newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההקלות פסחו על האסירים הפלסטינים, שעדיין מנותקים מהעולם

מעקב: בזמן שהוחלט על הקלות בהנחיות משרד הבריאות לכלל הציבור, ההנחיה שמונעת מאסירים ביקורי משפחות ועורכי דין דווקא הוארכה ב-30 יום. עורכי דין מתלוננים כי אינם יכולים כך להגן על לקוחותיהם, וכי גם לא ניתן להשיג מידע על מצבם של האסירים

מאת:

ביום שישי האחרון צויין יום האסיר הפלסטיני, אך בניגוד לשנים קודמות ובגלל משבר הקורונה, השנה לא התקיימו הפגנות ותהלוכות בגדה המערבית וברצועת עזה. לעומת זאת, ההוראות לשעת חירום שהוצאו בעקבות המגיפה, שמונעות מהאסירים להיפגש עם עורכי דינם ומשפחותיהם, הוארכו, למרות שבתחומים רבים אחרים דווקא חלו הקלות.

לפי נתוני המרכז הפלסטיני לזכויות אדם וארגון אדמיר, בישראל מוחזקים כיום כ-5,000 אסירים פוליטיים פלסטינים, מהם 250 קטינים ו-43 נשים, כ-450 עצירים מינהליים, 26 אסירים ותיקים שנמצאים בכלא עוד מהתקופה שלפני הסכמי אוסלו, ועוד 21 אסירים שכלואים כבר יותר מ-20 שנה. כ-700 מהאסירים סובלים מבעיות בריאותיות קשות.

אסיר בכלא עופר (צילום: אורן זיו)

אסיר בכלא עופר (צילום: אורן זיו)

אחת מההוראות הראשונות לשעת חירום שהוצאו בעקבות משבר הקורונה היתה ההוראה על ביטול כל הביקורים של משפחות ועורכי דין בבתי הכלא. אך בעוד שלאסירים פליליים יש גישה לטלפונים ציבוריים גם בימי שגרה, לאסירים הפוליטיים הפלסטינים (המוגדרים על ידי ישראל "ביטחוניים") לא הוצע שום פתרון. כפי שפירסמנו במרץ, להחלטה היתה משמעות מרחיקת לכת עבורם, והם למעשה נותרו מנותקים מהעולם. ב-16 באפריל הוארכה ההוראה על הגבלת כניסת עורכי דין ומשפחות ב-30 יום נוספים.

בשירות בתי הסוהר (שב"ס) טוענים כי אין אסירים ביטחוניים או פליליים שנדבקו בקורונה נכון להיום, וכי ארבעה אסירים ביטחוניים "אמורים לסיים בימים הקרובים את שהייתם בבידוד, אליו הוכנסו בהתאם להנחיות משרד הבריאות".

לדברי עו"ד איה חאג' עודה מעדאלה, "עצם העובדה שהשבוע ראינו הרבה הקלות, אך לגבי האסירים הביטחוניים ההגבלות דווקא חודשו, מעלה חשש של ניצול המצב. אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה בתוך בתי הכלא. האם האסירים מקבלים את התנאים הבסיסיים הקשורים גם למאבק בקורונה? זו תקופה קריטית, ולכן קריטי שנהיה בקשר אתם, לוודא שהם מקבלים את כל הזכויות שלהם".

בתחילת החודש הוגשו שתי עתירות נפרדות לבג"ץ נגד ההוראות. אחת מהן, של עדאלה ואדמיר, יצאה נגד מניעת ביקורי עורכי הדין והמשפחות. השנייה, של המוקד להגנת הפרט, הוועד נגד עינויים וארגונים אחרים, דרשה לאפשר לאסירים שיחות טלפון.

עוד לפני הדיון בעתירות גיבשו בשב"ס נוהל שמאפשר לאסירים קטינים לשוחח עם בני משפחותיהם אחת לשבועיים. שתי העתירות אוחדו, וכעת הן ממתינות להכרעת השופטים.

בוועד נגד עינויים בירכו על ההחלטה, אך דורשים לאפשר קשר רציף יותר. "שיחה אחת פעם בשבועיים לא מספיקה", אומרת עו"ד אפרת ברגמן-ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית בוועד. "אנחנו מצפים משב"ס שיאפשר לקטינים שיחות טלפון בתדירות גבוהה הרבה יותר, במיוחד בתקופה רגישה זאת".

"פרוצדורה ביורוקרטית מסובכת"

לפי ההוראות לשעת חירום המקוריות, רק אסירים שיש להם דיון משפטי קרוב זכאים לשיחת טלפון אחת עם עורכי הדין לפני הדיון, ואחת אחריו. אך בעקבות הביקורת שנמתחה בדיון בתחילת החודש על הפגיעה בזכותם החוקתית של האסירים לפנות לערכאות משפטיות בגלל המגבלה, השב"ס פירסם ב-6 באפריל נוהל חדש, שלפיו אסירים יוכלו לפנות לעורכי דינם גם אם אין להם הליך שמתנהל כעת.

בנוהל החדש נקבע כי אסיר ביטחוני יכול לפנות למנהל אגף כדי לשלוח באמצעות בית הסוהר עתירה או בקשה לבית המשפט. עותק של הבקשה, שיכין האסיר בעצמו, יישלח גם לעורך דינו (אחרי שיציין את שמו ואת פרטי הקשר שלו), וזה יוכל להגיב בפקס או במכתב שימסור פיזית לבית הכלא ויועבר לאסיר דרך אנשי השב"ס. הליך דומה גובש גם לגבי "שירות משפט חיוני בעת החירום".

בנוהל צויין כי על המסמכים יוחל "חיסיון עורך דין-לקוח", אך מצד שני כי הם "יועברו לידי האסיר תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים בהתחשב במצב החירום".

שב"ס מסרו בתגובתם לבית המשפט כי הנוהל החדש נותן מענה לבעיות שהוצגו בעתירת הארגונים, ולכן על העתירה להידחות. אך עורכי דין שמצייגים אסירים פלסטינים אומרים כי הנוהל ימנע בפועל פנייה אליהם, ומדגישים כי אסירים יתקשו לנסח פנייה כזאת בעצמם ופשוט יוותרו על ייעוץ משפטי או קבילה על תנאי מאסרם.

לדברי עו"ד עביר בכר, מומחית לכליאה המייצגת אסירים פליליים ופוליטיים, "הם רוצים לסכל את הקשר שלנו עם הלקוחות, ולכן עשו פרוצדורה ביורוקרטית מסובכת. מי יתחיל לשלוח פקסים ומכתבים? הקשיים האלה יגרמו לאנשים לוותר על הגשת בקשות. ככה אנשים מוותרים על הזכויות שלהם בעת חירום".

בכר, כמו עורכי דין אחרים, מדגישה כי הנוהל החדש לא יאפשר קשר רציף בין עורכי הדין ללקוחות. "איזה אמון יכול להיות בין עו"ד לאסיר כשהמסרים עוברים דרך הסוהר? גם בימי שגרה יש מתח בין הכולא לכלוא. המהלך נועד רק כדי לצאת ידי חובה. הם ראו שהם בבעיה עם התקנות החדשות, שמאפשרות ליצור קשר עם עו"ד רק אם יש דיון משפטי. אבל התפקיד שלנו לא מסתכם רק בזה. אנחנו צריכים להיות מודעים למצוקות שהולכות וגדלות תחת מצב החירום".

בכר אומרת כי בעבר היתה מקבלת מידע ותלונות דרך המשפחות שביקרו את האסירים אחת לשבועיים, אך כעת אין ביקורים כלל, ולכן גם העדכונים על מצבם של האסירים פסקו. לדבריה, "אין לנו שום מידע על מה שקורה בפנים". היא מוסיפה שהדיווחים על עסקת שחרור אסירים אפשרית בין חמאס לישראל "מורידה את הטונים" בקרב האסירים, שממעטים התלונן על התנאים בתקווה לשחרור.

לדברי עו"ד סחר פרנסיס, מנכ"לית ארגון אדמיר, "זה מגוחך, כל מה שהם הציעו בשב"ס הוא לא פרקטי. איך אפשר לנהל הליכים משפטיים במכתבים? ובכל מקרה הביקורים היו מאחורי זכוכית, לא היה מגע כלל".

לדברי פרנסיס, עורכי הדין של האסירים נמצאים כעת בקשר רק עם מי שיש לו הליכים שמתנהלים כעת, שנמצא בחקירה או במעצר מינהלי, וההתקשרות מתבצעת באמצעות וידיאו בדיונים של בתי המשפט הצבאיים. "אנחנו דורשים שיאפשרו להם שיחות טלפון כמו לאסירים הפליליים, כפי שדרשנו כל השנים", היא אומרת.

חדר ביקורים בכלא עופר (צילום: משה שי / פלאש 90)

חדר ביקורים בכלא עופר (צילום: משה שי / פלאש 90)

בנוהל שגיבש השב"ס נטען כי הקשר עם המשפחות יימשך דרך נציגי הצלב האדום, שיעבירו מסרים כתובים קצרים למשפחות. פרנסיס טוענת כי "זה לא פרקטי. מדברים על 5,000 אסירים. כמה זמן ייקח לצלב האדום לבקר את כולם? יש להם משאבים מוגבלים".

בכר אומרת כי יש סיבה נוספת לתקנות שאינן מאפשרות שיחות טלפון בין אסיר שמוגדר "ביטחוני" לבין עורך דינו. "יש כאן משהו מבזה. חושדים שאנחנו עלולים לנצל את השיחה ולהוסיף מישהו אחר שיקשיב. זו הגישה לגבי סניגורים פלסטינים. אנחנו גם הופכים לחשודים מבחינתם".

לדבריה, מאז התקנות החדשות, הקשר עם האסירים הוא כמעט בלתי אפשרי. "אני נלחמת כדי לשוחח עם האסירים שאני מייצגת. בשבוע שעבר ביקשתי צו על תנאי רק כדי לדבר עם אסיר שמוניתי לייצג אותו מטעם הסניגוריה".

בימי שגרה, בכר מגיעה לבקר את האסירים פעמים רבות לפני דיונים חשובים, כדי לתכנן את ההגנה שלהם. כעת, לדבריה, הנוהל שמאפשר רק שיחת טלפון אחת "מסכל את מלאכת הייצוג. אני מתכוננת חודשים ארוכים למשפט, מגיעה לבקר את האסיר. גם ככה הייצוג עצמו קשה והסיכויים לא בשמיים, וכעת גם זה נפגם. לפחות תאפשרו לנו לבצע את העבודה שלנו כמו שצריך".

"המצב הנפשי מאוד קשה"

לגבי המצב בבתי הכלא, מקור שהיה בקשר עם כמה אסירים פלסטיניים באחד מבתי הכלא בדרום הארץ סיפר ל"שיחה מקומית" על פחד גדול בקרב האסירים, ועל מחסור בחומרי ניקוי ובמידע. לדבריו, "המצב הנפשי מאוד קשה. אין בכלל ביקורים. יש לחץ על הטלפונים המוברחים, ויש מקומות שאין בהם טלפונים (מוברחים; א"ז) בכלל ולכן אין אתם קשר בכלל".

לדברי המקור, בחלק מבתי הכלא הוקמה ועדה של אסירים האחראית על הטיפול בקורונה, שבמקביל לצעדים שבהם נקטו הרשויות, החליטו על צעדים משלהם. "הוועדה שומרת על הכללים, כמו החלטה שהאסירים ייצאו לטיול היומי בחצר במשמרות. הוועדה מנסה ללמד את האסירים איך לשמור על היגיינה. יש הרבה שימוש באקונומיקה, כולל לחיטוי – גם של האריזות של מוצרים שמגיעים מהקנטינה. אין להם שום חומרים אחרים".

בתקופה האחרונה, בגלל המצב, החל שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לקיים דיונים מרחוק בבתי המשפט הצבאיים. לפי המקור, האסירים בבית הכלא פנו לשב"ס שיאפשר להם לעשות שימוש בכלים האלה כדי לקיים קשר עם משפחתם, אך טרם זכו לתשובה.

עוד אומר המקור כי רק לפני כשבועיים התחילו הסוהרים בבית הכלא ללבוש מסיכות וכפפות כשהם באים במגע עם האסירים, והספירות של האסירים בתאיהם עדיין מתקיימות כשהסוהרים נכנסים לתוך התאים – למרות בקשת האסירים כי יספרו אותם כשהם עומדים בפתח הדלת.

תקרית שמסעירה את האסירים בבתי הכלא היא סיפורו של האסיר נור א-דין סרסור בן ה-19, ששוחרר מבית הכלא עופר ב-31 במרץ לאחר שנעצר בחשד לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה והיה עצור שבועיים. אחרי ששוחרר הוא נבדק בבית החולים ברמאללה והתגלה כחולה קורונה.

סרסור סיפר לאל ג'זירה באנגלית, כי החשש שלו שנדבק החל עם שיחרורו, כשמנהל בית הכלא לבש חליפת מגן ומסיכה בשיחה אתו, וכשהשומרים שליוו אותו שמרו ממנו מרחק והוא פתח בעצמו את הדלת לכלי הרכב שהוביל אותו. לדבריו, הוא חושש כעת לבריאותם של עשרות האסירים שאתם בא במגע.

כלא עופר, ב-2018 (צילום: אורן זיו)

כלא עופר, ב-2018 (צילום: אורן זיו)

ארגון עדאלה פנה לשב"ס בעניין, ושם ענו כי לאחר התייעצות עם משרד הבריאות לא ביצעו בדיקות לכל אנשי הצוות והאסירים שבאו אתו במגע, אלא שלחו אותם לבידוד. בתגובת השב"ס לעדאלה, ב-5 באפריל, נטען כי "עם קבלת המידע בוצע חקר מגעים מקצועי ואותרו כלל הסוהרים והעצירים שהיו במגע פוטנציאלי עם האסיר. כלל האסירים הונחו להישאר בבידוד בביתם וכל האסירים הושמו בבידוד".

בתגובה לפניית "שיחה מקומית" לגבי המקרה, נמסר משב"ס: "הטענה השקרית כי עצור שוחרר מכלא עופר כשהוא חולה בקורונה מבוססת על פרסומים זרים, ועד כה אין לה שום אחיזה במציאות. אותו עצור, שנבדק כמה פעמים בשבועיים ששהה בכלא, יצא ממנו שהוא בריא ללא שום תסמינים, וכמה שעות לאחר ששוחרר הודיעו באופן תמוה כי הוא חולה. הוא התבקש באמצעות מתפ"ש לבוא לבדיקה על ידי גורמי רפואה ישראליים וסירב. לא רק זה, גם גורמי הרשות סירבו להביאו לבדיקה. עד שלא תהיה בדיקה ותשובה אמינה, אין שום ביסוס לידיעה והיא בגדר 'ידיעת כזב'".

בשבוע שעבר, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, החלו בשב"ס לחלק מסיכות לאסירים. כל אסיר מקבל בשלב ראשון מסיכה אחת, ובהמשך יקבל מסיכה נוספת ליציאה למרחבים הציבוריים בבית הסוהר. המסיכות מיוצרות על ידי אסירים פליליים, כאשר אסירים פליליים יעטו מסיכות כתומות ואסירים ביטחוניים יעטו מסיכות חומות.

עוברים רק בדיקת חום בשחרור

בינתיים נמשכים המעצרים, גם אם בתדירות נמוכה יותר. פרנסיס תוהה "מה הדחיפות לעצור בתקופה הזאת? היו כמה מקרים בשבועיים האחרונים שאסירים שנחקרו שבועות שוחררו בלי האשמות. אחד מהם הואשם בזריקת אבנים ב-2017 ו-2018. מה הדחיפות לעצור מישהו על פעילות כזאת? איזה איום מיידי על הביטחון הוא מהווה?"

פרנסיס טוענת כי במקרה אחר, אסירים נעצרו ונשלחו לבידוד לפני חקירה, כשאחד מהם הוחזק במגידו בתנאים קשים בתא בלי מקלחת. "הוא לא היה יכול להתקלח ולהחליף בגדים במשך עשרה ימים. רק אחרי לחץ שלנו בהארכת המעצר העבירו אותו למקום אחר, שבו היו לו מקלחת, שירותים וטלוויזיה".

בדומה למצב של העובדים הפלסטינים ששבים לגדה המערבית מעבודה בישראל, נראה שהאסירים שמשוחררים מבתי הכלא בישראל לגדה לא עוברים שום בדיקה מלבד בדיקת חום ביום השחרור. א', קטין פלסטיני ששוחרר מכלא בצפון בשבוע שעבר, עבר רק בדיקת חום. כשהגיע למחסום בצפון הגדה ערכו לו עובדים של משרד הבריאות הפלסטיני בדיקות קורונה, וכשהגיע לביתו נכנס ביוזמת משפחתו לבידוד של 14 יום.

עובדי משרד הבריאות הפלסטיני מחטאים פועלים שחוזרים מישראל, במחסום תרקומיא ליד חברון, ב-27 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

עובדי משרד הבריאות הפלסטיני מחטאים פועלים שחוזרים מישראל, במחסום תרקומיא ליד חברון, ב-27 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בארגון רופאים לזכויות אדם, אומרת כי "מצד אחד שב"ס עושה מאמצי על וגם הצליח למנוע הדבקה. מצד שני, המדינה מתעלמת לגמרי מהסיפור של בתי הכלא. בדו"ח ביניים של ועדת הקורונה אסירים לא מוזכרים כלל".

"אוכלוסיית הכלואים לא נמצאת בראש מעייניהם של הגופים הממשלתיים בישראל. אנחנו חוששים שהם לא יבדקו כי לא יוקצבו להם בדיקות. הם יושבים עם שב"ס, אבל זה לא מתפרסם. שיסבירו לציבור ולאסירים מה הנהלים, מה הנתונים, איך מתקבלות החלטות. לא מדובר במספרים בשמים. יש 32 מתקנים ו-14.5 אלף כלואים. לא ברור איך הנחיות משרד הבריאות מיושמות בבתי הכלא. הפניות שלנו למשרד הבריאות בעניין לא נענו עד כה".

בשב"ס ערכו כ-100 בדיקות קורונה ב-14 באפריל במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר ברמלה, וציינו כי הבדיקות יימשכו באופן מדגמי בכל אוכלוסיית בתי הכלא, "בהתאם לקצב ניפוק ערכות הבדיקה ממשרד הבריאות".

פנינו למשרד הבריאות בשאלה כמה ערכות בדיקה הועברו לשב"ס, אך טרם התקבלה תגובה.

בנוסף, בעוד שהשבוע חלו הקלות שונות בהנחיות משרד הבריאות לכלל הציבור, לא ברורה עדיין התוכנית לגבי בתי הכלא, אם קיימת בכלל "אסטרטגיית יציאה" עבור הכלואים, ומתי יתחדשו ביקורי המשפחות ועורכי הדין.

משב"ס נמסר בתגובה כי "שירות בתי הסוהר נערך מזה כמה חודשים למניעת כניסה והתפשטות נגיף קורונה בתוך מתקני הכליאה. במסגרת זו נסגרו מתקני הכליאה, והם פועלים בהתאם לתקנות לשעת חירום שנחתמו על ידי ממשלת ישראל. אחת המשמעויות של תקנות לשעת החירום היא איסור כניסתם של עורכי דין ומציאת פתרונות חלופיים לקבלת ייעוץ משפטי.

"המרחבים הציבוריים בתוך בתי הסוהר עוברים חיטוי באמצעות כדורי כלור, ומוצרי ניקיון והיגיינה מחולקים לאסירים על בסיס קבוע ואף ניתנים לרכישה בקנטינה. חולקו מסיכות ארגונומיות רב פעמיות כביסות וניתנות לחיטוי לאסירים, כך שלכל אסיר יהיו שתי מסיכות לשימוש במרחבים הציבוריים. כל עצור חדש שנקלט בשב"ס מוכנס לתא סינון לשהייה בת 14 יום לפני שישולב באגף רגיל.

"נכון להיום, אין אסירים ביטחוניים או פליליים שנדבקו בקורונה. ארבעה אסירים ביטחוניים אמורים לסיים בימים הקרובים את שהייתם בבידוד, שאליו הוכנסו בהתאם להנחיות משרד הבריאות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד מקצה לשב"ס כ-500 בדיקות בשבוע. השב"ס מגבש לעצמו תוכנית יציאה, בהתאם לקווים שנותן המשרד, ובנוסף משרד הבריאות מעורב בתוכנית זו באמצעות נציגיו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf