newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה עומד מאחורי ההכרזה של עבאס על הפסקת התיאום הבטחוני?

למה דווקא עכשיו? האם מדובר בתרגיל פוליטי? והאם בכלל יש להכרזה של עבאס על הפסקת התיאום הבטחוני עם ישראל משמעות מעשית?

מאת:

כותב אורח: מנחם קליין

המשך התיאום הביטחוני עם ישראל, בהיעדר תזוזה מדינית וכאשר הבניה הישראלית נמשכת בגדה המערבית, מכרסם עמוקות בתמיכת הציבור הפלסטיני במחמוד עבאס. המשבר הנוכחי הגיע לנקודת רתיחה בה עבאס לא יכול להרשות לעצמו להמשיך בפועל את התיאום הביטחוני או לפחות לא להצהיר שהוא מפסיק אותו.

הבה נניח שהודעתו של עבאס על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל היא צינית, והיא ניתנה מחמת מעמדו הכושל בדעת הקהל כשלמעשה נמשך התיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני פחות או יותר כמו לפני שבועיים או לפני חודש. הדבר עולה בקנה אחד עם דרכו העקבית של עבאס שהתחייב לעשות הכול כדי לא להגיע לאנרכיה ששררה באינתיפאדה השנייה. האנרכיה ששררה אז גבתה מחיר יקר מהחברה הפלסטינית.

אם אכן הוא מצהיר דבר אחד אבל עושה את ההיפך, הדבר מסוכן מבחינת עבאס. הוא מסתכן בחשיפת התרמית ובאבדן אמינותו. מבחינת עבאס זהו אחד מנכסיו העיקריים המבחינים אותו מערפאת. בעיני אנשי עבאס ברשות הפלסטינית ומחוצה לה, כמו גם בעיני הממסד הביטחוני הישראלי ומדינות המערב, נתפס עבאס כמי שפיו וליבו שווים וזאת בניגוד לערפאת שלדבריהם תעתע בהם. לאבדן האמינות של עבאס יכול להיות מחיר גבוה גם בחברה הפלסטינית. הוא עלול לאבד את השליש בציבור שעל פי הסקרים עדיין תומך בו.

> מה כל כך מפריע להם בגלאי המתכות?

מחמוד עבאס בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

אי לכך נראה שעבאס מתכוון ברצינות. אולם לא ברור מה התרגום המעשי של הצהרה זו. האם כוחות הביטחון הפלסטינים יפתחו באש על חיילי צהל שחודרים לשטחי איי? האם כוחות הביטחון והמשטרה הפלסטינית יתבצרו בבסיסם או שמא יגלו התנגדות פעילה? האם הביטחון הפלסטיני ימשיך להעביר לשירותי הביטחון של ישראל שמות של פעילים שכדאי לעצור אותם, כולל אלו שהרשות חוששת לגעת בהם ומעדיפה שישראל תעשה זאת? איך בהעדר שיתוף פעולה עם ישראל ובהעדר פיוס עם חמאס יכול עבאס להבטיח שחמאס ובן בריתו דחלאן השנוא על עבאס לא ינצלו זאת כדי לפגוע בממשלו?

סביר יותר שבאמצעות ההודעה על הפסקת התיאום הביטחוני עבאס זועק לעזרה. הוא מקווה שישראל תתעשת ותמצא דרך להסיר את המגנומטר באופן זמני או קבוע, וכי המתווכים הערבים יוציאו מישראל ויתור בטרם תיווצר אנרכיה. המשבר החריף שכבר נוצר קלע את ישראל למצוקה ועבאס מקווה שהיא בדרך להתקפל. אם הערכה זו נכונה עבאס ירוויח נקודות בדעת הקהל שלו בטרם תשתרר אנרכיה. עד שיתברר מה המשמעות המעשית של ההכרזה על הפסקת התיאום יימצא פתרון.

מעבר לאפשרות שמדובר בניצול הזדמנות לרווח פוליטי כדאי לזכור שתי עובדות. האחת שגם בעבר כאשר היו עימותים סביב הר הבית תגובתו של עבאס הייתה חריפה ונבעה ממקום אותנטי ולא ציני. הוא גינה בחריפות את צעדי ישראל ומדיניותה. העובדה השנייה משלימה את הראשונה. כמו עבאס, גם הציבור הפלסטיני הרחב לא מוכן להשלים עם החלטה חד-צדדית של ישראל בעניין הר הבית שמונחתת על הפלסטינים והמוסלמים. במילים אחרות, נראה שאצל עבאס העמדה האותנטית כלפי הפגיעה הישראלית בסמכות המוסלמים בהר הבית והאינטרס הפוליטי מתלכדים.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במו"מ עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשורים – הסיפור של בני הארץ".
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> חקירת הצוללות דחפה את נתניהו להבעיר את ירושלים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf