האירופאים דוחים רשמית את טענות ישראל לגבי הארגונים הפלסטינים

המדינות התורמות לששת הארגונים הפלסטיניים, שישראל הכריזה עליהם בשנה שעברה כארגוני טרור, הודיעו היום (שלישי) כי הן דוחות את הטענות הישראליות, וימשיכו לתמוך כספית בארגונים.

בהצהרה משותפת שפירסמו תשע המדינות התורמות, נקבע כי ישראל לא סיפקה די ראיות כדי לבסס את הטענות נגד הארגונים. המדינות החתומות על ההודעה הן בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, הולנד, ספרד ושוודיה.

בהצהרה נכתב: "ב-22 באוקטובר 2021, ישראל הכריזה על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כעל ארגוני טרור. להאשמות בטרור או קשרים לארגוני טרור יש להתייחס תמיד ברצינות תהומית. על כן היה צורך להעריך את ההכרזה בזהירות ובאופן מעמיק. לא התקבל מישראל שום מידע משמעותי שיכול להצדיק בדיקה מחודשת של המדיניות שלנו כלפי ששת הארגונים הפלסטיניים על בסיס החלטתה של ישראל להכריז עליהם כעל 'ארגוני טרור'.

"אם יגיע לידינו מידע שמצדיק את ההכרזה, נפעל בהתאם. בהיעדר ראיות כאלה, נמשיך את שיתוף הפעולה ואת התמיכה בחברה האזרחית בשטחים הפלסטיניים הכבושים. חברה אזרחית חופשית וחזקה היא חיונית לקידום של ערכים דמוקרטיים ולפתרון שתי המדינות".

כבר בחודש שעבר הודיעה הנציבות האירופית לארגון אל-חק, אחד הארגונים שהוכרזו כ"ארגוני טרור", שתחזור לתמוך בפרויקט שלו, לאחר שבחנה את טענות ישראל. נציג של האיחוד האירופי מסר לארגון כי המשרד לחקירת הונאה של הנציבות האירופית (OLAF) לא מצא סיבה לפתוח בחקירה בנוגע להאשמות, וכי אין חשד להונאה או להתנהלות בלתי תקינה של הארגון בכל הנוגע לתקציב הפרויקט שמומן על ידי הנציבות.

באוקטובר אשתקד הכריז שר הביטחון, בני גנץ, על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים – אל-חק, א-דמיר, ועדות החקלאות, מרכז ביסאן, ועדות הנשים והאגודה הבינלאומית להגנה על ילדים סניף פלסטין (DCI-P) – כארגוני טרור. ההכרזה נעשתה ללא הצגת ראיות כלשהן או חשיפת מידע לציבור. מאז ההכרזה, הארגונים ביקשו לקבל את החומרים שעומדים מאחוריה, אך סורבו.

מאז הכרזת גנץ, פרסמנו ב"שיחה מקומית" שני תחקירים, שחשפו כי ישראל לא הציגה ראיות המבססות את טענותיה נגד הארגונים. בתחקיר הראשון חשפנו מסמך בן 74 עמודים, שחיבר השב"כ, ונשלח למדינות התורמות במאי 2021, כחצי שנה לפני ההכרזה.

מסמך זה ביקש להוכיח לכאורה כי ששת הארגונים הם חלק מהחזית העממית, תומכים בפעילותה, ומשמשים צינור להעברת כספים אליה. אותו מסמך הוצג גם לגורמים אמריקאים אחרי ההכרזה. התחקיר העלה כי ההאשמות נגד ששת הארגונים לא גובו בראיות של ממש.

בחינה של העדויות המופיעות במסמך, ושל סיכומי החקירות המקוריים, העלתה כי התבסס על עדות של רואי החשבון שישראל עצרה, שלא עבדו באף אחד מששת הארגונים, שמסרו השערות או מידע שלכאורה "כולם יודעים", מבלי שהם עצמם היו עדים להם.

בנוסף, העדויות הלא מבוססות של השניים הצביעו לכל היותר על מעורבות של חלק מהארגונים בפעילות אזרחית גלויה, שהיתה שייכת רעיונית לחזית העממית, וכללה פעילות סטודנטיאלית, עזרה לחולים, חוגי תיאטרון ושירה ושיעורים בריקודי דבקה. חלקים אלה הושמטו מהמסמך שמשרד החוץ שלח למדינות השונות. בניגוד לטענות משרד הביטחון, בכל עמודי המסמך לא הוצגה ראייה ולו קלושה, שמעידה כי הארגונים הסיטו כספים לטובת פעילות אלימה.

בינואר השנה פרסמנו תחקיר נוסף, שממנו עולה כי רוב המדינות האירופיות לא השתכנעו מהחומרים שהעבירה אליהן ישראל, וחלקן כבר הודיעו רשמית שהן דוחות את הטענות הישראליות נגד הארגונים. דיפלומט בכיר סיפר אז כי תוך חודשיים, המדינות ידחו את הטענות הישראליות באופן רשמי, כפי שאכן קרה.

מאז ההכרזה, ישראל השקיעה במאמצי הסברה, כולל שימוש בהרשעה של אזרחית ספרד שעבדה באחד הארגונים בעסקת טיעון, כדי לטעון שמדובר ב"הוכחה נוספת" לכך שהארגונים אכן שייכים לחזית העממית. עיון בעסקת הטיעון וקביעה של בית המשפט הצבאי הראו כי גם לזה לא היה כל בסיס.

אובי עבודי, מנכ"ל ארגון ביסאן, אמר בתגובה להצהרת המדינות התורמות: "לקח להצהרה זמן לצאת, אבל אנחנו שמחים שזה הגיע, ומצפים שהמדינות יפעילו לחץ דיפלומטי מוגבר על ישראל, כי אין ראיות. אנחנו מעודדים מדינות אחרות, כמו בריטניה, שווייץ וארה"ב, לפרסם הודעות דומות".

עבודי אמר כי אינו יכול להעריך אם ההצהרה תשפיע על ישראל לבטל את הכרזת הארגונים כארגוני טרור. "אני לא יודע אם זה ישפיע על ישראל, אבל אנחנו לא נפסיק לעבוד. נמשיך בדרך שלנו".

שעואן ג'בארין, מנכ"ל ארגון אל-חאק, אמר ל"שיחה מקומית": "אנחנו מברכים על ההצהרה, אפילו אם היא לקחה זמן, כשזה מגיע ממדינות כאלו, זה מאוד חשוב לנו. אנחנו מבקשים שימשכו לדרוש מישראל לבטל את ההצהרה של שר הביטחון והצו הצבאי".

ג'בארין ציין כי המדינות התורמות  נתנו לישראל שמונה חודשים להעביר מידע מפורט או ראיות. "היינו נגד זה, כי מההתחלה היה ברור שזו החלטה פוליטית שאין לה שום קשר לביטחון, בגלל הטבע של העבודה שלנו, שישראל לא אוהבת את הפעילות שלנו".

לדבריו, המדינות דחו את הטענות הישראליות משום שאלו "לא עמדו בסטנדרט המינימלי של מדינה דמוקרטית. הם מגנים על הדמוקרטיה שלהם והערכים שלהם. ישראל מנסה להעניש את החברה האזרחית בלי ראיות או מידע, והם רוצים שכל העולם יקבל את זה וייקח את זה כמובן מאליו.

"עד עכשיו הישראלים לא הקשיבו למה שהאירופאים ויתר העולם אומרים על ההכרזה. אבל אנחנו נמשיך לעבוד כדי שהשותפים ילחצו על ישראל לבטל אותה. כל עוד ההחלטה והצו הצבאי קיימים, זה משפיע עלינו".

דובר משרד החוץ מסר כי תגובתם תפורסם בהמשך.