newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דיווח: עלייה של 70% במקרי הירי של חיל הים על דייגים בעזה באפריל

הארגונים גישה, עדאלה ואל מיזאן, פנו ליועמ"ש ולפרקליט הצבאי בבקשה להפסיק לאלתר את ההתנכלות לדייגים. "האירועים הקשים מעמידים את חיי הדייגים בסכנה וגורמים לנזקים לסירות ולציוד, זאת על רקע משבר הקורונה והסכנה לביטחון התזונתי של תושבי הרצועה"

מאת:

שורה של ארגוני זכויות אדם פנו ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי בבקשה להפסיק לאלתר את ההתנכלות לדייגים בעזה, זאת לאחר שבחודש שעבר חלה עלייה של 70% במקרי הירי על דייגים, בהשוואה למספר אירועי הירי הממוצע בחודשים ינואר-מרץ השנה.

במכתב שעליו חתומים הארגונים גישה, עדאלה הפועלים בישראל וארגון אל מיזאן הפועל בעזה, נאמר כי "האירועים הקשים מעמידים את חיי הדייגים בסכנה וגורמים לנזקים קשים לסירות ולציוד. כל זה קורה על רקע אי הוודאות הכלכלית שנובעת מצעדי ההגנה מפני נגיף הקורונה והסכנה לביטחון התזונתי של תושבי הרצועה".

דייגים בנמל בעיר עזה, בנובמבר 2019 (צילום: עבד רחים / פלאש90)

דייגים בנמל בעיר עזה, בנובמבר 2019 (צילום: עבד רחים / פלאש90)

במכתב מצוין שגם בימים שבשגרה הצבא אוכף את הסגר הימי על עזה באמצעות ירי לא מבוקר, הצפת סירות במים, השפלת דייגים, תפיסת ציוד ופגיעה ברכוש.

על פי ארגון אל מיזאן, מינואר עד אפריל נרשמו 105 מקרים של ירי מצד חיל הים לעבר סירות דיג מעזה, מהם 38 מקרים באפריל בלבד, שבהם נפצעו שישה דייגים ושלושה נוספים נעצרו, בהם קטין. בנוסף, נגרמו נזקים כבדים לסירות, הושמד ציוד רב ונתפסה סירה אחת.

לפי אל מיזאן, הפעולות נמשכות גם החודש. ב-8 במאי, לדוגמה, דיווחו דייגים על ירי של חיל הים לעבר שתי סירות דיג. כדורי גומי פגעו בראשו של דייג אחד ובידו של אחר. מנועים של שתי סירות נפגעו מירי חי ויצאו משימוש. באותו היום ירה חיל הים אל עבר סירות בתותחי מים עוצמתיים, ובכך סיכן את הסירות ואת הנמצאים עליהן. אחד הדייגים נפגע.

בפנייה ששלחה מטעם הארגונים מדגישה עו"ד מונא חדאד מ"גישה" כי "מדיניות זו של שימוש בכוח בעל פוטנציאל קטלני כנגד דייגים, והפגיעה הקשה והבלתי הפיכה בקניינם, הם בלתי חוקיים ובלתי מידתיים", גם אם הם מפרים את מגבלות מרחב תחום השיט שמטילה ישראל.

לארגונים הגיעו עדויות של דייגים רבים שלפיהן חיל הים עושה שימוש באמצעים האלימים גם בזמן שהם נמצאים בתוך שטח הדיג המותר, אך עו"ד חדאד מזכירה כי "בכל מקרה, שיט מחוץ לאזור הדיג אינו מהווה כשלעצמו סכנה ביטחונית המצדיקה שימוש בכוח בטענה לאכיפת המגבלות הביטחוניות".

במכתב נאמר כי ההגבלות על הדיג והפגיעה בדייגים פוגעים בענף הדיג, שמסורתית הוא אחד החשובים ברצועה. רק במהלך 2019 , צוין בפנייה, ישראל שינתה את מרחב הדיג המותר 19 פעמים, מתוכן ארבע פעמים מנעה כליל יציאה לים.

"התנהלות ישראל גורמת לפגיעה קשה בדייגים ויוצרת אי-ודאות, הן מבחינת המרחב אליו יוכלו לצאת לדיג מבלי לסכן את חייהם ורכושם, והן מבחינת יכולתם להתפרנס ולספק דגה לשוק המקומי", נאמר במכתב.

בעזה רשומים היום כ-7,000 דייגים ועוד כ-25 אלף איש מתפרנסים משירותים נלווים לענף הדיג. "הגבלת מרחב הדיג היא עוד דוגמה לשליטה בחיי תושבי עזה שישראל נוטלת לעצמה. שליטה זאת נושאת עמה אחריות", נאמר במכתב.

ספינת חיל הים מפציצה את עזה במבצע צוק איתן (צילום: דובר צה"ל)

ספינת חיל הים מפציצה את עזה במבצע צוק איתן ב-2014 (צילום: דובר צה"ל)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf