החברה הערבית והקורונה: אחרי שנות הזנחה, הציבור איבד אמון במערכת

מי שעוקב אחרי הרשתות החברתיות בערבית יכול להבחין בבירור כי מידת העניין בסוגיית הקורונה והחיסונים ירדה בצורה מורגשת. זאת לצד עלייה במספר המתנגדים לחיסונים, במיוחד לחיסוני ילדים. לפי נתוני משרד הבריאות, עד לסוף השבוע שעבר רק 22% מהילדים הערבים התחסנו, בעוד שהשיעור הכללי הוא 44%.

אסמהאן ג'באלי, הדוברת הרשמית של ועד ההורים הערבי הארצי, מסבירה כי "בחברה הערבית יש חוסר אמון בתקשורת ובמערכת הממשלתית בכלל. מצד אחד אנחנו רואים חגיגות, צפיפות ותוכניות שונות, ומצד שני, כשחוזרים ללימודים מופיעה סוגיית ההכרח בחיסון ילדים". ג'באלי סבורה כי היבט נוסף הוא ש"מי שמסכים לנסות את החיסון על עצמו, לא בהכרח ינסה זאת על בנו".

"אנחנו לא נגד חיסונים", מדגישה ג'באלי, "אבל אנחנו לא יכולים להכריח הורים לחסן את ילדיהם. אנחנו נגד הבלבול הנמשך בין משרדי החינוך והבריאות, ורואים שזה משפיע על התלמידים. עכשיו, כשהילדים חוזרים לבתי הספר, עם התפשטות האומיקרון והפיכתן של ערים ערביות לאדומות, נחזור ללימודים מרחוק. התחושה היא שבממשלה אפילו לא טרחו ללמוד את הדבר הזה, שהרס דור שלם מתלמידינו, וההשפעות שלו על פערים חינוכיים והתנהגותיים. יש תלמידים שעומדים לעלות לכיתה ג' ועדיין לא יודעים איך להחזיק עיפרון. ולפי מחקר שעשינו בוועדי ההורים, יש תלמידים בכיתה ו' שהשתמשו בטאבלטים ובמחשבים הניידים שאמורים היו לשמש אותם ללימוד מרחוק כדי לגשת לאתרי פורנו, ואנחנו מדברים על כ-30% מהתלמידים.

"אנחנו יודעים שאין פתרונות קסם, אין פתרון שמונע את התפשטות הקורונה ומבטיח חינוך טוב לילדים, אבל גם אין תוכנית חינוכית שמתייחסת לקשיים בחינוך ולפערים שנוצרו. כמו כן, אי אפשר להשוות את החברה שלנו לחברה היהודית. אנחנו חברה שסובלת בעיקר מעוני ומתשתיות לא מפותחות, וכל הנסיבות הללו מפריעות להצלחת הלימודים מרחוק ולתוכניות אחרות. מצד אחד אנחנו מבינים כמה קשה החינוך מרחוק, ומצד שני, אנחנו מאמינים שלא נכון להכריח אנשים לקבל חיסון ושתפקיד הממשלה הוא למצוא פתרונות אחרים".

בעיה של שפה, מסרים והגדרת קהלי יעד

"בחיסון הראשון, התמונה בחברה הערבית הייתה יחסית טובה, כי התקופה הזו הגיעה עם 'אפקט הפחדה', מה שגרם לכל האזרחים להתחסן", אומר עלאא אגבאריה, יועץ אסטרטגי ומומחה שיווק לחברה הערבית. "הזנחה של שנים בענף הבריאות בחברה הערבית מאמתת את הטענה לפיה 'ערבים פחות מתחסנים'. לאזרח הערבי כבר אין הרבה אמון במערכת הבריאות. הזנחה רבת שנים בתחום הבריאות הורידה את אוריינות הבריאות בקרב אוכלוסייה זו. לכן כל קמפיין שקשור לחיסון ומופנה לחברה הערבית צריך לעבור הרבה חשיבה קריאטיבית ולעמוד על שתי רגליים: הראשונה, החזרת האמון במערכת, והשנייה, לספק תשובה לשאלה 'למה לי להתחסן?'. הציבור הערבי הוא חשדן, הוא חשוף לכלי תקשורת ולרשתות ערביות מהעולם ומושפע מהם.

"בניגוד לסברה המקובלת, האוכלוסייה הערבית אינה בנויה ממקשה אחת, היא רחוקה מאוד מהומוגניות ולמעשה היא הגוף המפולח וההטרוגני ביותר כיום בישראל. אוכלוסיות שונות, מנהגים שונים, הרגלים שונים וצרכנות שונה. משרד הבריאות לא פנה לחברה הערבית במסרים יעודיים, אלא השתמש בתרגום מסרים מהמגזר היהודי, ומכאן התחילה הבעיה. אי התאמה לקהל".

אגבאריה אומר שעדיין קיים כשל בהעברת המסרים. "מצד אחד, אני חושב שלצוותי הפרסום כנראה נגמרו הרעיונות והם חסרי אונים. מאידך, הם לא יודעים איך באמת לפנות לחברה הערבית. יחד עם זאת, אם נראה מה קורה במזרח ירושלים, הנתונים שם מעודדים ושיטת הפרסום מותאמת לאוכלוסייה ולא פועלת לפי 'חוקי האדפטציה'. לצערי הרב, הממשלה ומשרד הבריאות זלזלו מהסבב הראשון באינטליגנציה של הציבור הערבי.

"בחברה הערבית, דור ה-Z והאלפא מכתיב את סדר היום הדיגיטלי. כלומר, הוא מעודכן, מנסה טרנדים וחי את הרשת על פרטיה. זה דור סקרן, אוהב טכנולוגיה וחידושים, שעוקב אחר השינויים. מכאן, שבמשרד הבריאות חייבים להבין שהעיקר זה לא רק לפרסם, אלא צריך לשאול למי מפרסמים ואיך מפרסמים. צריך לדבר אל קהל הצעירים בגובה העיניים, ודרכו אפשר להגיע לבני 60+ ולהורים".

לא אדישות, אלא העדר תשתיות

"אני לא מסכים עם הטענה שהחברה הערבית לא מתחסנת או לא מחסנת את ילדיה בגלל האדישות", אומר סגן מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, ד"ר אמיר עלימי, "התורים בטיפות החלב ובמרפאות לחיסוני ילדים נגד מחלות אחרות מוכיחים את ההיפך. יש מספר גורמים שהופכים את אחוז ההתחסנות לקורונה לנמוך, כולל הפייק ניוז ברשתות החברתיות. אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להעלות את המודעות לחשיבות החיסון, ברשתות החברתיות ובכל מקום, ובתוצאה הסופית נגיע לשיעור חיסונים השווה לשיעור החיסונים הכללי.

"ישנה בעיה נוספת שקשורה למחסור במרכזי חיסונים באזורי הפריפריה, שבהם גרים רוב האזרחים הערבים, לעומת מרכז הארץ. אבל אני חושב שאנחנו עומדים כעת בפני מוטציה מהירה מאוד והזמן הפעם לא יעזור לנו, אז אנחנו צריכים תמיכה מכל הצדדים להביא להעלאת שיעור החיסונים, כולל כמובן משרד הבריאות, שאולי יצטרך להגביר את הקמפיינים שלו בחברה הערבית. חייבים להסביר בפשטות כי הילד המחוסן מגן על עצמו, אבל הוא גם מגן על כל המשפחה וכי חיסון הילדים תורם לחזרתם לבתי הספר אחרי כמה ימים, שכן הימנעות מחיסונים תהפוך את העיירות שלנו לאדומות ותגרום, לצערי, לסגירת בתי ספר".

על פי מסמך שפרסם היום (שלישי) הוועד הארצי של הרשויות הערביות בישראל, אחוז הנדבקים בקורונה בישובים הערביים עומד על כ-15% מכלל הנדבקים במדינה. על הסיבה לשיעור הנמוך יחסית בחברה הערבית עד כה, אומר עלימי: "אני מאמין שיש מקרי הידבקות נסתרים שיופיעו בימים הקרובים. ככל שיותר אנשים יפנו לבדיקות, המספר יעלה, והעלייה תהיה משמעותית בימים הקרובים, במיוחד כשאנחנו בעונת החגים, שכולל חגיגות ואירועים. כמו כן, אסור לשכוח שבתי הספר סגורים כעת בגלל החופשה (חופשת חג המולד והשנה החדשה, ב"ז) ועם חזרת התלמידים לבית הספר המספרים יעלו".

פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, מסביר שהאחוזים שעליהם מדברים אינם משקפים נכונה את המציאות, כי החישובים מורכבים יותר: "אם אנחנו רוצים לדבר על חיסונים לילדים, למשל, אז בגילאי 5-11 האחוז בחברה הערבית כיום הוא 7%, בעוד שבחברה הכללית בישראל, 15%. רוב החיסונים ניתנו בתקופה האחרונה ,לפני תחילת חופשת החורף בשבוע השלישי של דצמבר, אז הגברנו את מבצעי החיסונים בבתי הספר והגענו ל-7%, כ-17 אלף חיסונים. אחוז המתחסנים בקרב ילדים בין הגילאים 12-15 הוא 56%, ובין הגילאים 16-18, 60%. הנתון של מקבלי המנה הראשונה בחברה הערבית הוא 66%, ואלו שקיבלו את המנה השלישית מהווים 65% ממי שאמורים לקבל אותה. אלו אחוזים קרובים למצב הכללי, יש כאלה שמנסים להציג את החברה הערבית כלא מחוסנת, וזה פשוט לא נכון. כן, יש התלבטות, אבל בסוף האנשים מתחסנים".

לגבי הקמפיינים התקשורתיים, אומר סייף: "מאז שהתחלנו את מבצע החיסונים, ההשקעה בקמפיינים תקשורתיים עלתה משמעותית. שלושה משרדי פרסום מהחברה הערבית עוסקים בנושא זה; משרד שמתמחה בנגב, משרד למזרח ירושלים ומשרד לכל החברה הערבית, והתקציבים גדלים כל הזמן. אבל חסרים לנו קמפיינים מקומיים, ברמת המועצות המקומיות, על כך התחלנו לעבוד לאחרונה, והישגנו תקציבים שיוקצו לרשויות המקומיות.

"מספר הישובים הערביים האדומים עלה לחמישה", מוסיף סייף. "נכון שבין 10,000 הנדבקים אתמול יש רק 484 ערבים, ובין 6,000 שלשום יש פחות מ-400 ערבים, אבל בדרך כלל, ובכל המוטציות הקודמות, החברה הערבית מקבלת את המוטציה לאחר שבועיים עד חודש אחרי החברה הכללית. מכיוון שהאומיקרון הזה מהיר מאחרים, אנו מצפים שהמספרים יעלו בימים הקרובים. למרבה הצער, בישובים האדומים החזרה לבתי הספר עשויה להיות חלקית, כי על פי החוק, אם אחוז הילדים המתחסנים בעיירות אדומות נמוך מ-70%, החינוך מגיל 12 ומעלה יתבצע מרחוק או בכיכרות פתוחות. לכן יש לפעול באופן מידי ואינטנסיבי להעלאת שיעור החיסונים בימים הקרובים".