newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החזית החדשה של משמרות המהפכה האיראניות: אתר בשפה העברית

סוכנות הידיעות טסנים השיקה החודש אתר שפונה ל"כל דוברי העברית בעולם". לפי פרשנים, המשטר האיראני מרגיש שהוא בפיגור בלוחמה התודעתית, לנוכח הפעילות התעמולתית התוססת של ישראל בפרסית

מאת:

ב-3 בינואר, יום השנה השני להתנקשות בחייו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניות, השיקה סוכנות הידיעות האיראנית טסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, אתר חדש בשפה העברית.

מג'יד קלי-זאדה, מנכ"ל סוכנות הידיעות טסנים, הסביר עם פרסום הידיעה על חניכת האתר החדש: "אף כי מספר דוברי השפה העברית בעולם אינו גדול, לאור חשיבותה של הסוגיה הפלסטינית עבור הרפובליקה האסלאמית ועבור מוסלמים ברחבי העולם כולו, סוכנות הידיעות טסנים משיקה אתר בשפה העברית שיוקדש לנושאים אלה".

קלי-זאדה הוסיף בהתייחס לצנזורה השיטתית הקיימת, לדבריו, על סוגיות הקשורות ל"משטר הציוני" ולפלסטין הכבושה בתקשורת העולמית: "זאת עובדה בלתי מתקבלת על הדעת, שלא רק שהציבור בעולם מנוע מלקבל מידע על המציאות לגבי פלסטין הכבושה ופשעי הציונים, אלא שגם המידע שתושבי האדמות הכבושות עצמם מקבלים מסונן ומעוות במידה רבה".

תמונות מתוך האתר החדש בעברית של סוכנות הידיעות האיראנית טסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה

ידיעות בעברית שבורה ועילגת. תמונות מתוך האתר החדש בעברית של סוכנות הידיעות האיראנית טסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה

באשר לקהל היעד של האתר, אמר קלי-זאדה: "באופן טבעי, כל דוברי השפה העברית בעולם הם קהל יעד פוטנציאלי של האתר. האתר החדש של טסנים שואף ליידע את דוברי העברית החיים מחוץ לאדמות הפלסטיניות הכבושות על המתרחש באדמות הכבושות ובמוקדים אחרים בעולם, בייחוד במערב אסיה.

"מטרה נוספת היא שתושבי האדמות הפלסטיניות הכבושות יידעו יותר על המהות האמיתית וההתנהלות של מנהיגיהם, על העתיד השחור של מדיניות הגזל והכיבוש, ועל היכולות של האויב הציוני". למחלקה העברית החדשה של טסנים גם חשבון טוויטר וחשבון אינסטגרם פעילים.

"קשה לי להאמין שטסנים היו משיקים מחלקה בעברית ללא הסכמה של המנהיג העליון או של גורמים כלשהם במשרדו, או אפילו בקשה מפורשת מטעמם", אומר מ', עיתונאי איראני גולה, שביקש להישאר בעילום שם.

"אתר בעברית אינו דומה לאתר באנגלית, בגרמנית או בכל שפה אחרת, שדובריהן קיימים גם באיראן עצמה. דוברי עברית כמעט לא קיימים באיראן, ואם ישנם כאלה, ספק אם יזדהו בפני אתר של משמרות המהפכה, שכן הם יהפכו באופן מידי לחשודים בריגול.

"אני מניח שהאנשים שמפעילים את האתר קשורים לכוחות הביטחון האיראניים. אני מכיר את אנשי סוכנות הידיעות טסנים היטב ומקרוב, הם מקורבים לאנשי מנגנוני הביטחון בדרגים הגבוהים ביותר, זאת למעשה עילת התהילה שלהם. עד כדי כך, שפעם היו נוהגים לומר באיראן 'אם אתה רוצה לדעת מי הבא בתור שיתנקשו בחייו, קרא את טסנים או את כיהאן' (מהעיתונים המרכזיים באיראן, בעל קו שמרני, מקורב למשטר; א"נ). כלומר, אפשר להניח במידה גבוה של ודאות שמי שאחראי על המחלקה הזו בטסנים הם גורמי ביטחון בדרגים הבכירים ביותר".

ח', פרשן תקשורת איראני גולה, מסכים עם הסברה שמאחורי האתר החדש עומדים אנשי מערך הביטחון: "מעבר לרצון להצטרף ללוחמה התעמולתית, זה יכול להיות עבורם גם אמצעי לא רשמי לגיוס אנשים".

ח' מצביע על סיבה אפשרית נוספת, הקשורה למאבקים פנימיים בזירה התקשורתית האיראנית: "יכול להיות שהם נתונים ללחץ בתוך משמרות המהפכה עצמן, כי 'פארס' (סוכנות הידיעות המרכזית של משמרות המהפכה, א"נ) הרבה יותר טובים מהם, אז הם מנסים לעשות רעש כדי לשרוד".

"האיראנים הרגישו שנותרו מאחור"

גם אם ישנן סיבות פנים-איראניות להחלטה של טסנים, אי אפשר להבין אותה במנותק מהפעילות התקשורתית התוססת של ישראל הרשמית בשפה הפרסית לאורך שנים, בראש ובראשונה חשבון הטוויטר של משרד החוץ הישראלי בשפה הפרסית, המחזיק במאות אלפי עוקבים.

בניגוד לאתר החדש של טסנים, שבו מתפרסמות ידיעות בעברית שבורה ועילגת, ככל הנראה תוצאה של תרגום גוגל, חשבון משרד החוץ מצייץ בקדחתנות ובפרסית תקנית וקולחת תכנים הנעים על הציר שבין "הסברה" תעמולתית בעד ישראל, לבין השמצות ועקיצות בלתי פוסקות לעבר המשטר האיראני.

לצד חשבון הטוויטר של משרד החוץ, ישנו חשבון טוויטר בפרסית של ראש ממשלת ישראל, הזוכה אומנם לפופולריות פחותה אבל מחזיק גם הוא ביותר ממאה אלף עוקבים.

ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, פיתח חיבה כמעט אובססיבית לפניות ישירות לעם האיראני, בין אם מעל דוכן הנואמים בעצרת האו"ם, בראיונות לתקשורת, או בסרטונים מלשכתו. המסר המרכזי בכל הפניות הישירות האלה הוא אחד: ישראל איננה אויבת של העם האיראני, המשטר האסלאמי הוא אויבו של העם האיראני.

נאמן לאותה מסורת, גם שר החוץ יאיר לפיד פרסם לאחרונה בטוויטר ציוץ בפרסית בעל מסר דומה.

"השאלה איננה מדוע פתחו עכשיו אתר בעברית, אלא למה לא פתחו עד עכשיו", אומר מ'. "התפיסה הרווחת באיראן, גם בקרב אלה שאינם בהכרח תומכי המשטר, היא שבאופן כללי, ישראל שולטת בתקשורת העולמית. זה גם לא בלתי מבוסס לגמרי, כי הביקורת המינורית ביותר על ישראל יכולה להוביל לחסימה ברשתות החברתיות.

"בתקופת כהונתו של נתניהו, אחת לכמה זמן הוא היה פותח ערוץ ומדבר עם האיראנים, מה שבכל פעם היה מכה גלים תקשורתיים ומשאיר את השלטון האיראני פעור פה, באיזו קלות אדם יכול לשבת במשרד שלו, ללחוץ על כפתור ולדבר לאיראנים. הם הרגישו שהם נותרו מאחור, שהם מפגרים בזירה הזו.

"בנוסף, ישנם ערוצי תקשורת בשפה הפרסית כמו מנו-טו שלא חושף את מקורות המימון שלו, כביכול ערוץ בידורי אבל בפועל הוא מהווה את אחד המחוללים העיקריים של חוסר שביעות רצון בקרב האיראנים כלפי המשטר, ויש באיראן שמועות רבות שהתקציב שלו מגיע מישראל. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל פנו אליהם פעמים רבות בבקשה לחשוף מאיפה הם ממומנים והם מסרבים לעשות זאת".

החשדנות והחשש מפני חדירה "שקופה" של הצד שמנגד בתוך החברה באמצעים תקשורתיים או אחרים, כדי להשפיע עליה מבפנים, אינה בלתי מוכרת גם בישראל: במהלך הפגנות הענק נגד נתניהו, התקשורת הישראלית סיקרה בהרחבה בולטת הודעת פייסבוק על מחיקת אלפי חשבונות איראניים ,שניסו לקדם את המחאה נגד נתניהו ברשת. ידיעה אחרת, שהתפרסמה רק לאחרונה, מייחסת לאיראן הפעלה של רשת פרופילים מזויפים במטרה לזרוע כאוס פוליטי בישראל.

"צריך להבין את הלך הרוח של המשטר האיראני כדי להבין את הצעד הזה", אומר מ'. "הוא מרגיש שהוא נמצא תחת צנזורה מתמדת ולא מצליח להגיע לציבור יהודי בתוך ומחוץ לישראל, שזה קצת מצחיק, כי רוב היהודים שחיים מחוץ לישראל דוברים אנגלית או שפות אחרות, שבהן הרפובליקה האיראנית יכולה לתקשר.

"אבל הם מרגישים שהם בפיגור ב'מלחמה הרכה' הזו, כפי שהם קוראים לה, הלוחמה התודעתית. שמעתי את זה מפי בכירי המשטר יותר מפעם: 'אנחנו ניצחנו בכל המלחמות שלחמנו, מלבד המערכה התקשורתית'. כיום, כאשר המשטר האיראני מדבר על 'השליטה של הציונות העולמית', הוא מתכוון בעיקר לשדה התקשורתי".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf