newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

העבודה ומרצ – הניחו לתיקים, קחו את הוועדות

דרישת שתי המפלגות לקבל תיקים בכירים מובנת ולגיטימית, אבל אינה ריאלית. בחירות נוספות עלולות לרסק את השמאל ויש להימנע מהן בכל דרך, גם אם זה כרוך בוויתור על תיקים. במקרה הצורך, אפילו על ידי תמיכה בבחירה ישירה

מאת:

המשא ומתן שעורכות המפלגות בגוש המרכז-שמאל אל מול גוש בנט-סער נראה כתקוע. בנט וסער אמרו את האמת: ישנם חילוקי דעות עמוקים, גם מהותיים המפריעים להקמת הממשלה. אבל בינתיים התקיעות העיקרית, לפחות לפי מה שמדווח בכלי התקשורת השונים, קשור למה שתמיד מעכב הקמת ממשלה בישראל – חלוקת התיקים.

זו לא השפלה להיות "רק" חבר כנסת. מרב מיכאלי בדיון בוועדת הפנים, 29 בינואר 2018 (מרים אלסטר / פלאש 90)

זו לא השפלה להיות "רק" חבר כנסת. מרב מיכאלי בדיון בוועדת הפנים, 29 בינואר 2018 (מרים אלסטר / פלאש 90)

בעוד גוש בנט-סער לא מוכן לתת תיקים אידאולוגיים ומשמעותיים למפלגות העבודה ומרצ, באופן מאוד מובן שתי המפלגות דורשות לקבל תיקים חשובים ויוקרתיים בהתאם לגודלן. אם 13 מנדטים של הימין בממשלה יכולים לקבל ראשות ממשלה, שר ביטחון, משפטים ובטחון פנים, הרי ש-13 מנדטים משמאל חייבים לקבל לכל הפחות את החינוך, האוצר ותיקים נחשקים אחרים.

את התקיעות הזו כנראה שיהיה קשה לפתור, לבטח בהנחה שנפתלי בנט מקיים שיחות עם לפיד במטרה להכשיר בחירות נוספות ולקנות לנתניהו זמן נוסף. אך לשתי מפלגות השמאל ישנה אפשרות לצאת מהפלונטר מבלי לאבד את מהשפעתן.

בתור צעד ראשון אני סבור ששתי המפלגות, העבודה ומרצ, צריכות להודיע כי הן תומכות במודל הבחירה הישירה על פני יציאה לבחירות כלליות. מדוע לתת לנתניהו את המתנה הזו? מכמה טעמים.

ראשית, מצבן האלקטורלי של מפלגות השמאל אינו יציב. חרף החגיגות בשתי המפלגות על ההישגים המפתיעים והמרשימים גם יחד, ברור שהתוצאות אינן משקפות באופן ברור את הלך הרוח הציבורי. יציאה לבחירות כלליות עשויה להיות חרב פיפיות, בה מי שישלם את המחיר הוא מחנה השמאל שעשוי לאבד מכוחו האלקטורלי.

יתרון נוסף הוא היכולת לשמור על כנסת לעומתית לממשלת ימין שתקום. שמירה על המצב הקיים בכנסת יאפשר לגוש המרכז-שמאל-ערבים-ליברמן לשמור על רוב בנושאים רבים ובכך למנוע מהממשלה להתוות דרך בנושאים רבים – בהם גם הימלטותו של ראש ממשלה נאשם בפלילים ממשפט. כל זאת כמובן בהנחה שנתניהו ינצח בבחירה ישירה, בעוד קיימת האפשרות שהוא יפסיד. לפי הסקרים הבודדים שפורסמו בנושא נתניהו מוביל באחוזים בודדים על-פני לפיד ותוצאות האמת יכולות להכתיר דווקא את יריבו של ראש הממשלה הנוכחי.

אומנם בזמני שגרה הייתי מתנגד לכל שינוי של כללי המשחק בעוד המשחק מתנהל, אך לא בטוח שמה שקורה היום הוא חלק מהמשחק. עדיף שינוי קטן בכללים בשלב הזה, באמצעותו נוכל לשמור על חלק גדול מההישגים שלנו עד כה, מאשר לדבוק בשיטה הקיימת ולהפסיד הרבה, אולי את הכל. בחירות כלליות עכשיו עשויות להחזיר אותנו שנים אחורה במאבק לתפיסת השלטון.

תיק לימין – ועדה לשמאל

אבל יש שלב שני אותו צריכות מפלגות השמאל לאמץ, והוא אף חשוב מזה הראשון. הצעד הוא לוותר על התיקים הנחשבים, לחיות עם ההסכמה שהתיקים הגדולים, שלא ילכו אל בנט וסער, יוחזקו על-ידי לפיד וגנץ. תוותרו על התיקים ותשתלטו על הועדות.

אם סער יקבלו את תיק הבטחון, תמר זנדברג צריכה לעמוד בראש ועדת חוץ ובטחון, אם שקד תקבל את המשפטים מרב מיכאלי צריכה לעמוד בראש ועדת חוק חוקה ומשפט, אם שאשא-ביטון תקבל את תיק החינוך – ניצן הורוביץ צריך להיות יו"ר ועדת החינוך, תיק האוצר לליברמן? ועדת הכספים לאיבתיסאם מרעאנה, וכן הלאה. על כל תיק שיקבל הימין, צריך השמאל לדרוש ולקבל את הועדה הקשורה אליו. להיות קונטרה תמידית.

אין לשר את היכולת להעביר רפורמות והחלטות ממשיות מבלי לקבל את אישור הכנסת. כל ועדה שהשמאל יחזיק תוכל למנוע השתוללות של הימין בנושאים חברתיים ומדיניים. יתרה מכך יש בכנסת כוח לכפות על הממשלה מהלכים, ליזום שינויים במדיניות ולקבוע דברים חשובים לא פחות מאשר שר כזה או אחר

אין לשר את היכולת להעביר רפורמות והחלטות ממשיות מבלי לקבל את אישור הכנסת. כל ועדה שהשמאל יחזיק תוכל למנוע השתוללות של הימין בנושאים חברתיים ומדיניים. יתרה מכך יש בכנסת כוח לכפות על הממשלה מהלכים, ליזום שינויים במדיניות ולקבוע דברים חשובים לא פחות מאשר שר כזה או אחר.

זאת ועוד, זו תהיה ההזדמנות לחתור לעבר מטרה חשובה לא פחות מכל מטרה אחרת – להחזיר את כוחה של הכנסת לימיה כקדם. בעוד שבעשורים האחרונים נשחק כוחה של הכנסת על-ידי ממשלות תאוות כוח ובצע, שניטרלו ושללו את כל הסמכויות ויכולות הכנסת, זו ההזדמנות להפוך את בית הנבחרים לרלוונטי שוב.

אז אולי זה לא פופולארי להגיד זאת בימים אלה, אבל אולי שווה להסתפק בתיקים משניים יותר, כמו תחבורה וחקלאות, גם בהם אפשר לעשות דברים מדהימים, ולתת את הכוח העיקרי בממשלה הפריטטית למפלגתו של יאיר לפיד שבינתיים עושה את כל מה שנכון. זו לא השפלה להיות "רק" חבר כנסת. בשביל זה בחרנו אותם בסופו של דבר.

אודי פלג הוא יו"ר התא הסטודנטיאלי של מרצ באוניברסיטה בירושלים וחבר הנהלת סניף מרצ בירושלים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf