הכשלת עסקת המאה היא הישגו המשמעותי, אולי היחיד, של עבאס

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ודאי לא חשב שכך יתגלגל מה שהוא כינה בשחצנות אופיינית "עסקת המאה". במקום אם כל יוזמות השלום בין ישראלים לפלסטינים, הוא משיק את קמפיין הבחירות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במטרה להצילו מהכלא. כבדרך אגב הוא גם שמח להכיר את יו"ר כחול לבן, בני גנץ. אולי אפשר למכור לו את הסחורה המשומשת שנתניהו השאיר מאחור בדרך לבית המשפט.

לעבאס לא היו כוונות להתקפל בפני הכוח והממון האמריקנים. הנשיא מחמוד עבאס והנשיא דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בבית-לחם, מאי 2017 (פלאש 90)

לעבאס יש חלק לא מבוטל בהכשלת עסקת המאה. זו כנראה ההצלחה המשמעותית היחידה שלו בתחום המדיני. אמנם מלכתחילה הפרמטרים שגיבשו אנשי טראמפ ונתניהו היו רחוקים מלהגשים את הציפיות הגדולות שאדריכלי התוכנית תלו בה, אך הם לא שיערו שהנשיא הפלסטיני יצליח לשבש את מזימתם.

הם לא ספרו אותו, והיו להם לא מעט סיבות טובות להתעלם ממנו. עבאס המשיך לשתף פעולה עם כוחות הכיבוש למרות הרחבת ההתנחלויות. מסעות השתדלנות המדינית שלו מבייגי'נג דרך מוסקבה ובריסל עד פריז לא הביאו לתוצאות המקוות. מדינות אלה לא הציגו תוכנית מדינית חלופית, ולא דחקו הצדה את ארה"ב ממעמדה כמתווכת.

הרושם בירושלים ובוושינגטון היה שהפלסטינים יבלעו כל גלולה טריטוריאלית מרה. הם ישלימו עם מדינה מפוצלת, ריבונות נכה וירושלים ישראלית, ודאי אם אלה יומתקו בסיוע פיננסי של מדינות הנפט.

מתכנני עסקת המאה מניחים שאין לאומיות פלסטינית עמוקה ולא קשר אמיץ לארץ. אלה מאפיינים רק את היהודים. רווחה כלכלית בחסות ישראל עדיפה לפלסטינים על מדינת עולם שלישי עצמאית. תלות בארה"ב, כך הם הניחו, ואינטרסים לוקליים יביאו מנהיגים ערבים כמוחמד בן סלמן ואל-סיסי להעדיף את עסקת המאה על פני תמיכה בפלסטינים, שאין בחלקם דבר זולת תלאות הכיבוש והאפרטהייד. מוחמד בן סלמן אף התנדב לשמש כסוכן מכירות של עסקת המאה לעבאס.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אלא שלעבאס לא היו כוונות להתקפל בפני הכוח והממון האמריקאים. עם ההכרה האמריקאית בסיפוח ירושלים והעברת השגרירות, העלה עבאס את ירושלים האסלאמית לראש סדר היום – ופנה להמונים הערבים והמוסלמים. לצדו התייצבה ירדן, שחוששת מהשלכות עסקת המאה על יציבותה. עבאס גם פנה למלך הסעודי, וזה שינה כיוון והצטרף יחד עם נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן לפנייה להמונים. היענותם הבהירה כי ירושלים היא קו אדום בוהק מבחינת המוסלמים.

עסקת המאה הוכנסה להקפאה. פירסומה, בהעדר תמיכה ערבית, היה שם ללעג את היומרה הרבה שמאחוריה. שחרור החלק הכלכלי של התוכנית בוועידה הכלכלית בבחריין לא הביא את הפלסטינים לתמוך בהצעות האמריקאיות ולא יצר גל של תמיכה מדינית בתוכנית. אפילו צעדי הענישה שנקטה נגדם ארה"ב – סגירת משרדי המשלחת הפלסטינית וקיצוץ הסיוע הפיננסי לרשות הפלסטינית, לא הועילו.

עבאס אינו רק מתנגד פסיבי לתוכנית הישראלית-אמריקאית, הוא גם טורח פעם אחר פעם להשיב את פני טראמפ ריקם כאשר זה מחזר אחריו ורוצה לשוחח עמו. בניגוד לציפיות, עבאס מגלה חוט שדרה ונכונות לשלם את המחיר.

עד כה עבאס תקע רגליים בקרקע, תרתי משמע. הדמוגרפיה לצדו, גם אם ישראל מתעלמת ממנה. הנוכחות הפלסטינית על האדמה היא ערובה להישגים בטווח הארוך. ישראל הרשמית מרשה לעצמה להתעלם מהעובדה שבין הירדן לים יש מציאות דו-לאומית בלתי שוויונית בעליל. הוא נכשל לשכנע אותה, אבל יום אחד, כך קיווה, היא תתעורר ותוותר כדי להציל את המדינה היהודית ומה שנותר מהמוסדות הדמוקרטיים שלה.

בנקודה זו טמונה הדילמה האסטרטגית של עבאס. כדי להגיע לאותו יום, יש צורך לא לנעול את האפשרות בפני ישראל להתפכח. סיפוח חלקים מהגדה המערבית בגיבוי ארה"ב ושתיקת אירופה יכניסו את ישראל לסחרור גבהים ושיכרון חושים. יש צורך, אולי, להוריד אותה לקרקע המציאות.

עד כה מנע עבאס מחאה אלימה נגד ישראל וארה"ב מתוך חשש שהיא תצא משליטה ותגרום לכאוס טוטאלי וכיבוש מחדש של הגדה המערבית. הוא גם לא בנה ארגון ארצי שינהל מחאה עממית לא אלימה, שתאותת לחברה הישראלית ולקהילה הבינלאומית שעליהן להתערב ולעצור את השותפות הישראלית-אמריקאית.

אם עבאס מעריך שעסקת המאה מעמידה אותם בפני מצב של lose-lose, הוא כנראה יעדיף לא להבליג. שינוי דרסטי במעמד השטח בחסות אמריקאית ייענה בפעולות בשטח.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה