newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגינוי המגונה של הורוביץ

בולעים צפרדעים ומלקקים את האצבעות: אם חשבנו שתמיכתה של מרצ בחוק האזרחות היתה נקודת שפל, הגיע היו"ר ניצן הורוביץ אתמול והראה שיש נמוך מזה. בפנטזיית ה"נורמליות" שבה הוא חי, ח"כ עודה לא היה נאלץ להדוף בידיו את הפשיזם

מאת:
צילום מסך מהראיון של יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ (מאתר חדשות 13)

שפל חדש. צילום מסך מהראיון של שר הבריאות ויו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ב-19 באוקטובר 2021 (מאתר חדשות 13)

אם חשבנו שתמיכתה של מרצ בחוק האזרחות תהיה השפל הנמוך ביותר שאליו תגיע המפלגה במסגרת מאמצי השמירה על אחדותה של הממשלה הימנית והקיצונית הזו, הרי שהופעתו של יו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ, אמש במהדורת החדשות של ערוץ 13 הוכיחה שמדובר בבור ללא תחתית.

הורוביץ, שבכלל זומן להתראיין על ענייני המשרד שבראשו הוא עומד (משרד הבריאות), התבקש בתחילת הדברים להתייחס לעימות שפרץ בין יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, לבין הכהניסט איתמר בן גביר בבית החולים קפלן, שם מאושפז העציר המינהלי מקדאד קוואסמה, השובת רעב מזה למעלה מתשעים יום.

אודי סגל שאל את הורוביץ אם הוא "מגנה ומוקיע את השימוש באלימות פיזית של ח"כ עודה נגד ח"כ בן גביר היום".

לפני שמגיעים לתשובה של הורוביץ, ראוי להתעכב רגע על עצם השאלה הזו של סגל. הורוביץ הוא שר הבריאות, ועומד בראש מערכת שמתמודדת כרגע עם כמה משברים חמורים ביותר. אבל סגל לא יכול להגיע לנושאים האלה לפני טקס הזיכוך הקבוע של התקשורת הישראלית, "הוקע את הערבי".  למרבה הבושה, הורוביץ מתמסר לטקס הזה בחדווה לא מוסתרת.

"ודאי, איזו שאלה", משיב הורוביץ בחיוך מאוזן לאוזן. "הרמת יד זה דבר שהוא לא בא בחשבון, לא אצל בן אדם רגיל ולא אצל חבר כנסת. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת".

כשסגל ממשיך ושואל אם ח"כ עודה צריך לעמוד, לדעתו, לדין משמעתי, הורוביץ שוב לא ממצמץ: "ודאי", הוא משיב מיד, ומלין על האופוזיציה שמונעת את הקמת ועדת האתיקה, שבעבר היתה "מרחיקה חברי כנסת על דברים כאלה להרבה מאוד זמן".

במילים אחרות, יו"ר מפלגת השמאל היהודית חושב שצריך להרחיק את חבר הכנסת הפלסטיני, שמייצג את המיעוט הנרדף ביותר במדינה, כיוון שלא התנהל בנימוס מול פרובוקטור מקצועי, פשיסט גזען שהורשע בתמיכה בארגון טרור.

מתפלשים בחיקו החמים של הקונצנזוס

מאז הקמת ממשלת הכלאיים המוזרה הזו, עושה רושם שעיקר המאמצים של חבריה מושקעים בלשכנע אותנו ב"בשורת הנורמליות" שהיא טומנת בחובה, הנשענת על אחדות והידברות, בניגוד לתקופתו כהונתו של בנימין נתניהו, שהתאפיינה בשיסוע ופילוג.

מרצ הבהירה מההתחלה שהיא תהיה מוכנה לבלוע הרבה צפרדעים כדי לשמר את אותה נורמליות מדומיינת, ואת האחדות הפנים-יהודית כתמיד. אלא שעכשיו כבר לא בולעים את הצפרדעים תוך עיוות פנים, אלא במצמוץ שפתיים וליקוק אצבעות ממש.

אחרי שנות הגלות הארוכות באופוזיציה, מרצ גילתה את החיק החמים של הקונצנזוס, והיא מתפלשת בו בהנאה גלויה. ואם הקונצנזוס היהודי דורש את הראש של חבר הכנסת הפלסטיני? קטן על הורוביץ. הכל למען האחדות.

לתפיסת העליונות היהודית יש פנים רבות, כעורות כולן. זאת של הורוביץ היא אחת המחפירות שבהן: הצטרפות לרדיפת המדוכא בשם ערכים מוסריים נעלים כמו אי-אלימות. המוסר הליברלי של הורוביץ נעדר כל קונטקסט, והוא עיוור למערכת יחסי הכוחות. זה ניסיון לנרמל מציאות שאיננה נורמלית מהיסוד.

אילו ביקש הורוביץ לעמוד באמת על היסודות האלימים במפגש שבין עודה לבן גביר במסדרון בבית החולים קפלן, הוא יכול היה להתחיל בגינוי המעצר המנהלי של קוואסמה, אחת הפרקטיקות האלימות בסל הכלים של האפרטהייד הישראלי.

הוא יכול היה לדבר על האלימות בעצם נוכחותו של בן גביר, נציג ציבור שמקדיש את זמנו לניסיונות אקטיביים להטיל אימה על פלסטינים באמצעות נוכחותו בשטח: בקפלן, בכפר קאסם, בשיח' ג'ראח ועוד.

בא להצית את האש. ה"לשכה" שהקים איתמר בן גביר בשייח' ג'ראח (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מקדיש את זמנו לניסיונות אקטיביים להטיל אימה על פלסטינים. ה"לשכה" שהקים איתמר בן גביר בשייח' ג'ראח (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

בתוך הקונטקסט הזה, לכנות את הדיפתו של בן גביר על ידי עודה כאלימות זה לא רק תלוש מהמציאות, אלא כשל מוסרי עמוק. אני תוהה כמה פעמים עמד הורוביץ בהפגנות שבהן צעקו את הסיסמה "הפשיזם לא יעבור". אז כשהפשיזם מגיע לפתח דלתך, כיצד בדיוק אמורים לעצור אותו אם לא בידך ממש?

ממתי אנחנו נזקקים לספר של כוהנת הנימוסים וההליכות חנה בבלי מול גזענים כמו בן גביר? כמה עמוק העיוורון הפריבילגי של הגבר היהודי הלבן שמרשה לעצמו לנזוף בזחיחות שכזו במי שנאלץ לעצור בגופו את זה שחותר להעלים את עצם קיומו כאן?

וצריך לומר מילה גם על אותה ועדת אתיקה של הכנסת שהורוביץ ביכה בראיון את היעדרה. אחד המסדים העיקריים ב"נורמליות" מבית מדרשו של הורוביץ הוא קיומם של מנגנונים דמוקרטיים לכאורה, שבפועל משמשים חלק אקטיבי ממערכת הדיכוי הישראלית. אלה משווים למערכת כולה איזו חזות תקינה, שמאחוריה מסתתרים אנשי העליונות היהודית מסוגו של הורוביץ. כמו בית המשפט העליון, למשל, המכשיר כל שרץ נתעב שהאפרטהייד הישראלי זורק לפתחו.

בניגוד למה שהורוביץ מנסה למכור, ועדת האתיקה של הכנסת אינה גוף נייטרלי ובלתי תלוי שדואג לאמות המידה האתיות של חברי הכנסת, אלא כלי נוסף במערכת הרדיפה וההשתקה של הנציגים הפוליטיים של האזרחים הפלסטינים בישראל.

זאת הוועדה שהרחיקה את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה למשך חודש ימים מדיוני המליאה ו-ועדת הכנסת כיוון שהתעקש להזכיר שראש השב"כ אחראי למותם של פלסטינים רבים. את מספר הפעמים שהוועדה הזו הרחיקה את חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי מישיבות המליאה והוועדות קשה לספור, למשל מכיוון שהשתתפה במשט המרמרה בניסיון לפרוץ את הסגר הברברי על עזה.

הוועדה גם הרחיקה את שלושת חברי הכנסת של בל"ד – זחאלקה, זועבי וגטאס – לכמה חודשים מדיוני המליאה לאחר שנפגשו עם משפחות מפגעים פלסטינים במזרח ירושלים שישראל חטפה את גופותיהם, כדי לנסות ולסייע בהבאתם לקבורה.

בעולם הנורמלי והדמוקרטי של הורוביץ, האזרחים הפלסטינים ונציגיהם הפוליטיים הם עוד שחקן שווה זכויות המשחק במגרש הוגן, שכלליו מוחלים באופן שווה על כולם. בעולם אוטופי כזה עודה אכן לא היה נאלץ להדוף בידו את בן גביר, כי המערכת היתה עוצרת אותו עוד הרבה קודם. אבל מחוץ לנורמליה של הורוביץ, בעולם האמיתי, הפשיזם לא רק שלא נעצר על ידי המערכת שהורוביץ נשבע בשמה, אלא בחסות אותה המערכת הוא כבר יושב בפרלמנט.

במקום לגנות את עודה, הורוביץ צריך ללחוץ בחום את ידו – שהיא אולי מהחסמים האחרונים שעוד עומדים באומץ נגד הפשיזם הברברי בישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"אין לנו לאן ללכת חוץ מאליהם. אין למשטרה הפלסטינית סמכות פה". סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

תחקיר: ההרוג בפוגרום חווארה נורה כנראה על ידי מתנחלים

במהלך התפרעויות המתנחלים בפברואר 2023 הותקף גם הכפר הסמוך, זעתרה, ונורה למוות סאמח אקטש. תחקיר "בצלם", שבוצע בשיתוף ארגון מומחי הסאונד Earshot, הסיק שההרוג נורה מנשק בעל קליבר קטן, שבדרך כלל אינו בשימוש חיילים. שנה אחרי, איש עדיין לא הועמד לדין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf