המשטרה מתעוררת רק כשנרצחים יהודים

ביום שישי בלילה נורו שני שוטרים בעיר טירה שבאזור המשולש. בו בלילה נעצרו שישה חשודים, כולם בני משפחה אחת: זוג, שני ילדיהם וכלותיהם. שלוש הנשים שוחררו ממעצר בתוך זמן קצר, ואילו מעצרם של הגברים הוארך.

עורך הדין איהאב ג'לוג'ולי, שמייצג את המשפחה, טוען כי "המעצר שלהם היה טעות. הם פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. הם היו בקרבת כלי הרכב שירה על השוטרים. המעצר של הנשים היה אמצעי לחץ על הגברים כדי שיודו. ללקוחות שלי אין קשר לירי".

מעצרה של המשפחה היה אחד המעצרים המהירים ביותר שהמשטרה ביצעה כדי לתפוס חשודים באירוע ירי בעיר ערבית. מעצר מהיר נוסף התבצע בתחילת השנה, לאחר שהנער אברהם ציצואשוילי נורה בטעות על ידי רוכב אופנוע חמוש. במקרה הזה התבצע גל מעצרים של 10 חשודים, חלקם באותו היום והשאר למחרת הרצח.

המהירות שבה פעלה המשטרה בשני המקרים האלה, שבהם נורו ישראלים-יהודים, היא חריגה. במקרים של רצח ערבים, המעצרים לא מתבצעים כל כך מהר, אם בכלל נעצרים חשודים.

בסדרה בת חמישה פרקים שפירסמנו ב"שיחה מקומית" בתחילת השנה על הפשיעה המאורגנת ברחוב הערבי – חברה על הכוונת – הראנו כי הטענה הזאת מגובה במספרים: לפי דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, רק שליש ממקרי הרצח במגזר היהודי לא פוענחו בין 2014 לאמצע 2017, לעומת כ-50% ממקרי הרצח במגזר הלא יהודי. ולפי נתוני המשטרה ל-2018,  הפער הזה רק גדל: ב-71% ממקרי הרצח במגזר היהודי הוגשו כתבי אישום, בעוד שרק 43% מהמקרים במגזר הלא יהודי הגיעו לכדי כתבי אישום.

באותה סדרה הזהירו חלק מהמומחים – ואל אזהרותיהם הצטרפו גם קולות מהרשימה המשותפת, ועדת המעקב, ארגוני זכויות אדם וארגונים הפועלים נגד הפשע – כי אמנם הפשע המאורגן נותר פחות או יותר תחום בגבולות החברה הערבית, אך במוקדם או במאוחר הוא צפוי להגיע גם לרחוב היהודי.

רבים בחברה הערבית התחננו בפני המשטרה לאסוף את כלי הנשק הרבים מידי הפושעים, וטענו כי רק הנחיה ברורה של הממשלה למשטרה תצליח לעצור את הפשע המתרחב, שכבר גבה חיים רבים – אך זעקתם לא נענתה. הפגנות רבות התקיימו שבהן נשמעו טענות לרשלנות מצד המשטרה. היו מי שטענו שכל זמן שמדובר בערבים, למדינה ולמשטרה לא אכפת, בבחינת "שהערבים ירצחו אחד את השני".

הדבר בלט במיוחד במקרה של הרצח המשולש במג'ד אלכרום ב-1 באוקטובר 2019, לאור יום, במרחק של חמש דקות נסיעה מתחנת המשטרה שהוקמה במקום, כאשר לניידת המשטרה שהוזעקה לקח יותר משעה להגיע לזירת הרצח.

"יש כפרים שבקורונה לא נורתה בהם אף יריה"

הירי על השוטרים בטירה לא צריך להפתיע את מי שעוקב אחרי הפשע המאורגן בחברה הערבית. בשנה שעברה לבדה נרצחו 93 אנשים על ידי ארגוני הפשיעה הערביים, כאשר מעט חשודים נעצרו ונשפטו ורוב התיקים נותרו לא מפוענחים.

עם ההקלות בסגר שהוטל בעקבות מגיפת הקורונה, הפשע המאורגן חזר להשתולל. רק שלשום נורה למוות עמיד פדל, בן 30 מהכפר מג'אר, בעל מגרש למכירת מכוניות. בקלנסאוה נורה למוות אתמול עבד אלחלים שלבאיה, ובאום אלפאחם נפצע מורה מיריות. הבוקר נמצא סאלח עמאש מג'סר א-זרקא ירוי במכונית בחריש. מתחילת השנה נרצחו 26 אנשים בחברה הערבית.

בתקופת סגר הקורונה ירד מספר מקרי הרצח בצפון משמעותית, במיוחד בכפרים שארגוני הפשיעה פעלו בהם, ככל הנראה בגלל הנוכחות המסיבית של ניידות משטרה שהסתובבו בשטח כדי לסייע במניעת התפשטות המגיפה.

הדבר הדגיש במיוחד את אוזלת היד של המשטרה מול המלחמה בפשע המאורגן, וחיזק את הסברה שמדובר במשהו שאינו נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשטרה, ושאין ממש בטענה של דוברות המשטרה כי הם עושים כמיטב יכולתם כדי למגר את הפשע וכי אין להם מספיק כוחות.

עו"ד עאדל אסדי, תושב דיר אלאסד ואחד מעורכי הדין הפליליים המובילים בצפון, אמר ל"שיחה מקומית" כי "להקים תחנות משטרה בכפרים הערביים זה שטויות. צריך נוכחות פיזית של המשטרה – ניידות בשטח – על מנת לעצור את הפשע.

"הנה, עכשיו בקורונה הפשע ירד לחלוטין באזור הצפון, במיוחד בכפרים הערביים. יש כפרים שלא נורתה בהם אפילו יריה אחת, כמו בכפר שלי דיר אלאסד, שלפני הקורונה היו בו יריות באופן יומיומי. ולמה זה קרה? כי השוטרים היו בשטח, הסתובבו עם הניידות שלהם. הפושעים חוששים לחייהם ולא רוצים לשבת בכלא, אז הם הורידו פרופיל".

הקורונה לא הפסיקה את פעילות הפשע המאורגן, אך אין ספק שארגוני הפשיעה ניזוקו כלכלית, כמו שאר העסקים. צריך לזכור שפשע מאורגן הוא עסק ככל עסק, ורוב פעילויותיו הלא חוקיות מתבצעות במסווה של פעילויות חוקיות לחלוטין – כמו מפעלי טקסטיל, תחנות דלק, מוסכים, מסעדות, אולמות אירועים וכדומה, שמשמשים לרוב להלבנת כספים.

עם זאת, המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה עשוי להוביל לגידול בפעילות הפשע המאורגן. האבטלה גואה, ולדברי מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה, לפחות 50% מהעסקים שנמצאים בבעלות ערבים לא יצליחו לעמוד על הרגליים שוב ויפשטו רגל.

כלכלנים, קרימינולוגים, עורכי דין פליליים וארגונים שנלחמים בפשע בחברה הערבית מזהירים מפריחה בפשיעה בעקבות המשבר. מדיניות הבנקים במתן הלוואות, גל הפיטורים וסגירת עסקים יגדילו את המצוקה, ולאנשים לא תיוותר ברירה אלא לפנות לשוק השחור – שבו טמונה הבעיה הגדולה ביותר ואליו קשורים רבים ממקרי הרצח. ומכיוון שהמצוקה הזאת אינה מוגבלת לחברה הערבית, לא בטוח שגם הפשיעה תישאר בגבולות אלה.

רק לפני חודש התפרסם סרטון שהראה שני רוכבי אופנוע חמושים יורים בעוברי אורח בנצרת לאור יום. תשעה אנשים נפצעו, ביניהם נשים. הסתבר שהירי היה על מקום להחלפת כספים, והחשד הוא שהפשע התבצע בעקבות הסתבכות עם השוק השחור.

הבעיה הזאת, כאמור, רק צפויה להחמיר, והמשטרה צריכה לטפל בה ביד ברזל – לא רק מכיוון שהיא פולשת לחברה היהודית בישראל, אלא מכיוון שפשע הוא פשע, ודורש טיפול יסודי. כל מדינה מתוקנת היתה מטפלת בפשע המאורגן ולא נותנת לו לגדול בצורה כזאת, אלא כמובן אם היא ניזונה ומרוויחה ממנו.