newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הטרור התעסוקתי של הימין נגד הערבים אזרחי ישראל

בשנים האחרונות הופך כל מכרז לתפקיד בשירות המדינה המיועד לאזרח ערבי, למבחן נאמנות אישי. מקבולה נסאר חשבה שהפעם המקצועיות תתעלה מעל הפוליטיקה, אך שוב בחר השר להעביר לפלסטינים בישראל מסר מרתיע

מאת:

לפעמים צריך לומר את המובן מאליו: אנשי מקצוע מוכשרים מגיעים לתפקיד עם דעה משלהם, זה חלק מהחבילה כנראה. השכלה, עבודה ופעילות ציבורית מביאות להעלאת המודעות ויכולת הביטוי העצמית, במקרה שלנו, האזרחים הערבים בערבית ובעברית, מין בונוס כזה שתצטרכו להתמודד אתו.

משרדי ממשלה שמנסים לגייס אזרחים ערבים לרשותם בשם הגיוון התעסוקתי והייצוג ההולם של בני המיעוטים" נתקלים שוב ושוב באותה דילמה: מצד אחד, בעלי התפקידים הבכירים בכל משרד יודעים מה הדרישות המקצועיות ועד כמה חשוב למנות את האיש/ה הטוב/ה והמוכשר/ת ביותר לתפקיד. מצד שני, על קירות המשרדים תלויות תמונתם של ראש הממשלה והשר הממונה. אלה שם כדי להזכיר שיש דרג מקצועי ויש דרג פוליטי שמעביר כספים, גוזר קופונים וקובע מדיניות, וגם בו צריך להתחשב, או לא להסתבך אתו לפחות.

ככל שהדמוקרטיה איתנה וחזקה, מינויים של בעלי תפקידים מתבצע לפי כישורים ולא קשרים. היכולת של המערכת הביצועית להישאר יציבה לעומת הקרוסלה הפוליטית שמסתובבת ללא הפסקה היא מסימני הזיהוי של דמוקרטיה מתפקדת.

> ישראל היום חצה קווים אדומים ברדיפה הפוליטית נגד מקבולה נסאר

בנט, ארדן ונתניהו. שלטון המטיל פחד על הפלסטינים אזרחי ישראל (פלאש90)

בנט, ארדן ונתניהו. שלטון המטיל פחד על הפלסטינים אזרחי ישראל (פלאש90)

לצערנו, בשנים האחרונות, ובצל "הטרור הפרנסתי" שמטילה ממשלת הימין על משרדי הממשלה ועל ארגוני התרבות והחברה האזרחית שנתמכים על ידיה, כל מכרז שמיועד לאזרחים "דוברי ערבית" – כלומר לאזרחים הערבים שאמורים לשרת את אוכלוסייתם בשפה שלהם, ושאי אפשר להחליפם בפקיד יהודי טוב – הופך למבחן נאמנות אחד גדול של המועמדים כלפי המדינה הציונית.

מקצועיות ופוליטיקה

בצל ממשלות הימין לדורותיהן, כל מינוי בכיר "מהמגזר" הפך להיות מטרד לפקידים שמתקשים למצוא מועמד ערבי מתאים – לא בגלל שהוא לא קיים ולא הגיש מועמדות, אלא בגלל מאזן הכישורים והקשרים. קשה מאד להיות חבר ועדת מכרז מקצועי כאשר האימה הזו ברקע, ואיזה פקיד יילחם למען עובד עתידי ויסכן בכך את פרנסתו שלו?

הפתרון הוא בדרך כלל להימנע מראש מהמצב. מי צריך למנות ערבי עצמתי ובולט שיסתובב בין הרגליים היהודיות כל היום. כך, במשך שנים רבות, אחוז האזרחים הערבים בשרות המדינה עומד על ארבעה אחוזים בלבד. הקואליציה מחוקקת על ימין ועל שמאל חוקי הסדרת ג'ובים למקורבים פוליטיים ולנאמנים, אנשי המקצוע נדחקים הצידה או מיישרים קו, והעגלה ממשיכה לקרטע. המסר הזה מחלחל למסדרונות משרדי הממשלה, לשם מוצאים דרכם יהודים מסוג מסוים, עם דעות פוליטיות שנוחות לנבחרי הציבור מימין.

אבל מה לעשות, עד כמה שהאזרח הערבי  ישתדל, יהודי הוא לא יהיה. לכן הממונה על המאבק בתאונות דרכים בחברה הערבית חייב להיות דובר ערבית, מישהו שמבין את הערבים, מעורב בציבור, רהוט בערבית ועברית, מבין בתקשורת, משכיל, חרוץ. מישהו שאכפת לו ממספר ההרוגים הערבים בתאונות הדרכים, שמכיר את מצב התשתיות בכפרים הערבים וגם איך תרבות הנהיגה עשויה להשתנות עם תכניות חינוך מתאימה.

מקבולה נסאר היא עיתונאית, בלוגרית בשיחה מקומית ושדרנית רדיו לשעבר. תכניותיה עסקו בעיקר בבעיות חברתיות בחברה הערבית. היא עובדת סוציאלית שניהלה פרויקטים חברתיים ותקשורתיים בולטים. היא נמצאה מתאימה מקצועית לתפקיד מנהלת מערך ההסברה בשפה הערבית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אחרי שעברה ועדות, מרכז הערכה וראיונות, היא הוזמנה לחתום על החוזה.

מקבולה, למען גילוי נאות, היא חברה שלי יותר מעשרים שנה. היא הגיעה לתפקיד הזה בלב שלם אחרי שהחליטה שאפשר וצריך לשרת את הציבור שלה גם מתוך משרד ממשלתי כמו משרד התחבורה, תחום שארגוני חברה אזרחית לא ממש פעילים בו. היא מודעת לעובדה שעיקר הפתרונות לבעיות חברתיות באים מחלוקה תקציבית מחודשת וצודקת, יחד עם פעילות חינוכית מתאימה.

לפני שקיבלה את החלטתה ניהלנו שיחות. היו לה לא מעט התלבטויות לאור המחיר האישי שהיא עלולה לשלם עם המעבר מהצפון לירושלים, והפגיעה בחופש הכתיבה והמעורבות הציבורית והפוליטית בהרבה תחומים שעובדי ציבור אמורים לקחת בחשבון. למרות שעקרונית החוק אמור לשמור על חופש הביטוי והעיסוק שלהם, עובדים ערבים שומרים כפליים על עצמם. התלבטנו אפילו בסוגיה שמינויה עלול להפוך לכלי במכונת ההסברה הישראלית; פקידי ממשלה בכירים מהחברה הערבית משלמים מחיר אישי כבד על תפקידם, והמדינה מרוויחה מהם הרבה מעבר לתחום עיסוקם.

בסופו של דבר, לרגע אחד בחיים המקצועיים הארוכים של מקבולה היא האמינה שהמקצועיות תתגבר על הפוליטיקה. זאת טעות שהרבה אזרחים ערבים נופלים בה, ואז, בשלב כזה או אחר, נתקלים בתקרת היהודית והדמוקרטית. דמוקרטית? נסחפתם קצת, לא? עדיין אנחנו נהיה אדוני הארץ ואתם נשארתם כדי לשרת אותנו, ומשרתים לא מביעים דעה, לא מתבטאים חופשי ולא מתנגדים, ועדיף שיהיו ציוניים יותר מאדוניהם.

> האם השר ישראל כץ מכיר את חוקי העבודה במדינת ישראל?

מקבולה נסאר, בלוגרית "שיחה מקומית" העומדת בלב מתקפה מימין עקב דעותיה

מקבולה נסאר, בלוגרית "שיחה מקומית" העומדת בלב מתקפה מימין עקב דעותיה

השבוע ביקש השר כץ לפטר את מקבולה לאלתר, בשל פעילותה הפוליטית והדעות שלה. העיתון של ראש הממשלה הקדיש למינויה "ההזוי" של מקבולה את הכותרת הראשיות שלו, והיא סומנה כאויבת המדינה.  "לפחות התמונה מחמיאה", ניסיתי לנחם אותה עם חצי חיוך. למתקפה הנשכנית וההסתה הזו אף אחד לא ציפה.

מסר מרתיע

מי הם הפקידים שישבו ופשפשו בדף הפייסבוק של מקבולה כדי להוציא את עמדותיה בצורה כזו? התבטאה נגד ארדן? מי לא מתבטא נגד שר המשטרה הזה תגידו, אחרי שהוכח שהוא לא מהסס לשקר לכולנו בכל הזדמנות? מקבולה תומכת במשוררת דרין טאטור? כך גם גם אני ועשרות אלפי אנשים שחושבים שכליאת משוררת צעירה בגלל שיר והאשמתה בטרור והסתה זה הדבר הכי הזוי שמערכת המשפט טיפלה בו בעשור האחרון.

השתתפה בתהלוכת השיבה? נכון, יחד עם שלושים אלף אחרים. חברת ועד מנהל בעמותה למען זכויות הפליטים, עמותה לגיטימית ורשומה כחוק? מה תצפו מאישה שאימא שלה היא פליטה מחיטין, שלא ראתה את בני משפחתה המפוזרים במחנות הפליטים בעולם כבר שבעים שנה? להיות חברת ועד המנהל של העמותה לייהוד הגליל למשל? בממשלה שבה מירי רגב היא שרת התרבות, בנט שר החינוך, שקד שרת המשפטים ודרעי שר הפנים, העיתון עדיין מעז לדבר על מינוי הזוי?

הרדיפה שמנהלים פעילי הימין נגד הציבור הערבי לא מקרית ולא נדירה, היא הופכת לתופעה עקבית ומפחידה, שמטרתה להרתיע את המועמדים הערבים מכל מכרז ציבורי. תארו לעצמכם מי מהצעירים בתחילת דרכם יעז אחרי מה שקרה למקבולה להתקרב לשרות ממשלתי. מי שנתן לישראל היום את תיק הפוסטים והפעילות של מקבולה ברשת החברתית, סימן אשת ציבור כדי להעביר מסר למועמדים אחרים, מסר שהצליח לחלחל וימשיך להדיר צעירות וצעירים ערבים מוכשרים מהמגזר הציבורי.

ההפחדה הזו עובדת, וכך תימשך השליטה הבלתי מעורערת של הימין הפשיסטי. משטר חשוך שמבסס את משילותו על צייד וקרבנות, ועשיית לינץ' תעסוקתי באופן שבו פרנסה הופכת להיות תלויה בעמדה או פעילות פוליטית – הוא משטר שסופו ידוע. הדרך בה מובילים אותנו, בכוח או מרצון, היא דרך מסוכנת וחשוכה.

> חלפו הימים בהם בריונות מהסוג של ישראל היום השתיקה אותנו מפחד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf