newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הורים מבקשי מקלט משביתים בי"ס בת"א: המבנה מסוכן

ההורים בבי"ס "גוונים" טוענים שהמבנה לא מתאים לילדים קטנים ושילדיהם לא מקבלים את התנאים שמקבלים שאר הילדים בדרום העיר. "מפרידים את הילדים בגיל קטן", הם אומרים. מעיריית ת"א נמסר שהליקויים יתוקנו  

מאת:

יותר מ-150 תלמידים, ילדים של מבקשי מקלט, שובתים זה היום השלישי במחאה על התנאים בבית הספר ״גוונים״ ברחוב המסגר בתל אביב. בית הספר נפתח בספטמבר לכיתות א׳ וב׳, וההורים מוחים על כך שהמבנה, שבעבר שכן בו בית הספר התיכון שבח מופת, אינו מותאם לילדים בגילאים האלה, ומאז תחילת השנה נפצעו בו ארבעה ילדים.

ההורים מבקשים גם יום לימודים ארוך, הסעות וארוחת צהריים, תנאים שמקבלים בתי ספר בדרום תל אביב וביפו. ״גוונים״ שוכן קרוב מאוד לדרום העיר, אך הוא חלק משכונת מונטיפיורי שנחשבת למרכז העיר.

״בגלל שהם ילדים של פליטים, לא נותנים להם את אותם תנאים כמו לילדים של ישראלים", אומרה אפומיה אבריה, חברת ועד ההורים. בעיריית תל אביב מסרו בתגובה ל"שיחה מקומית" כי כבר לאחר החגים יחל שיפוץ כללי של המבנה בהשקעה כוללת של 10 מיליון ש"ח.

בבית הספר לומדים בכיתות א׳ וב׳ כ-370 תלמידים, בנים ובנות למבקשי מקלט ומהגרים, שמגיעים מכל שכונות דרום תל אביב. ימים לפני פתיחת שנת הלימודים נמסר להורים שבית הספר לא מוכן ושילדיהם ילמדו ביפו, אך יומיים לפני ה-1 בספטמבר נמסר להם שבית הספר אכן ייפתח.

"מגיל קטן מפרידים אותם. מה יהיה כשיהיו גדולים". תלמידי בית הספר ״גוונים״ והוריהם מפגינים במחאה על התנאים בבית הספר מחוץ לעיריית תל אביב (צילום: אורן זיו)

"מגיל קטן מפרידים אותם. מה יהיה כשיהיו גדולים". תלמידי בית הספר ״גוונים״ והוריהם מפגינים במחאה על התנאים בבית הספר מחוץ לעיריית תל אביב (צילום: אורן זיו)

ימים ספורים לאחר תחילת שנת הלימודים, שלח ועד ההורים של בית הספר מכתב למנהלת החינוך בעיריית תל אביב ובו התלונן על המצב הפיזי של הכיתות והמבנה. "בכיתות אין מזגנים, ארונות וציוד מתאים", נכתב בו. "בחלק מהכיתות חסרות דלתות, והריהוט המצוי בהן מתאים במידותיו לתלמידי תיכון ולא לתלמידי בית ספר יסודי". לדברי ההורים, גם המדרגות לא מותאמות לילדים קטנים, וחלקם מעדו כשטיפסו לקומות העליונות. לפי המכתב, ההורים עצמם נטלו יוזמה, סידרו וניקו את הכיתות כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים.

ביום רביעי שעבר, לאחר שהבקשות שלהם לא נענו, פתחו ההורים בשביתה, שלפי ההערכות משתתפים בה כמחצית מילדי בית הספר. היום (ראשון) הפגינו כמאה הורים מול בניין עיריית תל אביב. הם קראו קריאות נוסח "חינוך שווה לכולם" והניפו שלטים האומרים: "בגוונים יש רק צבע אחד".

״המבנה מסוכן ולא מותאם לגילם הצעיר של התלמידים", אמרה במהלך ההפגנה חברת ועד ההורים צאגה סיהלו, מבקשת מקלט מאריתריאה. "אמרו לנו ש'׳זה מה שיש׳", סיפרה חברת הוועד אבריה. "המנהלת מסכימה איתנו, אבל מבקשת שנשלח את הילדים עד שישפרו את המצב. אבל אי אפשר לשפץ כשהילדים נמצאים בבית הספר. זה מסוכן".

אף שהתלמידים בבית הספר מתגוררים בדרום תל אביב ומגיעים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, הם אינם זכאים ליום לימודים ארוך ולארוחות צהריים חמות שזכאים להם תלמידים בשאר בתי הספר בדרום העיר, משום  שבית הספר ממוקם בשכונת מונטיפיורי, הנחשבת למרכז העיר. ההורים דורשים שגם הילדים שלהם ייהנו מההטבות האלה.

ההורים גם מבקשים להסדיר את ההסעות לבית הספר. יותר ממחצית מהתלמידים מתגוררים בשכונת התקווה, הרחוקה למדי מבית הספר, ולמרות זאת אין להם הסעות. מכיוון שמדובר בילדים בכיתות א׳ וב׳, ברור שהם אינם יכולים להגיע בכוחות עצמם.

מלבד הדרישות הפיזיות, רבים מההורים תוהים מדוע ילדיהם לומדים בבתי ספר נפרדים משאר הילדים בתל אביב. "כואב לי שמפרידים אותנו כבר מהגיל הזה", אומרת אבריה. "אם רואים אותם כשונים כבר עכשיו, מה יהיה בעתיד?". "הם צריכים ללמוד כמו כל ילדי ישראל, חייבים לבטל את ההפרדה", הוסיף חבר ועד ההורים במנט אספה.

תלמידי בית הספר ״גוונים״ והוריהם מפגינים במחאה על התנאים בבית הספר מחוץ לעיריית תל אביב (צילום: אורן זיו)

למרות הבטחות העירייה, ההורים אמרו שישביתו את בית הספר עד שהליקויים יתוקנו. ההפגנה מחוץ לעיריית תל אביב (צילום: אורן זיו)

לפי ההערכות, בתל אביב מתגוררים כ-8,700 קטינים, ילדים של מבקשי מקלט ומהגרים. כ-6,000 מתוכם נולדו בישראל. מרבית ילדי מבקשי המקלט מתחנכים בארבעה בתי ספר "ייעודיים" לבני הקהילה הזרה – קמפוס ביאליק רוגוזין (שכונת נווה שאנן), הירדן (שכונת התקווה), קשת (רחוב המסגר) וגוונים (רחוב המסגר).

מתגובת עיריית תל אביב ל"שיחה מקומית" עולה, כי לפחות ברמת הכוונות, מייד אחרי החגים ייענו חלק מדרישות של ההורים לגבי שיפוץ המבנה והצורך בהסעות. גורמים בעירייה מסרו שאם ההורים ירצו בכך, בית הספר יוכל להיכלל בתוכנית יום לימודים ארוך.

"מדובר במבנה ששימש תלמידים במשך עשרות שנים את רשת עמ"ל ועבר לרשות העירייה יום לפני תחילת הלימודים הנוכחית", נאמר בתגובת העיריה. "עם זאת, בית הספר עומד בכללי הבטיחות, כולל הגישה לשער הראשי.

"הליקויים הקלים הקיימים, כמו מזגן תקול אחד מתוך 9 כיתות א' הממוזגות, יטופלו בחופשת החגים, כמו גם שיפוץ כללי של המבנה בהשקעה כוללת של 10 מיליון ש"ח. בית הספר אינו כלול במסגרת שיקום שכונות ולכן לא זכאי להזנה. העירייה בתהליך ערעור מול משרד החינוך בנושא, אך הדבר אינו בסמכותה. אחרי החגים, תלמידים הגרים במרחק העולה על 2 ק"מ יקבלו הסעות מהעירייה, אף על פי שהדבר לא מחויב בחוק ומשרד החינוך נותן תקציב לכרטיסי רב קו בלבד״.

אך למרות ההבטחות של העיריה, ההורים מתכוונים להמשיך בשביתה עד שיראו שינויים בשטח. הם טוענים כי לא ברור להם היכן ילמדו הילדים בזמן השיפוצים. הם גם מציינים כי העירייה אמנם הבטיחה הסעות למי שגר שני ק״מ ומעלה מבית הספר, אבל כמחצית מהילדים מתגוררים בשכונת התקווה, מרחק 1.9 קילומטר מבית הספר.

באותו מתחם שבו החל לפעול השנה בית הספר ״גוונים״, פועל מאז 2016 בית הספר ״קשת״. בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בו כ-670 תלמידות ותלמידים בכיתות א׳ עד ד׳. בשני בתי הספר ילמדו בשנה הקרובה יותר מ-1,000 תלמידות ותלמידים.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf