המחאה נגד הרשות הפלסטינית: "כללי הפחד נשברו"
הגדה המערבית סוערת כבר שבוע, מאז מותו של פעיל האופוזיציה ניזאר בנאת אחרי שנעצר והוכה על ידי כוחות הביטחון, ולא נראה שהצעירים מתכוונים לסגת. "יש דור פלסטיני שלם שהודר, והיום מוביל את הרחוב"
הגדה המערבית סוערת כבר שבוע, בעקבות הריגתו של פעיל האופוזיציה ניזאר בנאת ביום חמישי שעבר. בנאת מת לאחר שנעצר על ידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בעיירה דורא שבחברון. בנתיחה לאחר המוות התגלו על גופו חבלות כתוצאה ממכות קשות, לצד דימום בריאות בעקבות מכות וחנק.
בנאת היה מבקר חריף של הרשות הפלסטינית, בעיקר סביב נושאים הקשורים לשחיתות. הוא פירסם פוסטים וסרטונים ביקורתיים רבים בעמוד הפייסבוק שלו, שזכה לעוקבים רבים. לפני המעצר שבו מת הוא נעצר כמה פעמים, והיה נתון להתקפות ואיומים מצד הרשות.
הקריאות הגיעו עד אבו מאזן. הפגנה ברמאללה במחאה על הריגתו של פעיל האופוזיציה הפלסטיני ניזאר בנאת, ב-24 ביוני 2021 (צילום: פלאש90)
מותו של בנאת הבעיר את הרחוב הפלסטיני בצורה חסרת תקדים. בכמה ערים ברחבי הגדה המערבית, ובהן רמאללה וחברון, התקיימו הפגנות שמגנות את הרשות ואף קוראות להתפטרותו והפלת משטרו של הנשיא מחמוד עבאס.
המפגינים הביעו התנגדות עזה להקמת ועדה שתחקור את מותו של בנאת, שעליה הודיע ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה. המוחים טוענים כי ועדה כזאת לא יכולה להיות אוביקטיבית כשהגוף שאמור לחקור את מותו של בנאת הוא אותו גוף שגרם למוות הזה.
כצפוי, הרשות הפלסטינית הגיבה להפגנות בדיכוי, מעצר מפגינים והכאתם, השמדת מצלמות של פעילים והתקפות נגד עיתונאים. בנוסף, החל גל של איומים ברשתות החברתיות נגד כל מי שמשתתף בהפגנות. פעילים פלסטינים שגרים בחו"ל פירסמו תמונות של כוחות הביטחון מדכאים מפגינים.
אך הפעם, בניגוד לעבר, נראה שהמוחים לא מוכנים לסגת. "לדעתי כללי הפחד נשברו", אומר העיתונאי והפעיל הפוליטי עלאא א-רימאווי, שהצהיר לפני כמה ימים שהוא עלול להיות ניזאר בנאת השני, בעקבות איומים שקיבל מצד מקורבים לרשות הפלסטינית.
א-רימאווי שוחרר לאחרונה מהכלא הישראלי, לאחר שנעצר במעצר מינהלי ופתח בשביתת רעב. הוא מספר: "היו יותר מ-150 איומים נגד צעירים, פעילים ועיתונאים. יותר מ-30 עיתונאים נפגעו, היו יותר מ-170 פציעות ויותר מ-2,000 תגובות של איומים והסתה ברשתות החברתיות. זו גישה שמטרתה להפחיד אנשים, אבל אנחנו רואים שהצעירים רחוקים מלסגת".
לדברי א-רימאווי, "ההפגנות הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מבחינת הסיסמאות שנקראות, הדרישות ואפילו השמות. בעבר היה מדובר רק במאבק נגד שחיתות שהופנה כלפי ראשי ממשלה ושרים. היום הקריאות הגיעו עד לאבו מאזן. זה לא קרה קודם".
"עלינו להבדיל בין מחשבת המאבק לבין מנגנון המאבק", אומר א-רימאווי. "בכל הנוגע למחשבה, ברור שהמערכת הקיימת כבר אינה מתאימה, ויש להחליפה. כל הניסיונות כבר אינם משכנעים. לגבי המנגנון, אני מקווה שהמשטר הזה יתעורר וישקם את התוכנית והגישה שלו. ההתחלה היא מאחדות. יש להגיע לפיוס ולסדר מחדש את ארגון השחרור הפלסטיני.
"אם זה לא יקרה, נראה עוד התפתחויות. הרשות כבר לא משכנעת אפילו את אנשי פת"ח, אף שחלקם שותקים. היא מביאה את כל החסרונות של העולם הערבי, מתנהגת ככנופיה, משתמשת בביריונים ודוחקת את האזרחים, ואף הגיעה לגבול של ניסיונות להכפיש פעילויות מסוימות באמצעות זיופים של תמונות וסרטונים אינטימיים".
א-רימאווי טוען כי "הכיבוש היה שותף להריגתו של ניזאר בנאת. הוא הקל על כניסת כוחות הביטחון הפלסטיניים למקום הימצאו. האינטרס של הכיבוש הוא שהדיכוי ימשיך".
אחד המאפיינים הבולטים באירועים האחרונים היה התקפה ברורה על עיתונאים וניסיונות למנוע מפעילים לתעד את הדיכוי. בנאת עצמו היה נתון לאיומים בגלל מה שאמר ומה שפירסם – הוא לא נשא נשק ולא עשה שום דבר אחר.
העיתונאית נאילה חליל מ"אלערבי אל גדיד" מספרת כי אף שהתקפות נגד עיתונאים אינן חריגות בגדה, ו"בעבר היו ניסיונות להכות, לגרור ולמנוע צילומים, למשל במשפט של באסל אל-אערג ובאירועים אחרים", הפעם "ההתקפות הפכו לאינטנסיביות ואלימות יותר.
"ראינו התגייסות מהרשות הפלסטינית נגד עיתונאים, ואיומים מסוכנים. למען האמת, זה לא מפתיע שחלק מהעיתונאים מרגישים איום רציני על חייהם אחרי הריגתו של ניזאר בנאת. אפילו בסיוטים הגרועים ביותר שלנו לא ציפינו לזה. כל עיתונאי וכל פעיל יודע היום שאין מגבלות, ושהאיומים האלה יכולים להיות דבר רציני מאוד".
לדברי חליל, "הניסיונות למנוע מעיתונאים להעביר תמונות על ידי חטיפה וניפוץ מצלמות לא הוגבלו רק לעיתונות המקומית, אלא גם הופעלו על צוותי עיתונות בינלאומיים. אלה הם ניסיונות מסוכנים מאוד, שמאששים את הסברה שגישת הדיכוי שהופעלה נגד בנאת יכולה לכלול את כולם.
המשטרה הפלסטינית מתעמתת עם מפגינים במחאה על מותו של הפעיל ניזאר בנאת לאחר מעצרו על ידי כוחות הביטחון הפלסטיניים. רמאללה, 24 ביוני 2021 (פלאש 90)
"רק לחשוב מה קרה כשכוחות הביטחון עמדו כמחסום אנושי כדי למנוע מעיתונאים לצלם בהפגנות ברמאללה. אנשי ביטחון פלסטינים בבגדים אזרחיים מונעים מעיתונאים לצלם הפגנות. יש מי שאומרים שחלק מהאנשים האלה היו חברי תנועת פת"ח. אני מקווה שזה לא נכון. אם זה נכון, זה רע מאוד ומצער".
"הגיע הזמן לבדיקה מקיפה של המערכת"
מנהל הקרן הפלסטינית לזכויות אדם של אל-חק ונציג מועצת ארגוני זכויות האדם בגדה המערבית, שעואן ג'בארין, אומר כי ארגונו מכסה במקביל את ההפרות שמתרחשות בגדה המערבית ובעזה ואת ההפרות הרבות והמתמשכות של הכיבוש.
לדבריו, "לאחרונה אנחנו עוקבים בדאגה אחר המתרחש בגדה המערבית, בעיקר לאחר מותו של הפעיל ומתנגד המשטר ניזאר בנאת. ראינו ברחובות שהלחץ והדיכוי הגיעו לרמות גבוהות מאוד, בעיקר בקרב צעירים. הפער בין הרחוב לרשות הוא גדול, גדול מאוד, ומי שלא רואה את זה הוא עיוור או שהפוליטיקה עיוורה אותו".
ג'בארין טוען כי "יש דור פלסטיני שלם שהודר, והיום מוביל את הרחוב. זו עובדה שיש להכיר בה. בנוסף לפילוג הפלסטיני, לכיבוש ולכל הבעיות האחרות, יש לנו פער עצום בין הדורות".
ג'בארין לא סבור שמטרת ההפגנות האחרונות היא להפיל את הרשות הפלסטינית. לטענתו, המטרה היא הרחבת שולי החירויות והזכויות. "הצעירים האלה דורשים רשות חזקה שמייצגת את העם, שנושאת באחריות. הם קוראים למנגנון ביטחוני שמבוסס על זכויות אדם. מדובר בדרישות צודקות ותקפות, ועמידה בהן לא תחליש את הרשות. להיפך, היא תחזק אותה.
"אני מודאג מאוד לגבי הפרויקט הלאומי שלנו. יש מי שמנסה להחזיר את העניינים אחורה ולא להכיר במהות הבעיה, לזרוק האשמות ולנסות להצמיד אותן לשמות מסוימים ולא לאחרים. הפתרון הוא שילוב הדור הצעיר ותמיכה בו, ובו זמנית חידוש הדם במוסדות והפרדת רשויות. אי אפשר להמשיך במצב שבו הרשות השופטת היא גם הרשות המבצעת והמחוקקת. זה לא סביר גם להיות תחת כיבוש וגם לדכא את העם שלך".
בכל הנוגע להפרות נגד אזרחים, ג'בארין אומר שעל אף הכחשת כל הצדדים, מעצר פוליטי שרירותי הוא הצורה הנפוצה ביותר של הפרות בגדה המערבית ובעזה. לדבריו, לכאורה הזכויות והחירויות של האזרחים מובטחות על ידי החוקה וההסכמים שעליהם חתמה פלסטין, כולל הסכמים של האו"ם, והרשות מחויבת לעמוד בהם, ולא לסגור דלתות בפני חירויות הציבור.
"הגיע הזמן לבדיקה מקיפה של המערכת, על בסיס כבודם, זכויותיהם וחירויותיהם של אנשים. זו הדרך היחידה להימנע משפיכות דמים פנימית ולאפשר את הפניית המצפן להתמודדות עם הכיבוש", אומר ג'בארין.
עאוני אל-משני, מנהיג ופעיל בתנועת פת"ח, שהיה מועמד ברשימת אלחורייה בראשות נאסר אל קידווה ומרואן אל-ברגותי בבחירות שהיו אמורות להתקיים השנה ובוטלו על ידי עבאס, אומר: "העם הפלסטיני רגיש לכל נושא הקשור לזכויות אדם, כמי שסובל מהכיבוש. לכן התגובה בעקבות מותו של בנאת היא טבעית והגיונית, ומשקפת את הרגישות של הפלסטיני כלפי כל מה שקשור לזכויות אדם.
"באשר להפגנות, יש שני סוגים ושני דפוסים. הראשון הוא מחאה פופולרית פלסטינית נגד השיטה שגרמה למותו של בנאת, שדורשת שהאחראים ישלמו את המחיר בצורה שתספק את משפחתו מבחינת הצדק. אני לא מדבר על האשמת 5-6 אנשים וזהו, אלא על פתרון צודק שמטפל בכל הגישה הזאת ויתבטא בהעלאת מעמדן וחשיבותן של זכויות האדם בקרב כוחות הביטחון.
"בכל הנוגע לדרישות להפיל את הרשות, אני סבור שמדובר באבסורד פוליטי ובדרישה לא הגיונית. אלה שמפגינים נגד המערכת הפוליטית יכולים לנסות לשנות אותה בצורה דמוקרטית. אני מאמין שיש ניסיונות של גורמים מסוימים לנצל את המצב.
"לדעתי, חמאס השיגה ניצחון מוסרי ואיכותי גדול, שהוא ניצחון של העם הפלסטיני כולו – בעזה, בגדה המערבית וב-1948, ועליה לנצל את הניצחון הזה כדי להעמיק את המאבק בכיבוש, ולא כדי להעמיק את הפילוג עם פת"ח".
אל-משני סבור שאם ועדת החקירה תהיה מקצועית ותגיע למסקנות נכונות ותוצאות הגיוניות והוגנות, "הדבר יהווה התחלה חדשה. לדעתי המסר הגיע לרשות והגיע היטב. אם החקירה תהיה הוגנת, נהיה בדרך הנכונה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
