newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגיע הזמן לסיים את מה שהתחיל אריק שרון

מדיניות הסגר נכשלה, חמאס מתחזק ובפתח אסון הומניטרי ועוד סבבי לחימה. ההתנתקות לא באמת הוציאה את ישראל מעזה, כי אי אפשר לצאת מעזה בלי הסדר

מאת:

ההתנתקות הייתה מהלך צבאי חד-צדדי שלא באמת ניתק אותנו מעזה. בשלוש-עשרה השנים שעברו מאז, מספר ההרוגים הישראלים צנח באופן דרמטי כך שמהבחינה הביטחונית זה היה מהלך מוצלח. אבל משום שהוא נעשה תוך סירוב לנהל משא ומתן הוא לא היה מהלך מדיני. שרון, ראש הממשלה מטעם הליכוד, ראה את יוזמת זנבה ואת מתינותו של אבו מאזן והחליט על ההתנתקות כדי לעצור את הלחץ להגיע להסכם. מכיוון שכך, המהלך הזה לא מחייב את הפלסטינים.

יש הסברים שונים לעליית כוחו של חמאס מאז, אבל אי-אפשר להתווכח על כך שמדינת ישראל הותירה ואקום שאותו מילא הארגון. מאז הטילה ישראל סגר ברמות משתנות על עזה. סחורות מסוימות הותרו ונאסרו למעבר, לפעמים במה שנראה כמו גחמה הזויה במיוחד (כך למשל, לעתים נאסרת כניסת פטרוזיליה לרצועה). ישראל שולטת על מעברי הסחורות, כולל מזון וציוד רפואי, והאנשים, וגם על מעברי היבשה והים, כולל על עבודתם של הדייגים, מה שהיה מקור הפרנסה העיקרי ברצועה וכיום הוא ענף כלכלי מדלדל. ישראל שולטת על החשמל ברצועה; כמעט שלא עובר חודש שחיילים ישראליים לא נכנסים לעזה מסיבות שונות; ומאז 2005 צה"ל היה מעורב במספר סבבי לחימה בעזה (גשמי קיץ, חורף חם, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן).

למעשה, בתקופה מסוימת צה"ל חישב לכמה קלוריות ביום זקוק כל אדם ברצועה כדי לצמצם את כניסת הסחורות במטרה להפעיל לחץ על חמאס. אפשר לומר בביטחון שפשפוש בקיבתו של אדם היא הפוכה מהתנתקות.

גבול עזה ישראל (אקטיבסטילס)

גבול עזה ישראל (אקטיבסטילס)

חרף כל המאמצים, נכון יותר – בשל כל המאמצים, חמאס רק התחזק. בכל מקום בהיסטוריה של האנושות, הקיצוניים ניזונים מייאוש, וכך קרה גם בעזה. אז מדיניות הסגר נכשלה, אבל ישראל עדיין מסרבת להגיע להסדר, בין אם מדובר בהצעת הודנא ובין אם ביוזמת הליגה הערבית שכוללת גם התייחסות לעזה. סירוב להסדר פירושו המשך הידרדרות במסלול ידוע מראש של סבבי לחימה קטלניים. בהינתן שקיימת אלטרנטיבה בצורת הידברות, הסירוב הזה נדמה כמו טירוף.

המדיניות הכוחנית של ממשלות ישראל הביאה ליותר מ-6,000 הרוגים בעזה והעוטף מאז ההתנתקות, אבל נכשלת שוב ושוב ביצירת ביטחון לתושבי מדינת ישראל. להיפך, כבר יותר מעשר שנים חיים ילדינו בפחד ובחרדה ממתקפת הטילים הבאה. עוד דור שיגדל בפוסט טראומה מתמשכת. ומן העבר השני של הגדר – אסון הומניטרי שמתדפק על דלתנו.

בעת הזו, נדמה שיש להזכיר: ירי לעבר אזרחים הוא פשע מלחמה וירי כזה נעשה משני הצדדים. אנחנו לא יכולים להשלים עם פשעי מלחמה שנעשים בשמנו. ממשלת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לספק ביטחון לאזרחיה כי זה תפקידה, ועליה לעשות זאת כשהיא מקפידה על העקרונות הבינלאומיים והמוסריים אליהם היא מחויבת מתוקף חתימה על הסכמים וההגינות הבסיסית.

לישראל יש אחריות על עזה, כי היא עדיין בעלת השליטה בעזה. גם אם היא אינה בעלת השליטה העיקרית וגם אם אינה היחידה הנושאת באחריות לאסון, העובדה עומדת בעינה: שיפור המצב בעזה הוא אינטרס ישראלי לפחות כמו שהוא אינטרס עזתי ופלסטיני. כדי לעשות את זה צריך לסיים את מה שהתחיל אריאל שרון ומעולם לא סיים: לצאת מעזה כצעד ראשון לפני הגעה להסכם.

מוסי רז הוא חבר כנסת מטעם סיעת מרצ.
היום יתקיים בתיאטרון תמונה ערב תחת הכותרת "צאו מעזה" ביוזמת ח"כ רז ועאידה תומא-סלימאן. הפרטים כאן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf