newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגירוש חוזר: 20 משפחות מהפיליפינים קיבלו צווים

בימים האחרונים, קיבלו משפחות של מהגרות עבודה שילדיהן נולדו בישראל צווים המורים להם לעזוב את הארץ תוך 30 יום. "מגרשים אותי לארץ זרה לי", כתב דניאל קרוז, אחד המיועדים לגירוש. חבריו הפגינו היום למענו בר"ג: "זה הבית שלו"

מאת:

לאחר כמה חודשים "שקטים", רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים חזרה להוציא צווי גירוש לילדי מהגרות עבודה שנולדו בארץ. לפני מידע שהגיע ל"שיחה מקומית", כעשרים משפחות של מהגרות עבודה שילדיהן נולדו בישראל קיבלו בימים האחרונים צווים, החתומים על ידי שר הפנים ומורים להן לעזוב את ישראל תוך 30 יום, באמצע שנת הלימודים.

"אני מרגיש יותר שמח כי רוצים לעזור לי". דניאל קרוז, המיועד לגירוש לפיליפינים, במהלך הפגנה תמיכה בו רמת גן (צילום אורן זיו)

"אני מרגיש יותר שמח כי רוצים לעזור לי". דניאל קרוז, המיועד לגירוש לפיליפינים, במהלך הפגנה תמיכה בו רמת גן (צילום אורן זיו)

"מאז שפרצה הקורונה, לא היו מעצרים של משפחות, אך השבוע היה גל של חלוקת צווים", אומר גורם בקהילה הפיליפינית. לפי אותו גורם, חלק מהמשפחות שקיבלו השבוע צווים קיבלו צווי גירוש דומים ב-2019, אולם הצווים בוטלו בעקבות מאמצים רבים. במקרים אחרים מדובר במשפחות שהגישו בקשה להישאר בארץ, ונדחו. בקהילה הפיליפינית חוששים, שמשפחות נוספות יקבלו צווים דומים בקרוב.

ב-2010 קיבלה הממשלה מתווה ולפיו ילדי עובדים זרים שנולדו בארץ, דוברים עברית ועלו לכיתה א׳, יוכלו לקבל מעמד קבע. 14 משפחות, שילדיהן היו בגן חובה באותה העת, לא הגישו אז את הבקשה, משום שסברו שלא יקבלו מעמד. אולם מהליכים משפטיים שהתנהלו נגד משפחות אחרות התברר, כי גם במקרים ״אפורים״ היה ניתן לקבל מעמד.

11 משפחות קיבלו בימים האחרונים החלטת דחייה לבקשה למעמד, שהגישו ל"וועדה המקצועית לבחינת מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים" שדנה בנושא. ביחד עם החלטת הדחייה, הגיעו ההוראות לעזוב את ישראל תוך 30 יום. גם משפחות אחרות, שילדיהן נולדו בארץ אך פנו לוועדה, קיבלו בימים האחרונים  צווי גירוש.

"שנתיים הם גררו אותנו, ובסוף שר הפנים נותן החלטה של עזיבה תוך שלושים יום", אומרת עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, שייצגה 14 משפחות בוועדה. "ילדים באמצע שנת לימודים יארזו הכל ויעזבו לפיליפינים". בשלושה מקרים שכהן ליפשיץ ייצגה, הילדים קיבלו מעמד.

"אין הבדל בין המקרים", אומרת כהן ליפשיץ. "הוועדה הייתה צריכה לתת מעמד, כיוון שבית המשפט הורה להם לבחון את הבקשות כאילו הן הוגשו ב-2010, לפי הקריטוריונים שנקבעו אז".

כהן ליפשיץ סיפרה ששר הפנים אימץ דווקא את דעת המיעוט בוועדה, שהתעלמה מההוראה של בית המשפט וקבעה שאין לתת למשפחות מעמד משיקולים אחרים, כמו הקשרים של האם עם המשפחה בארץ המוצא. כעת המשפחות צפויות לעתור נגד ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד הפנים.

אחד מהנערים שקיבלו צו גירוש בשבוע שעבר הוא דניאל קרוז, בן 15,  שנולד בישראל. קרוז נולד לאמא מהגרת עבודה מהפיליפינים, שהגיעה לפני כ-25 שנה לישראל. הוא ואחותו יעל, בת 13, נולדו וגדלו כאן. חבריו של קרוז, פתחו בשבוע שעבר עמוד אינסטגרם בקריאה לאפשר לו להישאר בישראל. הפוסטים בעמוד הפכו לוויראליים וזכו לעשרות אלפי לייקים.

קרוז הוא מדריך בצופים בשבט "ירקון" ומשחק בקבוצת מכבי תל אביב בכדורסל לנוער. "אני מאוד אוהב את החברים שלי בארץ והם אוהבים אותי בחזרה", הוא כתב בעמוד האינסטגרם שפתחו חבריו . "לפני שנולדתי הביאו את אמא שלי לפה כדי לעבוד. בגיל שנתיים גירשו את אבא שלי מהארץ. רצו לגרש גם את אמא שלי איתי ועם אחותי כשהיינו עוד ילדים קטנים, אבל זה לא יצא לפועל כי היו לה ילדים איתה״.

בפוסט שפרסם קרוז הוא סיפר על החששות שלו מגירוש. "לפני כמה ימים אמרו לי ולמשפחה שלי שהולכים לגרש אותנו בוודאות תוך 30 יום", הוא כתב. "עבר שבוע מאז, וככל שהימים עוברים אני מפחד יותר ויותר, מפחד לעזוב את החברים שלי, את המסגרות, את השגרה, את איפה שגדלתי, את מה שאני רגיל אליו ואוהב כל כך. היינו אמורים להיות אזרחים עם תעודות זהות, ובגלל החלטה של בן אדם אחד זה לא קרה ועכשיו מגרשים אותנו לארץ שהיא זרה לי״.

סמיון גרפמן , אופק ראשון, איתמר ג׳ינו ודניאל קרוז בהפגנה ברמת גן (צילום: אורן זיו)

סמיון גרפמן , אופק ראשון, איתמר ג׳ינו ודניאל קרוז בהפגנה ברמת גן (צילום: אורן זיו)

היום (ראשון) קיימו חבריו וחניכיו של קרוז משבט "ירקון" הפגנה בעיר מגוריו רמת גן. כ-200 מפגינים התכנסו בכיכר רמב״ם כשהם קוראים "לא מגרשים ילדים מהבית״

"אני מרגיש יותר שמח כי רוצים לעזור. זה נתן לי תקווה שאוכל להישאר עם החברים והמשפחה בארץ", אמר  קרוז ל"שיחה מקומית". "חששתי שיהיה לי בלאגן בגלל הפרסום, אבל קיבלתי הרבה פניות, אנשים מחזקים אותי אומרים לי 'אנחנו איתך' ו'אתה תישאר'".

להפגנה ברמת גן הגיעו גם כמה כוכבי רשת ביניהם אופק ראשון בת ה-14 הפעילה נגד בריונות ברשת. "שמעתי על הסיפור בחדשות, לפי דעתי זו בריונות לכל דבר, יש לו משפחה, בית ספר וחברים פה. אי אפשר להכריח אותו ללכת למקום שבו אין לו כלום".

גם איתמר ג'ינו, בן 9, שסבל מבריונות בבית הספר והפך לכוכב רשת, הגיע מאשקלון וסיפר:  "זה לא נעים לשמוע סיפור כזה, החלטתי שאני רוצה לעזור לו שלא יקחו אותו מכאן ויגרשו אותו. הוא ישראלי לכל דבר, לא משנה מאיפה ההורים שלו, זה הבית שלו".

באוקטובר 2018, יזמו ברשות ההגירה גל של מעצרים וניסיונות גירוש של אימהות מהפיליפינים וילדיהן. עשרות אימהות נעצרו, ושוחררו לאחר שחתמו על מסמך לפיו יעזבו בקיץ 2019, עם תום שנת הלימודים. במספר מקרים, משפחות הוחזקו במעצר וגורשו מישראל. במהלך 2019 נעצרו כמה נשים וילדיהן, אולם חבריהם לכיתה של העצורים התגייסו למענם וקיימו מחאות בשדה התעופה, מחוץ למתקני הכליאה ובתל אביב.

רוהן פרס, בן ה-13, הוא הנער היחיד שגורש עד עתה לפיליפינים בגל המעצרים ב-2019. קמפיין רשת ויראלי שיזם כוכב הילדים רז ספני בשנה שעברה ניסה ללחוץ על משרד הפנים להשיב את פרס לארץ.

ברשות האוכלוסין וההגירה העדיפו שלא להתייחס לחלוקת הצווים שחודשה לאחרונה. לגבי המקרה של דניאל קרוז נמסר כי "קרוז ובני משפחתו שוהים בישראל תקופה ארוכה בניגוד לחוק וללא אשרה מוסדרת. בקשתם למעמד נבחנה במסגרת הוועדה המקצועית לבחינת מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, על אף שלא הגישו בקשה במועד פרסום החלטת הממשלה. הוועדה בחנה את הבקשה על כלל נסיבותיה והחליטה לדחותה, לאחר שלא עמדו בקריטריונים. משכך, בני המשפחה מתבקשים לעזוב את ישראל ולשוב למולדתם״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf