newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דיברו בערבית והותקפו; "היה ברור שהתוקפים חיכו לקורבן ערבי"

שני צעירים פלסטינים הלכו בגן העצמאות בירושלים ביום שלישי, אחרי יום לימודים ודיברו ביניהם. חמישה לבושי שחורים שישבו בגן התחילו לקלל אותם והיכו אחד מהם באגרופן בפניו. אף שהאזור מרושת במצלמות, במשטרה לא דיווחו עדיין על עצורים

מאת:

שני צעירים פלסטינים הותקפו באלימות בירושלים על ידי צעירים יהודים, לאחר ששוחחו ביניהם בערבית.

בשאר מסאלחה ונתנאל סארה, בני 19, צעדו ביחד ביום שלישי בערב לאחר שסיימו יום לימודים במכללת הדסה במרכז העיר. כשעברו בגן העצמאות, בזמן שהם משוחחים ביניהם בערבית, התנפלו עליהם חמישה צעירים יהודים, קראו לעברם קללות גזעניות והיכו את מסאלחה בפניו עם אגרופן.

בשאר מסאלחה, בבית החולים הדסה עין כרם אחרי התקיפה (צילום: באדיבות המצולם)

"הם פשוט שמעו שדיברנו בערבית, ותקפו". בשאר מסאלחה, בבית החולים הדסה עין כרם אחרי התקיפה (צילום: באדיבות המצולם)

סארה, הלומד תואר ראשון במדעי ההתנהגות, שיחזר את התקיפה: "היינו בדרך לאוטו, כמו בכל יום שלישי. זה דבר רגיל בשבילי ללכת באזור שם. עברנו דרך גן העצמאות. בשאר ואני דיברנו. היו שם חמישה בחורים בלבוש כהה באיזו פינה, לא שמנו לב אליהם. המשכנו ללכת ולדבר, ופתאום אחד מהם קילל אותנו. לא הספקנו להסתובב לראות מי קילל, ואחד מהם נתן לבשאר אגרוף בפנים עם אגרופן מברזל. הוא התעלף ונפל על הרצפה. נשארתי שם מול החמישה, כולם עם אגרופנים ואבנים".

מסאלחה, שלומד תואר במדעי המחשב, תיאר את רגע התקיפה: "עברנו לצדם, הם שמעו אותי מדבר ערבית, ואחד מהם קילל אותי וקיבלתי ממנו אגרוף עם אגרופן בפנים. איבדתי הכרה. הם פשוט שמעו שדיברנו בערבית ותקפו אותנו".

בהמשך, מתאר סארה, "הייתי בהלם, לא ידעתי מה לעשות. פשוט עמדתי מעל בשאר כדי לגונן עליו, שלא יתקפו אותו שוב. התחלתי לצעוק ולנסות להרחיק אותם עם הידיים. אמרתי להם 'זוזו, אל תתקרבו', והם ברחו לכיוון הכביש. התקשרתי למשטרה".

למקום הגיע כוח יס"מ על אופנועים. השוטרים לקחו כמה פרטים ויצאו לחפש את התוקפים. לא הגיע למקום כוח משטרה נוסף כדי ללוות את מסאלחה וסארה ולחכות עמם לאמבולנס. מסאלחה פונה לטיפול בהדסה עין כרם ושוחרר בארבע בבוקר. משם המשיך למשטרה כדי להגיש תלונה.

לדברי מסאלחה, "המשטרה באה לחצי דקה, שאלו כמה פרטים, איך נראים התוקפים, ועזבו את המקום ולא חזרו. לא שלחו ניידת שתיקח תלונה. גם כשהגעתי לבית החולים, הם לא הגיעו לקחת עדות".

מאז ששוחרר מבית החולים ביום רביעי לפנות בוקר, מסאלחה נח בביתו. "הכאב מתחזק. יש לי שבר בפנים וכמה חבלות בגוף מהנפילה, כאב בראש, בשיניים ובכל מקום", הוא מספר.

לשניים אין ספק לגבי המניע של התקיפה. מסאלחה אומר: "שמעתי על תקיפות, אבל לא האמנתי שזה יגיע לחומרה הזאת, ששומעים אותך מדבר בשפה שלך ותוקפים אותך. זאת הסיבה. פשוט עברתי שם והותקפתי".

סארה מוסיף: "לא קרה שום דבר לפני זה. כל מה שקרה היה שהם שמעו אותנו מדברים ערבית. הם היו מוכנים לזה, הם עשו מארב, חיכו לתפוס מישהו ולהרביץ. כשהם היכו את באשר הם התחילו לקלל 'ערבי בן זונה'. זה היה ברור שהם מחכים לקורבן ערבי".

סארה ומסאלחה למדו יחד בבית הספר הדו לשוני בירושלים, והתקיפה זכתה להתייחסות מצד בוגרי בית הספר ומורים ברשתות החברתיות. היום (חמישי) יבקרו נציגי ארגון תג מאיר את מסאלחה בביתו. לדברי מסאלחה, "קיבלנו תמיכה גם מבית הספר וגם מהמכללה שבה אני לומד. אבל הופתעתי מתגובות של אנשים אחרים. כתבו ברשת קללות וצחקו על מה שקרה".

סארה אומר: "שומעים על זה, אבל לא יודעים שזה בעצם מאוד קרוב אליך ויכול לקרות גם לך. זה מזעזע ומכעיס. זאת באמת הרגשה שאי אפשר להסביר אותה, כשאתה לא עשית שום דבר וזה קורה לך. לא עשיתי רע לאף אחד".

מסאלחה מציין כי האזור, שבו נמצאת גם הקונסוליה האמריקאית, מרושת במצלמות. "אני מופתע מהמשטרה. איך במקום כל כך מצולם לא יכלו לתפוס אותם? אם הייתי יהודי וערבים היו תוקפים אותי, הם לא היו ישנים לילה אחד בבתים, הם היו נעצרים מיד. אבל כשמדובר בבחור ערבי זה פשוט לא מעניין אותם. זה נותן אור ירוק לאלימות בירושלים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה אלימות מכל סוג שהיא, ובהתאם, מיד עם קבלת הדיווח אודות המקרה הגיע למקום צוות שוטרי יס"מ רכוב שתישאל ראשונית את חברו של קורבן התקיפה תוך שקיבל את תיאור החשודים והחל מיד בסריקות אחריהם.

"נמשיך לחקור את המקרה ביסודיות, ברגישות ובמקצועיות ולבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מרבית האנשים אינם מצליחים להצדיק הפרה בוטה של הקוד המוסרי על ידי מעשיו של הצד השני, נוראים ככל שיהיו. ילדים בעזה על חורבות ביתם (צילום: עמאד נאסר / פלאש90)

הפציעה המוסרית עוד תסתבר כאחד הנזקים הגדולים של המלחמה

פציעה מוסרית היא סינדרום ייחודי המתבטא ברגשות אשמה ובושה ומלווה בתחושת דיכאון, חרדה ואף מחשבות על נזק עצמי. לכשיתבררו הממדים המלאים של הזוועה בעזה, כולנו עלולים להימצא בקבוצת הסיכון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf