newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסיפוח ירחיב וינציח את הפגיעה בזכויות הפלסטינים

בניגוד לכיבוש, סיפוח שטחי C ייצור מצב קבוע שיפגע אנושות בזכות הקניין של הפלסטינים וביכולתם להתפרנס. מדובר בצעד חד-צדדי ותוקפני מצד ישראל, שמפר את המשפט הבינלאומי ומהווה חלק מפרויקט הנישול של הפלסטינים

מאת:

בשנים האחרונות עשה רעיון הסיפוח את דרכו משולי הימין הקיצוני לעבר המרכז הפוליטי, ודילג דילוג מהיר מפנטזיה ימנית סהרורית אל תוך ההסכם הקואליציוני. אנחנו הישראלים ממעטים לחשוב כיצד ישפיע הסיפוח על הפלסטינים, כיצד יראו חייו של מחמוד מהכפר תורמוסעיא ביום שאחרי.

בשלב זה איננו יודעים כיצד יראה הסיפוח  מבחינת היקף השטח שיסופח, מספר הפלסטינים החיים בו ומעמדם העתידי. מה שניתן לומר בוודאות הוא שכל צורה של סיפוח תפגע באופן חמור בזכויות האדם של הפלסטינים – בין אם מדובר באנשים שימצאו עצמם חיים תחת ריבונות ישראלית בשטח המסופח ובין אם בפלסטינים החיים בגדה המערבית באזורים שלא יסופחו.

אתר בנייה באריאל (צילום: סבי ברנס / פלאש 90)

אתר בנייה באריאל (צילום: סבי ברנס / פלאש 90)

לצד זכויות רבות שצפויות להיפגע, כבר עתה ברור שאחת הזכויות שתיפגע באופן הקשה ביותר היא זכות הקניין. עם ביצוע הסיפוח והחלת הריבונות הישראלית סביר להניח שישראל תבצע הפקעה מסיבית של אדמות מבעליהן הפלסטינים ותעבירן לידיו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

אחד מהאמצעים שישראל עלולה לעשות בהם שימוש הוא חוק נכסי נפקדים מ-1950, אשר שימש, בין היתר, להלאמת רכוש של פליטים פלסטינים ממלחמת 1948 על ידי ישראל. החוק קובע כי קרקע או רכוש אחר המצוי בבעלות של אזרחי מדינת אויב, או בבעלות אדם שנמצא בכל חלק של ארץ ישראל המנדטורית שמחוץ לשטח הריבוני של מדינת ישראל, יוקנה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

כך, אם יסופחו שטחי C לישראל והחוק יוחל שם (יחד עם כל החקיקה הישראלית), המשמעות תהיה הפקעה של מאות אלפי דונם של קרקע חקלאית המצויה כיום בבעלות של פלסטינים החיים באזורי A ו-B.

מלבד הפגיעה האנושה בזכות הקניין של אותם בעלי הקרקעות, המשמעות היא אובדן מקור הפרנסה עבור רבים ופגיעה אנושה ביכולתם של הפלסטינים להתבסס על חקלאות ועל תוצרת חקלאית כמקור למזון עבור האוכלוסייה כולה.

בבת אחת מחמוד מתורמוסעיא, שהוא ומשפחתו המנסים זה שנים להדוף את השתלטות המתנחלים על אדמותיו, יאבד את רכושו ואתו גם מטה לחמו ואת עתיד המשפחה. עצי הזית הנטועים בחלקותיו יולאמו ויהפכו רכוש ישראלי. כך יקרה גם למרים שנאבקה לפינוי עמונה שהוקמה על אדמותיה, ולעוד רבים אחרים הגרים במקומות שככל הנראה לא יסופחו לישראל, בעוד שאדמותיהם החקלאיות ימצאו בשטח שישראל תחיל עליו את ריבונותה.

גם אם לא יופעל חוק נכסי נפקדים, יש סבירות גבוהה כי פלסטינים יאבדו את יכולתם לגשת לאדמות החקלאיות שלהם.

רוב האדמות החקלאיות של פלסטינים נמצאות בשטחי C של הגדה המערבית, שנחשבים ל"אסם התבואה" הפלסטיני (בעוד שמרבית השטח הבנוי של הכפרים נמצאים בשטחי B והשטחים האורבניים בשטחי A). בסמיכות לאותן אדמות חקלאיות בשטחי C הוקמו ההתנחלויות והמאחזים. לכן, סיפוח כל שטחי C או של גושי התנחלויות, יכלול שטחים חקלאיים עצומים שכיום מצויים בבעלות פלסטינית.

גם היום יכולתם של פלסטינים להגיע לאדמותיהם שבשטח C מוגבלת מאד בשל סידורי הביטחון שנועדו לכאורה כדי להגן על המתנחלים ועל הפלסטינים זה מזה, ובראשם "מנגנון התיאום" שהנהיגה ישראל.

באמצעות מנגנון זה ישראל מונעת מחקלאים פלסטינים רבים להגיע באופן סדיר לאדמותיהם, ומאפשרת להם גישה רק ימים ספורים בשנה בתיאום מראש. סביר מאד להניח שגם גישה מוגבלת זו תבוטל כליל במצב של סיפוח, שהרי כניסה לאדמות תהיה מבחינתה של ישראל כניסה לשיטחה הריבוני.

כך, גם אם האדמות לא יופקעו מבעליהן באופן רשמי, בפועל הם יאבדו את יכולתם לעבד את הקרקע ולהתפרנס ממנה. מחמוד, מרים וחקלאים פלסטינים רבים יוכלו להשקיף ממרחק על אדמותיהם, אך ייאסר עליהם להגיע אליהן.

יסיר את המגבלות של דיני הכיבוש

מלבד הפקעות מכוח חוק נכסי נפקדים, סיפוח יאפשר הפקעה של קרקע ל"צורך ציבורי", כשהצורך הציבורי יוכל להיות אינטרס שהוא בלעדי של הישראלים המתגוררים במקום. הסיפוח יסיר מבחינתה של ישראל את המגבלות שמטילים כיום דיני הכיבוש על הפקעה לצורכי ציבור, ובעקבותיו תותר הפקעה כזאת גם אם אינה משרתת את כלל האוכלוסייה המקומית הפלסטינית בשטח הכבוש.

כך למשל תתאפשר הפקעה לטובת שכונות מגורים, פארקים, בתי ספר, מרכזי קניות או כבישים שישרתו את ציבור המתנחלים וישראלים אחרים.

הניסיון מלמד כי לאחר סיפוח ירושלים המזרחית ישראל הקימה 11 שכונות-התנחלויות חדשות, חלקים מהן על קרקעות שהופקעו מבעליהן הפלסטינים. שכונות-התנחלויות אלה תוכננו לציבור יהודי והרוב המכריע של תושביהן הם יהודים.

גם היום הפלסטינים החיים תחת כיבוש ישראלי חשופים לפגיעה נרחבת בזכויותיהם. הפגיעות וההפרות המוכרות צפויות להתרחב במצב שבו לא תהיה מסגרת הגנה מרסנת בדמות דיני הכיבוש, ושבו לממשלת ישראל תהיה סמכות מלאה לפעול לפי ראות עיניה ושיקוליה בשטחה הריבוני.

הפגנה נגד תוכנית המאה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתל אביב, ב-1 בפברואר 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

הפגנה נגד תוכנית המאה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתל אביב, ב-1 בפברואר 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

בניגוד לכיבוש, שהוא בהגדרה מצב זמני המחייב את הכובש לפעול לסיומו (דבר שקשה לומר שממשלות ישראל ב-53 השנים האחרונות עשו, ואם לשפוט לפי מעשיהן אפשר גם לפקפק באלה מהן שהצהירו על כוונה להביא לסיום השליטה בגדה), סיפוח הוא מצב קבוע שיעמיק ואף ינציח את הפגיעות הללו.

את מעשה הסיפוח יש לראות בהקשרו המלא – צעד חד-צדדי ותוקפני מצד ישראל, המפר את המשפט הבינלאומי ומהווה חלק מפרויקט הנישול של הפלסטינים.

הסיפוח מתיימר לקבע לעד את מעמדם של הפלסטינים כחסרי זכויות, מופשטים אפילו ממעט הזכויות הפגומות (והמופרות תדיר) שעמדו להם עד היום ותקועים לנצח ללא מדינה משלהם שבה הם זכאים – כפי שזכאים כל בני האדם – למעמד של אזרחים שווי זכויות.

זיו שטהל היא מנהלת מחלקת המחקר בארגון יש דין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf