newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הירי בצעיר באום אל פחם: "המשטרה טוענת פתאום שהמצלמות לא עבדו"

חבריו של מוחמד כיאן בן ה-17, שהיו אתו ברכב כשנורה על ידי שוטרים לפני יותר מחודש, נעצרו 11 יום אחרי המקרה - ושוחררו. "עצרו אותנו אחרי שהמשפחה הגישה תלונה למח"ש. בחקירות ניסו להכריח אותנו להודות בדברים שלא עשינו". המשטרה: "מתנהלת חקירה"

מאת:

ביום רביעי, 12 במאי 2021, נורה הנער מוחמד מחמוד כיואן בן ה-17 בראשו על ידי שוטרים, כשישב ברכב, בזמן עימותים אלימים באום אל פחם. שבוע לאחר מכן נקבע מותו בבית החולים רמב"ם בחיפה. אלפים השתתפו בלווייתו, ובאום אל פחם התקיימה שביתת מחאה של יממה.

לאחר מותו של השהיד מוחמד מחמוד כיואן, החליטה משפחתו לתרום את אבריו, והם הושתלו בחמישה יהודים וערבי אחד.

הלווייתו של מוחמד כיואן באום אל פחם, ב-20 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

"ברחנו מאנשים חמושים בבגדים אזרחיים". הלווייתו של מוחמד כיואן באום אל פחם, ב-20 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

שני חבריו של כיואן שהיו עמו ברכב נעצרו 11 יום לאחר המקרה, בחשד למעורבות בדריסת קצין ושוטר. לפי המשטרה, השוטרים בשטח הגיבו לדריסה בירי, שממנו ככל הנראה נפגע כיואן. שניהם שוחררו לאחר כשבועיים.

משפחתו וחבריו של כיואן מכחישים בתוקף את הטענה כי הוא או חבריו היו מעורבים בדריסה. במשטרה טוענים כי העניין נמצא בחקירת מח"ש, אך עד כה לא נמסר על כל התקדמות בחקירה.

"הלכנו לקנות אוכל וברחנו מאנשים חמושים בבגדים אזרחיים, שהתברר שהם שוטרים, שירו בנו והרגו את חברי. מעולם לא ציפיתי, אפילו בחלומות הכי גרועים שלי, שיציאתנו לאכול עשויה לשנות את חיינו בצורה כזאת, שזאת תהיה הנסיעה האחרונה עם חברי חמודי, ושמותו יהיה בידי המשטרה", אמר מוחמד לביב כיואן, חבר וקרוב משפחה של המנוח, שהיה אחד מהעצורים.

כיואן מספר: "זה היה היום האחרון בחודש רמדאן. החלנו לנסוע לאכול ארוחת סחור (הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום; ב"ז) באחת המסעדות בעיר שלנו, אום אל פחם. מכיוון שאנחנו גרים בקצה העיר, אנחנו לא יורדים לאום אל פחם דרך הרחוב הראשי, אלא מכביש מי עמי.

"כשהגענו לצומת מי עמי ראינו מכוניות משטרה וכאוס במקום. המשכנו בדרכנו, ובצומת הופתענו מאנשים בלבוש אזרחי שרצו לעברנו. כל מה שרצינו לעשות זה לברוח ולהתרחק מהם, אבל פתאום שמענו פיצוץ מעל לראשנו. התברר שזה רימון שהושלך לרכב שלנו. ואז היו גם יריות. למען האמת, לא חשבתי שאחד מאתנו נפגע, אז המשכנו בדרכנו לעבר אום אל פחם. ברגע שהגענו לעיר ראינו שמוחמד נפצע בראשו. פנינו ישירות למרכז הרפואי אל נור, ומשם מיד לרמב"ם".

כיואן ממשיך: "מוחמד ישב במושב הקדמי, אחמד נהג ואני מאחור. הכדור שהרג את מוחמד כמעט פגע בי, הוא עבר ליד ראשי. ידענו שיש עימותים בכניסה לאום אל פחם, אבל חשבנו שמכיוון שאנחנו עוברים ממי עמי לא נתקרב למקום העימותים. לא ידענו שהעימותים הגיעו גם לצומת מי עמי".

מוחמד לביב כיואן (צילום: בכר זועבי)

מוחמד לביב כיואן (צילום: בכר זועבי)

אביו של מוחמד, לביב כיואן, מספר: "הייתי בעבודה עד שעות הלילה המאוחרות, בסופרמרקט בכפר זלפה הסמוך. כשחזרתי הביתה לפנות בוקר, מצאתי את הבן שלי שכל בגדיו מכוסים דם. הוא סיפר לי שחברו נפצע. הוא גם בן דודי, אז נסענו ישירות אחריהם לרמב"ם ונשארנו שם שלושה ימים. מצבו היה קשה.

"אחרי שלושה ימים אבא של מוחמד מחמוד הודיע לנו שמצבו של בנו התייצב, זה היה בשבת. מכיוון שקודם לכן הזמנתי ושילמתי במלון בשארם אל שייח לכל ימי החג, לקחתי את הבן שלי ונסענו לשם עם חברים, כדי לשפר את מצב רוחו ולנוח מעט. ביום רביעי, שלושה ימים אחרי שהגענו, שמענו שמוחמד נפטר, אז חזרנו. לא חשבנו שזה יגיע למוות".

"כל טענות המשטרה אינן הגיוניות"

לביב כיואן טוען כי "כל טענות המשטרה אינן הגיוניות, ובבית המשפט התעמתנו אתם על זה. הם אומרים שזה היה ניסיון לדרוס שוטר, אבל איפה הראיות? איפה הדיווח? איפה המסמכים הרפואיים של השוטר שנפצע?

"ואם הצעירים האלה אכן ניסו לדרוס שוטר, מדוע המשטרה לא חיפשה אותם, לא עצרה אותם או עשתה דבר, עד 11 יום לאחר האירוע, לאחר מותו של מוחמד ולאחר שהגשנו תלונה למח"ש? אל תגידו לי שהמשטרה לא רשמה את מספר הרכב ולא ידעה מי היה בתוכו. זה מצחיק, זה לא עולה על הדעת.

"ובוא נגיד שהצעירים ניסו לדרוס שוטר והיה באמת איום על חייהם של השוטרים, אף שזה סתם שקרים – אבל הם נורו מאחור, כלומר אחרי שהם התרחקו והסכנה חלפה. האם המשטרה התחילה כעת לערוך משפטי שדה ולבצע עונשי מוות ברחוב?

"מה שבטוח זה שאף שוטר לא נפצע והילדים שלנו ברחו כשהם ראו את האנשים החמושים בלבוש אזרחי רצים לעברם. הם ברחו לפני שהגיעו אליהם. לאור הפשעים והמצב בעיר שלנו ובחברה הערבית בכלל, כשמישהו רואה גברים חמושים בבגדים אזרחיים רצים לעברו, הוא עשוי לחשוב שהם פושעים שמחפשים אותו, וצפוי לברוח ולהתגונן במידת הצורך. אם שוטרים רגילים היו מבקשים מילדינו לעצור, מישהו חושב שהם יסרבו? כמובן שלא.

"אנחנו מדברים על תלמידי בית ספר, על קטינים, שקדנים בלימודים שעתידם לפניהם. כל מה שהם עשו היה ללכת לקנות אוכל. הם אפילו לא השתתפו בהפגנות ובעימותים, אף שהשתתפות בהפגנות ובעימותים היא זכות לגיטימית להביע דעה ולמחות וגם היא אינה מצדיקה את התגובות האלימות של המשטרה".

מוחמד כיואן האזין לדברי אביו ואישר אותם. לדבריו, "כולם יודעים שכל מה שקורה בצומת מי עמי מתועד על ידי מצלמות משטרה שנמצאות במקום. רק לפני כמה חודשים התפרסם תיעוד של צעיר שנסע באופן לא חוקי שם. מי שעובר שם יכול לראות את המצלמות האלה, אבל המשטרה אומרת עכשיו פתאום שהמצלמות לא עובדות. זה מזכיר לנו את המקרה של השהיד איאד אלחלאק בירושלים, שגם שם אמרו שהמצלמות לא עבדו ולא תיעדו את הריגתו על ידי שוטרים.

"בכל ההפגנות שהתרחשו במדינה המשטרה עצרה וחקרה צעירים, למעט ההפגנות בצומת מי עמי. מדוע, לדעתך? אני אומר לך מדוע: מכיוון שאם המשטרה תעצור את אחד מאלה שהשתתפו היא תהיה מחויבת להציג את מה שהמצלמות תיעדו, ואם היא תציג את מה שהמצלמות תיעדו, היא תיאלץ להציג את התיעוד של הריגת החבר שלי מוחמד והירי לעברנו".

מוחמד כיואן אומר: "היינו בתקופת מבחני הבגרות, התכוננו לבחירות, לפנינו היה עתיד רחב. חברי מוחמד התכוון ללמוד סיעוד, כמו אחיו. הוא היה צעיר חרוץ וחכם מאוד. הדבר האחרון שציפינו היה שהוא ימות בדרך כזאת, מכדורי המשטרה שאמורה להגן עלינו ולהבטיח את שלומנו. אבל במקום זה הם יורים בנו כדורים חיים. יותר מכדור אחד נורה לעברנו. אחד מהם הרג את חברי, ושאר הכדורים בנס לא הרגו אותי ואת חברי אחמד".

צומת מי עמי, שבה אירע הירי (צילום: בכר זועבי)

"מזכיר את המקרה של איאד אלחלאק". צומת מי עמי, שבה אירע הירי (צילום: בכר זועבי)

עוד אומר כיואן: "לאחר שמשפחתו של חברי השהיד מוחמד הגישה תלונה למח"ש, אני וחברי אחמד זומנו לחקירה, ושם הודיעו לנו שנעצרנו. הם חקרו את משפחתנו ואת אחינו, והאריכו לנו את המעצר יותר מפעם אחת.

"בחקירות ניסו להפחיד אותנו ולהכריח אותנו להודות בדברים שלא עשינו. כשאמרנו ששום דבר לא באמת קרה ממה שהם טוענים, הם ניסו להונות כל אחד מאתנו ולומר שחברו הודה בעניינים חמורים, עד שטענותיהם הסתיימו ללא כל ראייה או טענה כלפינו".

ב-27 ביוני יתקיים בבית הספר שבו למד מוחמד כיואן טקס סיום, שיכלול מסיבה שקטה ללא מוזיקה. משפחת המנוח תוזמן להשתתף ולנאום, כמו גם משפחות שני חבריו שנעצרו.

שלט לזיכרו של מוחמד כיואן (צילום: בכר זועבי)

שלט לזיכרו של מוחמד כיואן, בביתו של חברו (צילום: בכר זועבי)

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר באירוע שהתרחש בזמן הפרעות שאירעו ברחבי הארץ בכלל ובוואדי ערה בפרט, פרעות שאופיינו בין השאר ביידוי אבנים מסיביים לעבר כלי רכב של יהודים ו-ונדליזם חמור שגרם בין היתר להרס התשתיות בכביש.

"ב-12 במאי 2021 נדרסו קצין משטרה ושוטר שהוזעקו לאירוע יידוי אבנים לעבר כלי רכב בכביש 65. עם הגעתם לזירה, רכב שעבר במקום דרס את הקצין והשוטר שבדרך נס נפצעו באורח קל בלבד. נוכח סיכון החיים הגיבו השוטרים בירי לעבר הרכב שנמלט מהמקום.

"מאוחר יותר באותו היום דווח על פצוע ירי שהגיע לרמב"ם מאום אל פאחם, קטין כבן 17. יודגש כי עד כה לא קיימת כל אינדקציה לקשר בין האירועים, ואלו נחקרים נכון לשעה זו בנפרד. חקירת הירי מבוצעת כמקובל על ידי מח"ש וחקירת אירוע פציעת הנער מתנהלת במשטרה. אנו שבים ומבקשים לגלות אחריות ולא להסיק למסקנות נמהרות, לבטח בימים מורכבים אלו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf