד נגד עינויים היה זה שירה את היריות שגרמו למותו של אבו אלקיעאן. הבדיקה, שנערכה בעזרתו של ד"ר ליבנה, התבססה על החומרים שחוקרי מח"ש אספו. "הבדיקה הזו יכולה להיות מיותרת, אם במח"ש היו עושים פעולה פשוטה ובודקים את התרמילים שנמצאו בשטח, נאספו על ידי המשטרה ונמצאים בידי מח"ש", נכתב בעתירה.

השוטר המדובר, ש"מ, מסר גרסאות שונות לגבי הירי בפני השב"כ, המשטרה ומח"ש. את העדות הראשונה מסר באותו היום בפני אנשי שב"כ. חומרי החקירה המלאים לא הועברו לוועד נגד עינויים, אך נמסר להם סיכום של החקירה, ללא ציטוטים ישירים.

באחד המסמכים נכתב, כי "ש"מ ציין ביוזמתו כי בשלב שבו היה במגע עם הרכב ועת ביצע לעברו את הירי לא הרגיש בסכנה מיידית לחייו או לחיי חבריו".

גורם אחר בשב"כ ששוחח עם ש"מ מסר כי "נאמר לו על ידי השוטר ש"מ, כי הוא ביצע ירי לעבר הגלגלים, ובהמשך לעבר הנהג". עדות זו משמעותית, כי בחקירותיו בהמשך במח"ש טען השוטר כי ירה רק לגלגלים.

בהחלטה של מח"ש לסגור את התיק צוין המידע הזה שהגיע מהשב"כ, אולם נאמר כי הם לא הצליחו לקדם את החקירה מכיוון שהעדות הגיע באיחור ממקור "חסוי" ונגבתה באופן לא מסודר.

לעומת הדברים שאמר לאיש השב"כ, בתשאולו במח"ש ב-23 בינואר 2017 הדגיש ש"מ כי חש סכנה לחייו ולחיי חבריו ולכן פתח באש. על פי העתירה "סתירות אלה לא נבחנו והוא לא נשאל על כך בחקירותיו".

בחקירה במח"ש הודה השוטר שהיה אמור לירות באוויר יריית אזהרה, "אך במצב שבו הייתי לא היתה אפשרות כזאת. אני מחליט לירות לכיוון גלגלי הרכב על מנת לגרום לנהג הרכב לעצור במיידי". בחקירה במח"ש שנערכה למחרת סיפר השוטר כי הסתובב בשטח עם נשק טעון וכדור בקנה "מכיוון שהיה חושך מסביב".

"ההחלטה להסתובב עם נשק טעון בניגוד לנהלים מעלה ספק שמא ידו של ש"מ היתה קלה מאוד על ההדק", נכתב בעתירה. על פי העתירה, היתה "סכנה ברורה" שההחלטה של ש"מ לירות על כלי רכב שנוסע במורד תלול, שבתחתיתו עמדה קבוצה של שוטרים, תגרום לכלי הרכב להידרדר.

על פי העתירה, התשאול במח"ש של ש"מ היה "למראית עין בלבד", ו"מצפייה בסרטוני עדותו ניתן לראות בנקל כי ש"מ 'מנחה' את התשאול כולו, כי עדותו נמסרה בדרך של 'הכתבה' מהשוטר הנחקר לחוקרת, שלא עצרה ושאלה אותו שאלות נגדיות, לא ניסתה לעמת אותו עם הפרטים שמסר לה בקצב הכתבה".

"מה אתה מצפה מבן אדם שקיבל קליע של רובה Μ16 מטווח אפס בברך ימין שאחראית על הנהיגה?", שואל ד"ר ליבנה. "פינצ'רו לו את שני הגלגלים, ירו מסביבו מכל עבר, מה אתה מצפה שיקרה לו בסוף הירידה? זה שלא נהרגו יותר שוטרים, זה פוקס".

המשפחה רוצה לטהר את שמו

צפייה בחומרי וידאו שצילמו השוטרים בשטח מעלה שוב את השאלה הקשה: מדוע הפיקוד הבכיר במשטרה החליט לפשוט על הכפר עם מאות שוטרים חמושים בשעות הלילה במעין מבצע צבאי?

בסרטונים נראה כי לאחר שש"מ יורה ראשון, שוטרים רבים מצטרפים לירי, עד שאחד מהם קורא בקול, כמעט מתחנן, שינצרו את האש. בהמשך, כשתיים וחצי דקות לאחר הירי באבו אלקיעאן, בוצע בטעות ירי נוסף שכוון לעבר הג'יפ של מפקד המבצע.

בהחלטה לסגור את התיק נמנעו במח"ש מלקבוע אם אבו אלקיעאן ביצע "פיגוע". בעתירה דורשת המשפחה שתתקבל החלטה בנושא.

"פרקליט המדינה שי ניצן אמנם קיבל לידיו את כל הראיות, אבל בחר שלא להכריע בסוגיה, שיש לה משמעות אדירה עבור משפחת אבו אלקיעאן, שלא רק איבדה בן משפחה אהוב, אלא גם צריכה להמשיך ולהילחם מדי יום למען טיהור שמו", נמסר מהוועד נגד עינויים.

הלווייתו של יעקוב אבו אלקיעאן, ב-24 בינואר 2017 (צילום: אקטיבסטילס)

"פרשת אום אלחיראן ממשיכה להסעיר את הציבור ואת התקשורת עד היום", נמסר מהוועד נגד עינויים. "היא מהווה קו פרשת מים ביחסים בין המשטרה לציבור הערבי-בדואי בפרט ולציבור הישראלי בכלל. כדי להתחיל לתקן את היחסים העכורים האלה, חייבים קודם כל לחזור אל אום אלחיראן, למצות את הדין עם השוטרים המעורבים ולעשות צדק עם משפחות הנפגעים".

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "החלטת פרקליט המדינה המפורטת, שפורסמה במלואה לציבור הרחב, מדברת בעד עצמה".