newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקיצונים מיצהר מייצגים את כולנו

התקשורת מגבה את ההבחנה בין דם אסור לדם מותר שעושה המדינה, ובראשה צה"ל וכוחות הביטחון. יצהר כמשל

מאת:

כותרת מדממת פתחה הבוקר את ידיעות אחרונות ובה ציטוט מתוך התכתבות מיילים בין תושבי יצהר. הכותרת: "חשיפה: ויכוח מדאיג ביישוב יצהר. 'האם מותר להרוג חייל?'"

כפולת העמודים הראשונה של העיתון מוקדשת כולה לחשיפה זו. במרכזה צילום של נער אוחז רוגטקה, ראשו מכוסה בסווטשרט. פשעים נגד אזרחים פלסטינים נעשים יום יום, ואף בגיבוי הצבא וללא הענשת הפושעים. דיונים מפורשים על הדם המותר של הפלסטינים נערכו ונערכים בקרב מתנחלים, לא מתנחלים, וכמובן גם חיילים.

ידיעות אחרונות, כמו גם תכנית הרדיו של ניב רסקין בגל"צ בשמונה בבוקר, מסמנים ומעצבים סדר יום. במסגרת סדר היום הזה שיחה שמנהלים יהודים אזרחי המדינה, המתגוררים במעמקי הגדה המערבית, על התרת דמם של חיילי צה"ל היא פשע חמור יותר מאשר פגיעה ממשית ברכוש, בגברים, נשים וטף שנעשו ונעשים על ידי המתנחלים ועל ידי הצבא.

ה"עשבים השוטים" של יצהר הם יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, לא רק זה המתנחלי, אלא זה הישראלי ככלל. ואילו הסימון שלהם על ידי מערכת הביטחון, צה"ל והתקשורת הוא חבירה של כל הגורמים הללו יחד לעמדה אחת, זו שפוטרת את הכלל מן האחריות לנעשה בשטחים, ומצביעה על מיעוט כאחראי למעשים שלכאורה אינם מתקבלים על הדעת.

דובר היישוב יצהר, עזרי טובי, טען הבוקר כי המדובר בשיח שאינו לגיטימי על הרוב המוחלט של התושבים ביצהר. מי שהוציא את ההתכתבות הפנימית לפרסום ודרש כי תיחקר היו למרבה הפלא ראשי המתנחלים, שבמהלך גאוני ניסו להמשיך ולבדל עצמם מ"קיצוניים".

הדיון על "חופש הביטוי" במקרה הזה הוא לא מעניין, ויותר מכך הוא הסטה של מה שבאמת צריך לעניין אותנו. לא צריך לעצור את מתנחלי יצהר על אמרות שמסיתות לפגיעה בחיילי צה"ל, אלא להתחיל לדבר על מה ומי מאפשרים את הפגיעות הללו ביום יום. 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf