newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם המצביעים הערבים שוב יוציאו את נתניהו מבלפור?

בבחירות ב-1996 האזרחים הפלסטינים תרמו באי הצבעתם לבחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, וב-1999 תרמו לתבוסתו. כעת הם נמצאים שוב בעמדת מפתח, אך המפלגות הערביות מפולגות בעמדותיהן

מאת:

היחסים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין האזרחים הפלסטינים בישראל תמיד היו טעונים, גם במישור האלקטורלי. כעת נראה שהקול הערבי יתרום להוצאתו של ראש הממשלה בעל הוותק הארוך ביותר מבלפור בפעם השנייה, אחרי שב-1996 תרם להכנסתו לשם.

ב-1996 נתניהו זכה ככל הנראה מההפקר, כשהקול הערבי תרם לכך באופן פסיבי. נתניהו ניצח את שמעון פרס הוותיק והמנוסה בבחירות הישירות לראשות הממשלה בהפרש של כ-30 אלף קולות בלבד. זאת, לאחר שמבצע ענבי זעם והטבח בכפר קאנא בדרום לבנון, שבו נהרגו יותר מ-100 אזרחים וכ-100 נפצעו, עוררו ויכוח נוקב, ונשמעו קריאות למצביעים להעניש את פרס ולא להצביע לאף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה. וכך היה – חלק מהם בחר להחרים, וחלק בחר לשים פתק לבן בבחירות האישיות.

מצביעים בקלפי בטייבה, 23 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

האזרחים הערבים מסוגלים להטות את המאזן. מצביעה בקלפי בטייבה, ב-23 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

לא הועילו כל ההפצרות  במסגדים ושל מנהיגי החברה הערבית, וגם לא לחצי השכנוע של אש"ף, מצרים וירדן, שהתגייסו בניסיון להציל את הסכמי אוסלו על ידי בחירתו של פרס. החברה הערבית נוטה להיות סנטימנטלית בהתנהגותה הפוליטית, ומושפעת מהסכסוך הגדול. אולי זה פועל יוצא של חוסר אמון עמוק בהיתכנות השלום והשוויון האמיתיים.

האם האזרחים הערבים הענישו בדרך גם את עצמם? בחוגים מסוימים סבורים שדינו של אוסלו היה נחרץ גם אם פרס היה נבחר, כי הוא היה מעדיף לעשות שלום פנימי בין הישראלים בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

בהמשך, נתניהו נוכח לדעת שהאזרחים הערבים מסוגלים להטות את המאזן גם נגדו ונגד הימין הציוני, לאחר שבבחירות 1999 המצביעים הערבים השתתפו בשיעור גבוה גם בהצבעה בבחירות הישירות לראשות הממשלה, ותרמו להפלתו ולעלייתו של אהוד ברק, שכזכור לא איחר לאכזבם.

אין ספק שנתניהו הבין את עוצמתו של הקול הערבי בתוך הזירה הפוליטית הישראלית השסועה לשני מחנות כמעט שווים, ולא שכח לרגע שהם מבחינתו גם איום אלקטורלי. לכן, מול כתבי האישום שהוגשו נגדו והאובססיה שלו להיאחז בשלטון, הוא התמיד במשך כמה מערכות בחירות בדה לגיטימציה ודה הומניזציה של בעלי זכות ההצבעה הערבים, שהגיעה אולי לשיאה בסרטון המצביעים הערבים שנוהרים באוטובוסים לקלפיות בבחירות ב-2015.

הציבור הערבי לא נותר חייב, וגמל לו שבעתיים – בבחירות 2020 המצביעים הערבים נהרו לקלפי, והרשימה המשותפת זכתה ב-15 מנדטים. בעקבות כך, נתניהו שינה את הטקטיקה והתחיל לנהור בעצמו ליישובים הערביים ולהמתיק את לשונו בדברים חסרי תקדים כלפיהם, בניסיון חכם להרדים אותם, להשאירם בבית ואולי אף לגרוף בקרבם מנדט או שניים לטובת הליכוד.

בניגוד לטענות בחוגים רבים, יהודיים וערביים, נתניהו לא היה הגורם המרכזי שהביא להתפרקותה של הרשימה המשותפת השנייה השנה לשתי רשימות. היום ברור שיש משקל אמיתי למחלוקת הפוליטית-רעיונית בין רע"ם (התנועה האסלאמית) מחד לבין שאר מרכיבי המשותפת.

רע"ם: חלק מהקואליציה, לא מהממשלה

בכל אופן, התברר שגם ההתפלגות של הרשימה המשותפת לא שירתה את האינטרסים של נתניהו. בחודשים האחרונים ניסתה רע"ם, בראשותו של ח"כ מנסור עבאס, להשתתף במשחק הפוליטי באופן אקטיבי. פורמלית עבאס טען שהוא לא בכיס של אף אחד, ושהוא מוכן לחבור למי משני המחנות שיאות לספק את הסחורה ולקבל את התנאים שקשורים בזכויות כלכליות-חברתיות לחברה הערבית. אבל דה פקטו, הוא כל הזמן ייחל וחתר להיות חלק מהקואליציה של הימין בראשות נתניהו, עד שזה הפך לחלום רחוק או בלתי אפשרי.

רע"ם נטתה לכיוון מחנה נתניהו בהשפעת חישובים שונים. רע"ם פקפקה ביכולתה של האופוזיציה להקים ממשלת שינוי שתאריך ימים, בגלל הניגודים הפנימיים הרבים בתוך המחנה. היא גם ראתה עין בעין את השמרנות החברתית של מחנה נתניהו, בכל הנוגע לזכויות להט"בים וכדומה, מול העמדות הליברליות של רוב המחנה השני.

כמובן שרע"ם חפצה גם בזכות בלעדית וקרדיט על ההישגים לחברה הערבית. זה היה אחד משיקוליה הלא מוצהרים לתמוך בממשלה, כדי שהמשותפת לא תהיה בעמדה זהה. אבל עכשיו, מול הממשלה החלופית שעשויה לקום בתוך כמה ימים, אין לרע"ם ברירה אלא להתחבר, גם אם חלק מהמשותפת יתמוך בה בצורה עקיפה.

הלשכה הפוליטית של רע"ם נתנה שלשום (ראשון) אור ירוק לסיעה בכנסת להשלים את המשא ומתן עם יש עתיד וימינה, על מנת להיות חלק ממבנה הקואליציה החדשה בתמורה לשורת דרישות. הדרישות של רע"ם נוגעות בעיקר לזכויות אזרחיות: ביטול חוק קמיניץ והרחבת שטחי בנייה; הכרה בכפרים לא מוכרים; ראשות ועדת הטיפול בענייני החברה הערבית, שתהיה אמונה על תקציבים גדולים בנוסף לראשות ועדת הפנים; יישום תוכנית להדברת הפשיעה בחברה הערבית וכדומה.

בכיר בתנועה האסלאמית אמר ל"שיחה מקומית" שעד כה ברע"ם טרם החליטו אם לתמוך מבחוץ בממשלה או להצביע יחד עם הקואליציה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. הדעות חלוקות, וישנם חוגים בתוך התנועה האסלאמית שחוששים כי הצבעה ישירה עם ממשלת השינוי תהווה צעד אחד משמעותי יותר מדי, ומעדיפים להימנע ולתת רשת ביטחון. היום נמשכו המאמצים לסגור את הפערים.

מנסור עבאס הבהיר ל"שיחה מקומית" הערב שרע"ם תהיה חלק מהקואליציה החדשה, ולא חלק מהממשלה.

הלילה תחליט הלשכה הפוליטית של התנועה האסלאמית כיצד לתמוך בממשלת השינוי ולאשרר את ההסכם סופית עם יש עתיד וימינה.

בל"ד: מתנגדים לממשלת בנט ושותפיו

במקביל, ברשימה המשותפת נראה כי יש נכון להיום שלוש עמדות שונות. הוועדה המרכזית של בל"ד החליטה שלשום להצביע נגד הממשלה החלופית בכל מצב. בהודעה לתקשורת אתמול נמסר כי מפלגת בל"ד ונציגה בכנסת, ח"כ סמי אבו שחאדה, מודיעים שיתנגדו לממשלת בנט-לפיד שמתגבשת כעת, משום שאיננה פרטנר למדינת כל אזרחיה, לשוויון ולתיקון העוול ההיסטורי שממנו סובלים האזרחים הערבים במדינה ולסיום הכיבוש.

בל"ד סבורה ש"ממשלת השינוי" אינה מבשרת על שום שינוי אמיתי או קרוב לזה, ובראשה יעמוד אדם שעמדותיו ימניות, קיצוניות וגזעניות אף יותר מאלה של נתניהו.

במסגרת נימוק העמדה, שעלולה להיות לא פופולרית ברחוב הערבי גם אחרי המאורעות והאווירה הטעונה בין האזרחים הערבים לממסד הישראלי, בל"ד מדגישה כי "לא ייתכן שנתמוך בממשלה שרחוקה שנות אור משינוי דמוקרטי, שמתנגדת לביטול חוק הלאום, תומכת בהתנחלויות ובהמשך המצור על עזה, ומקדשת את המנגנונים הממסדיים שפועלים להנצחת העליונות היהודית ולנישול האזרחים הפלסטינים".

ח"כ אבו שחאדה אמר ל"שיחה מקומית": "אנחנו בהחלט מתנגדים לנתניהו ורואים בו איש מסוכן לאזור כולו, אבל דרוש שינוי יסודי במדיניות, ולא רק חילופים פרסונליים. שמענו את דבריו של בנט, שידוע בעמדותיו הימניות קיצוניות, והוא שוב חזר על אמירות העבר שלו שלפיהן הוא גאה בכך שרצח הרבה ערבים, ואף הבהיר כי הוא שש למבצעים ומלחמות".

מק"י וחד"ש מתנגדים, טיבי שומר על עמימות

אתמול בלילה, ואחרי דיונים פנימיים ארוכים שכללו ויכוחים והתלבטויות, החליטה הלשכה הפוליטית של מק"י להמליץ בפני הלשכה הפוליטית של חד"ש להצביע נגד ממשלת השינוי. שתי הלשכות הפוליטיות של מק"י וחד"ש התכנסו הערב בישיבה משותפת על מנת להכריע, ולפי מקור בכיר במק"י, החליטו פה אחד להצביע נגד הממשלה החדשה.

חברי כנסת של הרשימה המשותפת ורע"מ נפגשים בבית הנשיא, בזמן מסירת ההמלצות לנשיא ראובן ריבלין, ב-5 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

פלורליזם פוליטי. חברי כנסת של הרשימה המשותפת ורע"ם נפגשים בבית הנשיא, בזמן מסירת ההמלצות לנשיא ראובן ריבלין, ב-5 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הרשימה המשותפת וראש חד"ש, ח"כ איימן עודה, היה מעדיף להימנע ולא להצביע נגד ממשלת בנט-לפיד, כדי לא להיות בשורה אחת עם נתניהו. עודה לוקח בחשבון שהצבעה נגד הממשלה יכולה לחזור אליו כבומרנג אלקטורלית, במיוחד כשרע"ם תקבל את הקרדיט על הישגים שהחברה הערבית מחכה להם, במיוחד בכל הקשור למלחמה בפשיעה, המהווה איום אסטרטגי על הביטחון והחוסן שלה. אבל עודה כעת בעמדת מיעוט, ועמדתו הפוכה מזו של עמיתיו חברי הכנסת עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן בסוגיה זאת.

מקור בלשכה הפוליטית בחד"ש התריע בפני "שיחה מקומית" מפני פגיעה במעמדה של מפלגתו בגלל ערבוב שיקולים ענייניים עם חישובים אישיים שקשורים במתח הסמוי בין עודה לבין ראש ועדת המעקב העליונה, מוחמד ברכה, שעבר ביניהם חתול שחור כבר ב-2015 ותחילת דרכו של עודה בכנסת. המקור סבור שיש גורמים בחד"ש ובמק"י שמבקשים להחליש את עודה ואפילו להחליפו בפנים חדשות בבחירות הבאות לכנסת.

למרות ניסיונות, לא היה ניתן להשיג את תגובתו של עודה.

תע"ל, בראשות ח"כ אחמד טיבי, שומרת בינתיים על דממה תקשורתית, אך מקורבים למפלגה צופים כי היא תימנע בהצבעה על הממשלה החדשה, כדי לשמור על מידה מינימלית של כוח תמרון ויכולת לתפקד בצורה פרגמטית. גישה כזאת משקפת את רוחה ואת ה"אני מאמין" של המפלגה, שמתיימרת להבטיח הישגים אזרחיים לחברה הערבית, ואלה גם חלק משיקולי הפופולריות והאלקטורליות שלה.

בכל מקרה, יש מי שיגידו שאחדות ערבית בכנסת היא דבר יפה וסמלי, אבל ייצוג עם שתי רשימות הוא כנראה יותר מועיל ומעניין. מה שבטוח הוא ששתי הרשימות האלה משקפות פלורליזם פוליטי, שאולי אף עשוי לשנות את המפה המפלגתית-פוליטית הערבית בישראל.

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf