newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שמורת הטבע המיוחדת בה אסור לטפח את הטבע

סיפור קטן. שולי. יומיומי. המאבק על האדמה והשימוש הסלקטיבי באיכות הסביבה כדרך לנשל חקלאים פלסטינים

מאת:

כותב אורח: אבנר כוכבי

בשעת צהריים חמה של חודש אפריל חזרנו מביקור מתסכל במטעי הזיתים של ג'ינספוט, כפר ששוכן צפונית לעמנואל ועל אדמותיו הוקם מאחז "חוות גלעד".

זרם אדיר של שפכים מאזור התעשייה עמנואל זורם אל שטח הכפר כבר שנים מבלי שרשויות החוק עושות דבר וחצי דבר על מנת למנוע את הזיהום הסביבתי הנורא הזה. זיהום שחודר כמובן למי התהום, הורג את עצי הזית והצמחייה הטבעית, פוגע בבעלי החיים, מסכן את בריאותם של בני אדם, ובעיקר גוזל את פרנסתם של תושבי הכפר.

בעוד אנחנו מנהלים דיון בשאלה איך יתכן שדווקא "אוהבי ארץ ישראל", כפי שהם אוהבים לקרוא לעצמם, משחיתים ומשמידים פה כל חלקה טובה, הבחנו בצידי הכביש המוליך מג'ינספוט לכיוון דיר איסתיא בצד השני של מטבע האבסורד, מקום בו השלטון הישראלי דווקא מקפיד מאוד מאוד על נושא שמירת הטבע.

> איך "שיקולי ביטחון" מונעים מבת להפרד מאביה הגוסס

בריכת ביוב ועצים מתים (צילום: אביב טטרסקי, דהרמה מעורבות חברתית)

בריכת ביוב ועצים מתים בג'ינספוט (צילום: אביב טטרסקי, דהרמה מעורבות חברתית)

תעלת ביוב בתוך המטע (צילום: אביב טטרסקי, דהרמה מעורבות חברתית)

תעלת ביוב בתוך המטע בג'ינספוט (צילום: אביב טטרסקי, דהרמה מעורבות חברתית)

מספר חקלאים מהכפר דיר איסתיא, ובראשם ראשת המועצה, עמדו והתווכחו עם חיילים בנוגע לשתילת עצי זית צעירים בין העצים הבוגרים. החיילים והשוטרים טענו כי מדובר בשמורת טבע ולכן אסור להם לטעת זיתים, למרות שמדובר בחלקות של עצי זית בני עשרות שנים (שמורת הטבע נחל קנה הוכרזה לפני שנים ספורות על אדמותיהם של תושבי הכפר).

לאט לאט, בעוד הוויכוח נמשך והשמש קופחת על הראש, הלכו והתקבצו במקום כל גיבורי הטרגדיה הישרא-פלסטינית: היה שם שוטר ערבי ממשטרת אריאל שניסה עם הרבה סבלנות ואורך רוח לפשר בין הצדדים, היו חיילים צעירים, בנעליים אדומות, ערוכים ומצוידים למלחמת העולם השלישית עם אצבע על ההדק ומבט אטום בעיניים, והיו כמובן הפלסטינים שרואים בעיניים כלות איך כל ההרים והגבעות מסביב הופכים בהדרגה לאתר בנייה אחד גדול. והכול נחרב תחת כפות הדחפורים בבנייה של התנחלויות, שחלקן חוקיות פחות וחלקן חוקיות עוד פחות. ורק בחלקת אלוהים הקטנה שלהם נזכרים פתאום כולם לשמור על הטבע.

בצעד נמרץ הגיע למקום קצין מיחידת הקישור ועל פי סעיף מספר 1 בספר "תראה לכולם מי פה המלך" התחיל את השיחה במשפט הקאלט "ג'יב אל הוויה" (תן תעודה) לאדם מבוגר שעמד ליד ולא היה מעורב כלל בוויכוח.

אנחנו תרמנו את חלקנו בתפקיד "סכינים בגב", וניסינו להסביר שעל פי פסיקת בית המשפט העליון מותר לשתול בחלקות הוותיקות גם בשמורת הטבע. ואחרונים חביבים, הגיעו מספר פעילי זכויות אדם מחו"ל בתפקיד "האנטישמים מאירופה", וכולנו עמדנו וחיכינו.

השחקן הראשי, איש רשות הטבע והגנים, שבאופן לא מפתיע היה היחיד מגיבורי העלילה שנכנס עם רכב ה-4×4 שלו הישר לתוך השטח, פסק מיד: "מדובר בשמורת טבע".

"ומה עם העצים שהם הביאו", שאל איש הקישור.

"שייקחו אותם חזרה", הייתה התשובה.

"ומה עם השתילים שכבר נשתלו?"

"לזה יש נוהל מיוחד", ענה איש הטבע בחיוך מלא משמעות.

אנשי הכפר החליטו לוותר על התענוג של לבלות לילה במעצר והחליטו להתפזר, יודעים היטב שזה עניין של ימים ספורים בלבד לפני ש"הנוהל המיוחד" יעלה שוב על החלקה ויעקור את השתילים הצעירים.

אבנר כוכבי הוא פעיל בקבוצת "דהרמה מעורבת חברתית" שמסייעת לכפרים באזור

> הנחל הנעלם: איך אדמות דיר איסתיא הופכות לפארק למתנחלים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf