newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסיפוח עדיין כאן, והוא לגמרי פצצה מתקתקת

אף שמה שמכונה "הסיפוח" לא ייצא לפועל במועד שקבע ראש הממשלה, לא כדאי לעלוז בטרם עת. גם אם המהלך נעצר זמנית, הנזק כבר נעשה. בסיוע גנץ ואשכנזי, נתניהו כבר ביצע מיתוג מחדש לכינון משטר של אפרטהייד - ואנחנו ממשיכים להתקדם לשם

מאת:

האם מה שהתחיל בקול תרועה רמה מסתיים בקול ענות חלושה? אני ממליצה לא לעלוז בטרם עת. גם אם מה שמכונה "הסיפוח" לא ייצא לפועל במועד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב אליו – 1 ביולי 2020, כלומר היום (רביעי) – הוא לא ירד מהפרק.

"הסיפוח" אולי יידחה, כפי שאמר השר יובל שטייניץ בראיון לאורי לוי ב"כאן", ש"זה עניין של כמה שבועות או כמה חודשים", אבל הוא לגמרי כאן ולגמרי פצצה מתקתקת.

אף ששר הביטחון, בני גנץ, נוטה לייחס לעצמו את עצירת "הסיפוח", מה שעצר אותו כרגע זו המחלוקת בתוך הבית הלבן בין אנשי הנשיא דונלד טראמפ. אבל גם אם המהלך נעצר זמנית, הנזק כבר נעשה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, בני גנץ, בישיבת ממשלה בירושלים, ב-7 ביוני 2020 (צילום: מרק ישראל סלם)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, בני גנץ, בישיבת ממשלה בירושלים, ב-7 ביוני 2020 (צילום: מרק ישראל סלם)

גם גנץ, הגוויה הפוליטית שמצמידה להודעותיה לתקשורת את התואר "ראש הממשלה החליפי", וגם שר החוץ, גבי אשכנזי, סיפקו לנתניהו בשנה האחרונה שירותי הלבנה ולגיטימציה להזיה שמכונה בשפה המכובסת "סיפוח". אבל בואו נקרא לילד בשמו – משמעות המילה "סיפוח" היא בסך הכל מיתוג מחדש לכינון משטר של אפרטהייד.

דו"ח "המכבסה" של זולת שפורסם השבוע, תחת הכותרת "זה לא 'סיפוח'. זה אפרטהייד", חושף כיצד הסתיר נתניהו מאזרחי ישראל את "תוכנית האפרטהייד" במהלך מורכב ורב-זרועי, תוך שיתוף פעולה של גורמים בעלי עניין בתקשורת ובפוליטיקה. כבסני השיח מנהלים הסתרה מאורגנת של השלכות מהלך הסיפוח על מדינת ישראל, ובהן אובדן אופייה הדמוקרטי.

כדי להתחיל להבין איך עומדת להיראות המציאות כאן, כדאי לדבר על איך שהיא נראית כיום. המשטר הישראלי בשטחים מבדיל בין דם לדם. הפלסטינים אינם זוכים לבחור מי ישקר להם בבחירות. מותר לענות אותם, לכלוא את ילדיהם, לעצור אותם ללא משפט ולהאריך את מעצרם במשך שנים. מותר לגנוב את אדמתם, להיכנס לבתיהם באישון לילה בלי צו או חשד כפעילות מבצעית שגרתית. רוב הדברים האלה נכונים גם לשטחי A, שנמצאים תחת האחריות הביטחונית של הרשות הפלסטינית.

"סיפוח" השטחים במהלך חד צדדי של אפרטהייד יעקר את מה שמכונה "עיקרון הזמניות", שאיפשר את השליטה הזאת על מיליוני פלסטינים, וימסד בחקיקה או בהחלטת ממשלה משטר שמפלה בין אדם לאדם על בסיס אתני. במהלך הזה, הריבונות צפויה לחול רק על האזרחים הישראלים (דהיינו היהודים) שמתגוררים באזורים המסופחים, והפלסטינים יגורו בבנטוסטנים, חסרי זכויות פוליטיות.

ראש הממשלה נתניהו נמצא בשלטון כבר עשור, ומעולם לא קידם בעבר את סיפוח השטחים. שני דברים השתנו במהלך העשור הזה: בחירתו לנשיאות של טראמפ, שנתן לו לגיטימציה חיצונית; וכניסתו לממשלה של גנץ, שהסכים להלבין עבורו את המהלך הזה מבפנים.

אגדת "החלת הריבונות"

כך, לאחר שבמשך שנים ישראל טענה שהכיבוש והשליטה בשטחים הם "מצב זמני", ושהחלטה על ריבונות באזור צריכה להתקבל במשא ומתן בין הצדדים ובגיבוי בינלאומי, נתניהו החליט לוותר, אולי לראשונה בחייו, על הזכות לשקר. אתמול, בטקס הפרידה ממנכ"ל משרד החוץ היוצא, יובל רותם, אמר נתניהו כי שוחח עם השליח האמריקאי למשא ומתן במזרח התיכון, אבי ברקוביץ, ועם השגריר דיוויד פרידמן, על הריבונות, וכי ישראל תמשיך לעבוד על הסיפוח בגדה המערבית "בימים הקרובים".

בשל כך שולח נתניהו את רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון, לקבל אור ירוק מהבית הלבן לסיפוח, מחשש שטראמפ עשוי להפסיד בבחירות. ההצגה הזאת מאפשרת לו להפוך את הסיפוח למעין סיפור אגדה.

נתניהו חייב את סיפור האגדה של "החלת הריבונות", עוד מילה מכובסת, כי הוא משרת אותו פעמיים: פעם ראשונה כדי להסיח את הדעת מענייניו המשפטיים, ופעם שנייה כדי להסיח את הדעת מהמצב הכלכלי של מיליון מובטלים זועמים בעקבות משבר הקורונה.

הפגנה נגד הסיפוח בכיכר רבין בתל אביב, 6 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד הסיפוח בכיכר רבין בתל אביב, ב-6 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

על גנץ ואשכנזי אי אפשר לבנות. הכל זו הצגה אחת גדולה, נכונה לשעתה. הכניסה של גנץ לממשלה והבוגדנות בבוחריו אחרי שהתחייב שכחול לבן לא תשב עם ראש ממשלה תחת כתב אישום, הובילה אותו להתרסקות קולוסלית בתמיכה הציבורית ולזעם גדול כלפיו מצד הציבור שבחר בו. לכן הוא אמר לאחרונה כי "השלום היה ונשאר משאת נפש ציונית חשובה", "מה שלא קשור לקורונה יחכה", ו"נקדם את תוכנית השלום של טראמפ, על כל מה שהיא כוללת"

מספרים שאריאל שרון צחק בקול למשמע סיסמת הבחירות שחיברו לו, "יש לי ביטחון בשלום של שרון". המילה "שלום" לא עוותה כך מאז. גנץ ואשכנזי הם רמט"כלים לשעבר, והם יודעים מצוין שאין סיכוי שהמלך הירדני עבדאללה יסכים לסיפוח בבקעת הירדן, ואין סיכוי שהפלסטינים יסכימו למהלך של סיפוח של 30% מהשטח, שלא יאפשר רצף טריטוריאלי להקמתה של מדינה פלסטינית.

וגם הם קראו הבוקר את דבריו של ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שנחשב ידיד של ישראל ותומך של נתניהו, שאמר: "בריטניה לא תכיר בתוכנית סיפוח שתיערך באופן חד-צדדי".

אשכנזי התראיין הבוקר ל"גלי צה"ל" והסביר כי הוא "לא יודע אם תהיה היום הכרזה על החלת ריבונות. את זה צריך לשאול את ראש הממשלה נתניהו". בהזדמנות אחרת הוא אמר ש"תוכנית טראמפ תקודם באחריות, תוך שמירה על הסכמי השלום והאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".

אלה מילים יפות, נוסכות תקווה, שמבקשות שנאמין כי אנחנו לא חוזים בדהרה עיוורת למדינת אפרטהייד, אלא בצעדה מסודרת, מפורטת ומגובה בתוכנית-על, שטובי המוחות עבדו עליה. רק שאת התוכנית עצמה אין למצוא, והנזק כבר נעשה. חייכו, זה רגע היסטורי. הולכים לאפרטהייד, והוא רשום על שמנו.

זהבה גלאון היא נשיאת זולת – לשוויון וזכויות אדם, ולשעבר יו"ר מרצ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf