newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המצביעים הערבים מעוניינים שתהיה להם אפשרות לבחור

על פי מחקר שהתפרסם השבוע, במקרה שבו ירוצו לכנסת שתי רשימות אחוז ההצבעה בקרב ערבים צפוי לעלות אף יותר מאשר במקרה של ריצה ברשימה אחת. כיום הוויכוח הוא לא על עצם שיתוף הפעולה בין המפלגות אלא על אופיו

מאת:

החלטה של חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד לרוץ בשתי רשימות צפויה להעלאות את אחוזי ההצבעה בקרב מצביעים ערבים אף יותר מאשר ריצה ברשימה ערבית מאוחדת של כל המפלגות, כך עולה מתוצאות סקר עומק שהגיע לידי שיחה מקומית. את המחקר ביצע ד"ר דני גרא בקרב מדגם של מצביעים צעירים ערבים שלא הצביעו בבחירות 2013, במטרה לאמוד את שיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת העשרים לו נערכו בעת הבדיקה.

מבצעי הסקר נפגשו עם 108 בעלי זכות בחירה ערבים מכלל האזורים בארץ פרט למזרח ירושלים לראיון עומק פנים אל-פנים. 64 אחוז מהנשאלים הם גברים ו-37 אחוז נשים, כולם בגילאי 25 עד 40.

האם מי שלא הצביעו בבחירות הקודמות יצביעו הפעם?

"סקרים טלפונים במגזר הערבי שווים כקליפת השום", אמר ד"ר גרא בראיון לשיחה מקומית. לדבריו "בקרב אוכלוסיית מיעוט בכל מקום בעולם, בעיקר בקרב אלו הרואות עצמן תחת לחץ מהממסד, יש שיעור ריצה גבוה. כלומר: הם מרבים לענות כפי שהם חושבים באותו רגע שהשואל רוצה לשמוע. בגלל זה סוקרים נחשבים מאוד בארץ נכשלים פעם אחר פעם בסקרים בקרב האוכלוסייה הערבית".

המתודה שבה נערך מחקר זה אינה דומה לזו המשמשת בסקרי דעת קהל. "השיטה בה אני עובד היא מודל שנקרא 'מובילי דעה'", מסביר ד"ר גרא, "מניתוח מאוד מדוקדק ופרטני של הרכב האוכלוסייה הערבית אני יודע לדגום נשאלים כך שאוכל לשקלל את מעמדם בקרב המצביעים ולהעריך, באחוזי הצלחה גבוהים, את המגמות שלהם".

כאמור, כל המרואיינים במחקר לא הצביעו בבחירות 2013, בהם שיעור ההצבעה בקרב מצביעים ערבים היה 57.9 אחוז. ד"ר גרא ביקש לברר האם יש שוני בנכונותם של המרואיינים להשתתף בבחירות הבאות בהינתן אחד משני התרחישים השונים: א) ריצה ברשימה מאוחדת אחת של כל המפלגות הערביות, או ב) ריצה בשתי רשימות, כאשר אחת מהן כוללת גם את נציגי בל"ד.

מתוצאות המחקר עולה כי מספר הנשאלים שהביעו נכונות להצביע בבחירות בתרחיש שבו יתמודדו שתי מפלגות (38 אחוז) הוא למעלה מכפול ממספר הנשאלים שהביעו נכונות להצביע בתרחיש של רשימה אחת מאוחדת (18 אחוז).

ד"ר גרא שיקלל את תוצאות המחקר והגיע למסקנות הבאות: שיעור הגידול בהשתתפות בבחירות במקרה שבו תהיה רשימה אחת יעמוד על 8 אחוז ביחס לבחירות 2013, כלומר יעמוד על 62.5 אחוז; זאת בעוד ששיעור הגידול במקרה שבו ירוצו שתי רשימות יעמוד על 16.5 אחוזי לעומת הבחירות הקודמות ויהיה צפוי לעמוד על 67.5 אחוז.

מעניין לציין כי בעוד שבתרחיש של ריצה ברשימה אחת שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר נרשם במשולש והנמוך ביותר באזור נצרת, בתרחיש של ריצה בשתי רשימות יש תוספת של מצביעים נוצרים ומצביעים מאזור הצפון (ובפרט מנצרת) שהביעו נכונות להצביע.

> אם חד"ש באמת יהודית-ערבית היא חייבת להצטרף לרשימה משותפת

חברי הכנסת דב חנין, חנה סוייד ומוחמד ברקה בהפגנה נגד הריסות בתי בדואים (צילום: אקטיבסטילס)

חברי הכנסת דב חנין, חנא סוויד ומוחמד ברכה בהפגנה נגד הריסות בתי בדואים (צילום: אקטיבסטילס)

לא מעוניינים בהמשך הפיצול

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), התנועה הערבית להתחדשות (תע"ל) והברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד) כבר הודיעו על החלטתן להוביל לריצה של רשימה מאוחדת שלהן יחד עם החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), שצפויה לקבוע את עמדתה בנושא בשבועות הקרובים – אך כבר מינתה צוות למשא-ומתן בין הרשימות (גילוי נאות: הכותב חבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית שהיא חלק מחד"ש).

האפשרות של ריצה ברשימה מאוחדת לא זוכה רק לתמיכת הנהגת המפלגות. סקרי דעת רבים (כולל בזה שנערך בלעדית עבור אתר זה) מראים על פופולריות רבה לאפשרות זו בקרב המצביעים הערבים. אבל בניגוד למחקרו של ד"ר גרא, רוב הסקרים שידוע לי עליהם לא הציבו את האפשרויות של ריצה ברשימה אחת מול האפשרות של ריצה בשתי רשימות. עולה השאלה: מה הסיבות לשוני בתוצאות התרחישים השונים?

לפי המחקר, רוב המרואיינים שהביעו נכונות להצביע לשתי רשימות ולא לרשימה אחת הצביעו על רצונם להצביע לרשימה איתה הם יכולים יותר להזדהות. בנוסף, נשאלים מנצרת הציגו את הכעסים והמתחים שנוצרו בעקבות הבחירות העירוניות האחרונות כסיבה לחוסר רצונם להצביע לרשימה מאוחדת.

ד"ר גרא מעריך כי הסיבה לתוצאות אלה היא שהמצביעים הערבים אמנם לא מעוניינים בהמשך הפיצול כפי שהיה עד כה, אבל כן מעוניינים באפשרות לבחור בין כמה אפשרויות: "שתי רשימות מאפשרות פלורליזם מסוים בהצבעה. אם תהיה רשימה אחת, וזה לא משנה מי יעמוד בראשה, יהיו כאלה שיגידו שהם לא מוכנים להצביע בשביל מועמד זה או אחר, בשביל מפלגה יריבה או עמדה לא מקובלת עליהם". לדבריו תחרות בין שתי רשימות תוביל להעלאת אחוז הבחירה: "אם ברור שיש רשימה אחת, אז זה יוצר אפקט מרדים למערכת הבחירות. שיעור ההצבעה עולה כאשר יש קרב פוליטי, ולכן בתרחיש של רשימה אחת אני צופה אחוז הצבעה גבוה מהבחירות האחרונות, אך נמוך מהתרחיש של שתי רשימות".

> ריצה לבחירות ברשימה ערבית אחת תשרת את הימין

בהפגנת יום האדמה ביפו 2013 (צילום: אקטיבסטילס)

חברי כנסת של בל"ד בהפגנת יום האדמה ביפו 2013 (צילום: אקטיבסטילס)

בבחירות הקרובות אחוז החסימה יהיה הגבוה ביותר בתולדות המדינה ויעמוד על 3.25 אחוז. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הרשימה המשותפת לרע"מ ולתע"ל קיבלה מספיק קולות כדי לעבור גם את אחוז החסימה הנוכחי. בל"ד לא קיבלו במערכות הבחירות האחרונות מספיק קולות כדי לעבור את אחוז החסימה הנוכחי. בחד"ש המצב מסובך יותר: בבחירות 2009 הרשימה קיבלה מספיק קולות כדי לעבור את אחוז החסימה הנוכחי, אך אם זהו היה אחוז החסימה בשנת 2013 חד"ש לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. למרות זאת, הנחת היסוד המוצהרת במחקרו של ד"ר גרא היא שבמידה וההרכב יישאר כפי שהוא היה במערכות הבחירות האחרונות הן חד"ש והן רע"מ-תע"ל יעברו את אחוז החסימה, כי חלק גדול ממצביעי בל"ד יעברו להצביע לאחת מהן – ובעיקר לחד"ש.

בתוצאות המחקר כפי שהגיעו לידי מודגש כי בראיונות המצביעים לא נשאלו על אופן ההצבעה (כלומר על זהות הרשימה), ולכן אין להסיק ממנו לגבי התפלגות קולות הבוחרים הערבים בין הרשימות השונות. זו בעיני גם נקודת החולשה העיקרית של המחקר, מכיוון שלא הוצג בפני הנשאלים למה בדיוק הכוונה באופציה של "שתי רשימות". לטענת ד"ר גרא, מניתוח ההסברים שנתנו הנשאלים עולה כי ההרכב המדויק של אופציית שתי הרשימות לא משנה את עמדתם.

אבל בעיני חשוב לזכור כי השטן תמיד נמצא בפרטים הקטנים – אפשרויות שנשמעות לנסקרים מרשימות מאוד, יכולות להיתפס בתור פחות מושכות בזמן אמת, לאחר שמתבררים פרטים כגון: שיבוצי המקומות בין הרשימות השונות, אופי החיבורים וההסכמות שהובילו אליהם, הרכב הנציגים לכנסת, ייצוג לנשים וצעירים שלצערי נראה שלא עומד לגדול וכו'. זוהי הסתייגות שנכונה הן בנוגע למחקר זה והן לגבי סקרים המצביעים על תמיכה באפשרות הרשימה האחת.

הערה לסיום

מכל הסיבות שהובאו, ומול התגברות הקולות במערכת הפוליטית שקוראים באופן גלוי לפגוע במעמדם האזרחי והפוליטי של האזרחים הפלסטיניים בישראל, אנו עומדים בפני מערכת בחירות מאתגרת ביותר לכל המפלגות והרשימות המייצגות את הציבור הערבי בכנסת ומחוצה לה. לשמחתי, הקולות הקוראים לשיתופי פעולה בין התנועות גוברים על הקולות הבדלניים – ואנו בעיצומו של ויכוח מר על אופי שיתוף הפעולה. הייתי שמח להחלטה של כל התנועות לממן במשותף סקר עומק שמברר לא רק את דפוסי ההצבעה העתידיים אלא את הסיבות לאחוזי ההצבעה הנמוכים ואת ההרכבים שהציבור מעוניין לראות כנציגיו.

עד להחלטה שכזו, במצב הנוכחי כל צד בוויכוח ייעזר בסקרים הנוטים לעמדתו. כך גם אני עושה בכתבה זו. לכן חשוב לי להבהיר כי להבנתי לא תהיה הוכחה חד משמעית בסקרים לכדאיות של אף אחת מהאפשרויות. זה משאיר אותנו עם הכרעה פוליטית ואידיאולוגית לגבי הדבר הנכון לעשות מול האתגרים שעומדים בפנינו.

> הוויכוח סביב רשימה ערבית משותפת: כל החדשות והפרשנות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf