האחדות בין פתח לחמאס אינה תחליף להקמת מערכת פוליטית פלסטינית
ארצות הברית וישראל צריכות להחליט איפה הן רוצות את חמאס: כחלק ממערכת פוליטית שקופה או במנהרות תת-קרקעיות?
כותב אורח: סם בחור
"האחדות הפלסטינית" – הפיוס שיישב את המתיחות בין חמאס ופתח – מועלה בימים האחרונים על נס כבסיס אפשרי לחילוץ עזה מהסבל שנגרם לה על ידי עוד התקפה צבאית אכזרית ישראלית.
ההרס שנגרם ממה שישראל מכנה "מבצע צוק איתן" לא ישוער: כמעט אלפיים פלסטינים הרוגים, יותר מעשרת אלפים פצועים ונכים, וכרבע מ-1.8 מיליון תושבי הרצועה הפכו לחסרי בית, ובנוסף התשתית האזרחית של עזה נהרסה בפראות.
"אחדות" פוליטית פלסטינית דורשת מערכת פוליטית מתפקדת, שהיא דבר שישראל פירקה מזמן בהסכמה פלסטינית רשמית. על כל מי שמעוניין ברצינות שהפלסטינים ישרדו את התקיפה הישראלית האחרונה לתמוך בקימומה מחדש של מערכת פוליטית פלסטינית מתפקדת לגמרי, ולא רק בהחלפת שני מונופולים פוליטיים כושלים בדואופול פוליטי מפויס אך חסר מנהיגות.
אילו עוגנה "אחדות" פלסטינית זו בהסכם פוליטי אסטרטגי, וצמחה מתוך מערכת פוליטית מאוחדת וייצוגית באופיה, היתה בכך תקווה, אך לא כך הוא. זוהי אחדות של פתח וחמאס, שתי ישויות פוליטיות לא-ייצוגיות, כיום אחת מהן מיליטנטית מהשנייה, אך שתיהן באותה המידה דחוקות לפינה פוליטית אשר לא רק מקשה על האסטרטגיות שלהן לסיים כחמישה עשורים של כיבוש צבאי ישראלי, אלא גם מטילה ספק בלגיטימיות הפוליטית שלהן.
ב-3 ביוני, 2014 – יותר משבוע לפני שדווח על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מגוש עציון – כתבתי את הדברים הבאים באתר Middle East Eye ובדף הפייסבוק שלי בנוגע להסכם האחדות שהושג בקהיר ב-23 באפריל, 2014:
סוף כל סוף יצרו הפלסטינים את מה שקרוי 'ממשלת אחדות', לאחר כשמונה שנות חלוקה משתקת בין שתי המפלגות הפוליטיות הגדולות ביותר, פתח וחמאס. המהלך הגיע באיחור ניכר אך יש לקדמו בברכה: שכן, זהו צעד קטן בכיוון הנכון, אשר סוף סוף מכיר במהותו של השלטון: ענף של הפוליטיקה ולא איזשהו מוסד טכנוקרטי.
אבל הקשת הפוליטית הפלסטינית צבעונית בהרבה מהדואופול הדו-קוטבי שממשלה חדשה זו מציירת. אם מקבלי ההחלטות הפלסטינים מתכוונים ברצינות להפעיל מערכת פוליטית פלסטינית, עליהם לפעול ללא דיחוי לחוקק חוק מפלגות פוליטיות כדי שקבוצות חדשות, במיוחד של צעירים, יוכלו להתארגן פוליטית ולאחר מכן יותר להן להשתתף בבחירות לכל דרגי השלטון הפלסטיני – החל מאש"ף ועד למועצה הפלסטינית המחוקקת.
ובינתיים, זוהי טעות אסטרטגית מצד ארה"ב וישראל לאיים על הממשלה בגלל הצטרפות חמאס אליה. יש לשאול: איפה רוצות ארה"ב וישראל שחמאס יהיה: במערכת פוליטית שקופה או במנהרות תת-קרקעיות? בכל מקרה, הממשלה הפלסטינית אינה עניינה של כל מדינה אחרת, אלא אם כן הן מסכימות שגם הפלסטינים יבחרו איזה ישראלים ינהיגו את ישראל.
> סיום המצור אינו "דרישה של חמאס", זוהי דרישה של העם
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס יחד עם חברי ממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, רמאללה, הגדה המערבית, ה-2 ליוני, 2014. (מוסטפא באדר/אקטיבסטילס)
ב-3 ביולי ביצע חיל האוויר הישראלי 15 תקיפות אוויריות נגד עזה, כביכול נגד מטרות חמאס, בתגובה לירי טילים על ידי חמושים פלסטינים. הפגזת עזה בהמשך לכך בחודש יולי קטעה את מאמצי ממשלת האחדות לנקוט בצעדים רציניים לביסוס הסכם האחדות.
במאמץ נואש לעצור את ההרג וההרס ההמוניים של התוקפנות האחרונה נגד הפלסטינים בעזה ניסה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס למנף את הסכם האחדות שזה עתה גובש. עבאס מינה "משלחת אחדות" לשאת ולתת עם ישראל בעקיפין, היות שחמאס מסרב לשאת ולתת ישירות, על הפסקת אש קבועה.
ממשלת האחדות לא תכננה שהסכם הפסקת האש תהיה הפעולה הראשונה שלה, אך ישראל מנעה בהצלחה כל איחוד של המערכת הפוליטית הפלסטינית כשחוללה את המשבר ההומניטרי האחרון בעזה. במקום להתחיל במשימות ארגוניות כגון איחוד מחדש של משרדי ממשלה, הטמעת כוחות הביטחון של עזה במוסדות הביטחון הלאומי, מיזוג שתי המערכות המשפטיות, וקיום בחירות לאומיות, "ממשלת האחדות" הפכה ל"משלחת האחדות" המטפלת בהפסקת האש. יש הבדל עצום בין ממשלת אחדות המתבססת על מערכת פוליטית מאוחדת ובין "משלחת אחדות" המתמקדת אך ורק בהצלת מה שנשאר מרצועת עזה.
לאור ההרג המזעזע בעזה, עד כמה במערב בכלל זוכרים שממשלת ישראל השתלחה במהלך האחדות של הפלסטינים, איימה לעצור העברת כספים ונקטה באמצעי ענישה כדי לבסס עוד יותר את שליטתה הצבאית בגדה המערבית? ניתן לטעון בסבירות שההרס המאסיבי שחוללה ישראל בעזה וההשתוללות שלה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים תוכננו היטב כדי להבטיח שהפלסטינים יישארו מפולגים וכי חמאס ימשיך להיתפס כאיום אמיתי על ישראל, מה שייתן את ההצדקה המושלמת לאי-סיום הכיבוש הישראלי.
כאשר הפסקת האש הפכה לגולת הכותרת של "האחדות", פרסמתי דברים אלה באתר Middle East Eye ב-8 באוגוסט 2014:
עצם השימוש במונח 'הפסקת אש' מעליב. הוא מצייר סימטריה מלאכותית שהפלסטינים הסכימו לה בלי משים, למרות שהמציאות בשטח הפוכה לחלוטין.
עצם העיסוק של משלחת אחדות פלסטינית שברירית ולא ייצוגית ב'משא ומתן' עם כובשיה (ולא חשוב כרגע אם ישירות או באמצעות מתווכים) מכניסה את הפלסטינים למלכודת של שלב בסגנון אוסלו, שבו – יהיה ההסכם אשר יהיה – יוותרו הפלסטינים על זכויות שנמנעו מהם על ידי הישראלים במשך עשרות שנים.
זכויות אלה, ובראש ובראשונה הזכות להגנה, צריכות להיות מובטחות על ידי מדינות שלישיות בתוקף חובותיהן לפי אמנת ג'נבה הרביעית, ללא צורך ב'התנגדות' או 'הפסקת אש'.
'הפסקת אש' פשוט מחזקת את הרושם המוטעה שיש איזשהו שמץ של סימטריה בין פלסטין וישראל. אין! יתר על כן, עצם ניהול שיחות 'הפסקת אש' אלה בקהיר, בירתה של מדינה שמשתתפת במצור על רצועת עזה, צריכה להביך כל אחד ואחד מחברי המשלחת הפלסטינית, ובראשן החמאס.
לאחר שיובאו כל הרוגי עזה למנוחות ותהליך האבל יגיע לסיומו, נהיה מבחינה מדינית בדיוק באותו מקום שהיינו חודשיים לפני טרגדיה זו: כשאנו חיים באשליית אחדות ללא מערכת פוליטית לגיטימית. בינתיים, מציאות הכיבוש הצבאי משאירה אותנו מפולגים פיזית ומדינית, כשאנו מונהגים בידי מנהיגים שלא נבחרו, ומתקיימים יותר מתמיד בחסדי תורמים זרים שלהם סדר יום משלהם. אלה הם המרכיבים לסבב חדש של אלימות.
סם בחור הוא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי ברמאללה המשמש כיועץ מדיניות
ל-Al-Shabaka, the Palestinian Policy Network. וכותב בבלוג epalestine.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגום: שושנה לונדון-ספיר
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
