newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הנתונים נחשפים: כך מממנת המדינה מחלקות סיירים של מתנחלים

25 סיירים, 20 רחפנים, פריצת דרכים, והכשרה ב"תרבות ערבית ושיטת הפלישה". משרד ההתיישבות העביר למועצות מקומיות יהודיות בגדה כ-20 מיליון שקל לצורך איסוף מודיעין על בנייה פלסטינית בשטחי C. הנה הפירוט

מאת:
להבטיח שלאלו שיש את האינטרס להנציח את מערכת השליטה שישראל המציאה, יהיו גם האמצעים והסמכויות לעשות זאת. פלסטינים ופעילים עוזרים לבנות בית באום פראג׳ בשטח סי בדרום הר חברון, 2012 (צילום: אקטיבסטילס)

להבטיח שלאלו שיש את האינטרס להנציח את מערכת השליטה שישראל המציאה, יהיו גם האמצעים והסמכויות לעשות זאת. פלסטינים ופעילים עוזרים לבנות בית באום פראג׳ בשטח סי בדרום הר חברון, 2012 (צילום: אקטיבסטילס)

25 "סיירים" ומנהלי מחלקות סיור, יותר מעשרים רחפנים, תקציבים לפריצת דרכים, הכשרה לאיתור בנייה לא חוקית, לימודי ערבית ואף הבנת הקשר בין "התרבות הערבית ושיטת הפלישה" לקרקעות. זה מה שמממנים כעשרים מיליון השקלים שהעביר משרד ההתיישבות להתנחלויות בגדה המערבית לצורך הקמת מערך של איתור ופיקוח על בנייה פלסטינית בשטחי C. כך עולה מפירוט התמיכות של המשרד שפורסמו בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע.

בסוף 2020 פורסם שהממשלה תקציב 20 מיליון שקל, שיועברו דרך משרד ההתיישבות, ל"הקמת מערך פקחים שיתעד ויאסוף מודיעין על בנייה לא-חוקית פלסטינית במסגרת המאבק על שטחי C". לדברי ראשי המתנחלים, הם אלה שיזמו את הפרויקט הממשלתי. "באמצעות התקציב הזה אנחנו מקימים קאדר גדול של אנשים שבפועל יהיו שוחרי שמירת קרקע״, אמר זאב (זמביש) חבר, מזכ"ל ארגון "אמנה" בכנס שהתקיים בתחילת 2021.

מהמסמכים שפורסמו בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע שהגיש ארגון "כרם נבות" עולה כי 13 מועצות מקומיות ועיריות יהודיות בגדה המערבית קיבלו בשנת 2021 תמיכה, שנעה בין כרבע מיליון ל-3.5 מיליון שקלים לכל רשות, לאחר שנענו ל״קול קורא״ שפרסם המשרד. סך התמיכות מגיעות לכ-19 מיליון שקל, בדומה ליעד שהציבה הממשלה.

במסמכים פירוט של קרוב למאה סעיפי תקציב, שבגינן ניתנה תמיכה למועצות. המטרה הרשמית של הכספים שהועברו למועצות המקומיות היהודיות בגדה היא "הקמה ותפעול של מחלקת סיור קרקעות". מאוד קרוב ל"קאדר של שוחרי שמירת הקרקע" שדיבר עליו זאב חבר. במילים אחרות: המדובר במיליציה לא חמושה, במימון ממשלתי, לדחיקת רגלי הפלסטינים משטח C.

הכספים הועברו לעבודות תשתית כמו פריצת דרכים ובניית שערים, משכורת לסיירים ומנהלי מחלקות סיור, קניית כלי רכב ותחזוקתם, קניית מאגרים של תצלומי אוויר ותוכנות GIS, קניית ציוד מעקב, כמו רחפנים ומצלמות, והכשרות כמו לימוד ערבית מדוברת, לימוד החוק הבינלאומי ו"הכרת התרבות הערבית". התקצוב אושר על ידי "ועדת התמיכה" של המשרד להתיישבות ביולי 2021, שבה חברים מנכ״ל המשרד, ד"ר יוסף דרזנין, היועצת המשפטית של המשרד, עו״ד חוה וינרוט, וירון שטיינברג, סגן חשב במשרד ראש הממשלה.

כך, ב-2021 מימן משרד ההתיישבות משכורות ל-21 סיירים ועוד חמישה מנהלי מחלקות סיירים, בעלות כוללת כ-4 מיליון שקלים. לסיירים אין סמכויות אכיפה, תפקידם לתעד ולהעביר מידע לרשויות כמו המנהל האזרחי. באותה מסגרת, המשרד גם מימן למועצות היהודיות בשטחים קנייה של 21 רחפנים בעלות כוללת של כ- 375 אלף שקלים, חלקם רחפנים תרמיים, המאפשרים צילומים גם בלילה, שעלות כל אחד מהם נעה בין 25 ל-36 אלף שקלים. זאת בנוסף למימון קורסים להדרכה להטסת רחפנים.

לא ברור כיצד הרכישות האלה מתיישבות עם המצב החוקי בגדה המערבית. צו אלוף, שהוצא ב-2018, אוסר להטיס ואפילו להחזיק רחפנים בגדה והוא חל גם על ישראלים וגם על פלסטינים. בדוברות הצבא אישרו השנה ל״שיחה מקומית״ כי הצו עדיין בתוקף.

זאב חבר מסייר בגדה המערבית לצד שר השיכון, יואב גלנט, 1 בספטמבר 2017 (גרשון אלינסון / פלאש 90)

זאב חבר מסייר בגדה המערבית לצד שר השיכון, יואב גלנט, 1 בספטמבר 2017 (גרשון אלינסון / פלאש 90)

חשוב לציין, כי התמיכה למועצות ולעיריות בגדה באה בנוסף לתקציבים שמעבירים משרדי ממשלה אחרים לצורך שמירה, אבטחה ומיגון ההתנחלויות, ובלי להביא בחשבון, כמובן, את התקציבים שמשקיעים הצבא ומשרד הביטחון בהגנה על התנחלויות. בסיכום דיוני "ועדת התמיכה" מצוין במפורש כי בקשות למימון אימוני ירי, קרב מגע או רכישת משקפות לראיית לילה נדחו, משום שהן "נועדו לצרכי ביטחון".

התנחלות בית אל, לדוגמה, לא קיבלה תמיכה במסגרת הזו, "לאור העדר שטחים מחוץ למועצה, המצריכים שמירה". על יסוד שלילת התקציב מבית אל אפשר להבין שהתקציבים ניתנו להתנחלויות הפרושות על שטחים גדולים, שביניהם שטחים שאינם בשטח השיפוט שלהן, אם משום שהמדינה לא הקצתה להן אותם ואם משום שהם שייכים לחקלאים פלסטינים. גם בקשות לתקצוב שהוועדה שהגדירה כ"הכשרת קרקע לחקלאות" לא אושרו.

פלישה לאדמות כ"תרבות ערבית"

המאבק על שטחי C מופיע באופן מפורש בכמה מהתמיכות. כך, לדוגמה, למועצה האזורית מגילות ים המלח אושרו 170 אלף שקל לצורך "הפעלת כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי, א"ז) לביצוע תוואי דרך בשטחים פתוחים ובחיץ בין שטח A (כלומר שטח בשליטה פלסטינית מלאה, א"ז) לשטח C". במועצה המקומית קרני שומרון ביקשו תמיכה להכשרות, בין היתר בנושא "מבוא לשמירה על שטח C". המדינה הקצתה 14,500 שקלים  לצורך כך.

גם המאבק נגד בנייה פלסטינית מוזכר במפורש. מועצה אזורית בקעות הירדן ביקשה וקיבלה מאה אלף שקלים ל"סיוע בכתיבת תיקי בב"חים (בנייה בלתי חוקית, א"ז), תוכנית עבודה פרטנית לסייר הקרקעות". המועצה המקומית קדומים, המועצה האזורית מגילות ים המלח, עיריית אריאל והמועצה האזורית מגילות ים המלח ביקשו וקיבלו 50 אלף שקלים, כל אחת, לאותה מטרה.

עיריית אריאל ומועצה מקומית קדומים ביקשו, בנפרד, 5,500 שקלים עבור ״הכשרות לסיירים בנושא "הכרת התרבות הערבית ושיטת הפלישה". כלומר בעיני הגופים האלה, "פלישה" לקרקעות הן חלק מהתרבות הערבית. 75 אחוז מהסכומים המבוקשים אושרו.

מספר מועצות בגדה קיבלו כמאה אלף שקלים כדי לקנות תצלומי אוויר, ועוד מאה אלף לקניית תוכנות GIS (מערכת מידע גיאוגרפית) ומחשבים, המאפשרים ניטור ומעקב אחרי שינויים בשטח.

בנוסף, מספר מועצות בגדה ביקשו וקיבלו תמיכה כדי לרכוש "מצלמות ציידים" ומצלמות המאפשרות שידור מרחוק של התיעוד, חלקן מצלמות סולאריות.

המועצות גם קיבלו תקציב כדי להעביר לסיירים הדרכה משפטית. במועצה אזורית מגילות ים המלח ביקשו 8,000 שקלים לצורך "הדרכה בתחום המשפט ביו״ש". 75 אחוז מהסכום אושר. במועצה האזורית שומרון קיבלו 44,500 שקלים להכשרות שונות: לצד לימוד ערבית והטסת רחפנים, ההכשרה תעסוק גם בדין הבינלאומי.

רזרבת אדמות ליהודים בלבד

משרד ההתיישבות הוקם ב-2020. לפי הגדרת תפקידו הוא אמור לעסוק במעקב ובבקרה על פעילות החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, בתמיכות בגרעינים משימתיים, בתקצוב המכינות הקדם צבאיות וכן במימון פעולות שונות כמו "פרויקט הסיירים".

"אנחנו יזמנו הוצאת קול קורא באמצעות המשרד החדש להתיישבות, לצורך שמירה על הקרקע באמצעות המועצות האזוריות", אמר זאב זאב (זמביש) חבר, מזכ"ל ארגון "אמנה", זרוע ההתיישבות המרכזית של המתנחלים, בכנס של הארגון שהתקיים בפברואר 2021. "הסכום לא גדול, אבל הוא יפה. 20 מיליון שקלים שיהוו תשתית להקמת צוותים במועצות האזוריות".

לדבריו של חבר, אותם סיירים שימומנו על ידי המדינה יפעילו מתנדבים רבים מקרב המתנחלים. "צוותים שהם לא של שניים, של שלושה עובדי מועצה בלבד, אלא צוות שמפעיל מאות ואלפי בכל מועצה.

באמצעות התקציב הזה וה"קאדר גדול של אנשים שבפועל יהיו  שוחרי שמירת קרקע", כל הפעילות הפלסטינית במרחב תנוטר, וגם יופעל לחץ על הצבא לפעול. "(יהיה) מצב שבו (יהיה מידע) על כל דבר שקורה במרחב, שהוא עבירה, תפיסת קרקע, קרקע מדינה או קרקע שהיא קרקע שראויה להכרזה כאדמת מדינה  וכל מקום שאפשר לשמור עליו", אמר חבר. "אם זו מערכה של שטחי C, צריך להתנהג כאילו זו מערכה… ככה נוכל לגייס את המדינה".

פלסטינים ופעילים עוזרים לבנות בית שנהרס בשטח סי בבקעת הירדן, 2013 (צילום: אקטיבסטילס)

פלסטינים ופעילים עוזרים לבנות בית שנהרס בשטח סי בבקעת הירדן, 2013 (צילום: אקטיבסטילס)

לאורך שנים מרכזים ארגוני המתנחלים מאמץ גדול למנוע פיתוח פלסטיני בשטחי C, המהווים יותר משישים אחוז משטח הגדה, ובהם רוב השטחים הפתוחים והחקלאיים הפלסטיניים וכל ההתנחלויות. בשטחים הללו לישראל יש סמכות ביטחונית ותכנונית, כך שכל בנייה פלסטינית זקוקה לאישורה.

לפי נתוני המנהל האזרחי, שנמסרו במענה לבקשת מידע שהגיש ארגון "במקום", בשנים 2018-2016 הגישו פלסטינים 1,485 בקשות להיתרי בנייה בשטח C, אולם המנהל האזרחי אישר רק 21 מהן – 1.4 אחוז מהבקשות. לפי נתוני המנהל, באותה תקופה הוצאו 2,147 צווי הריסה למבנים פלסטיניים בשטח C.

"מסתבר שלפיקציה שנקראת 'משרד ההתיישבות', שהומצאה בעידן המושחת של נתניהו, יש תפקיד גם בעידן של 'ממשלת השינוי'", אומר דרור אטקס מ"כרם נבות", "לשכלל ולרפד בסכומי עתק את מנגנון האפרטהייד שישראל מנהלת בגדה. העברת קרוב ל-20 מיליון שקלים למועצות האזוריות והמקומיות של המתנחלים בגדה תבטיח שלאלו שיש את האינטרס הכי מידי להנציח את מערכת השליטה האלימה והנשלנית שישראל המציאה, יהיו גם האמצעים והסמכויות לעשות זאת. כל זה במקביל למנהל האזרחי, שאף הוא ימשיך לרדות באוכלוסיה הפלסטינית ולדאוג לכך שמיליוני הדונמים שישראל מונעת מהפלסטינים לעשות בהם שימוש, יהוו רזרבת אדמות השמורות ליהודים בלבד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf