newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"גיא בן הינום שלנו". כך מייהדים את המקום הכי רגיש בירושלים

התוכניות להקמת רכבל לעיר העתיקה ובניית גשר חבלים מעל גיא בן הינום מקודמות כפרויקטים לאומיים או עירוניים, אבל הן צפויות להביא מבקרים למבנים שבשליטת עמותת אלע"ד. "גיא בן הינום נמצא עמוק באג'נדה של אלע"ד", אומר אדם שעבד בעמותה

מאת:

"גיא בן הינום נמצא עמוק בתוך האג'נדה של אלע"ד, הוא נמצא במעגל המטרות המיידיות של דוידל'ה (דוד בארי, מנכ"ל אלע"ד)" – אומר ד"ר שחר שילה, מומחה תיירות שכיהן כמנהל שיווק של "עיר דוד", פרויקט הדגל של עמותת אלע"ד.

אלע"ד היא עמותת ימין שמרכז פעולתה בסילוואן, ושקמה במטרה "לגאול קרקעות ולהחזיר את התודעה היהודית לעיר דוד", כלומר בסילוואן, כפי שנכתב בדו"ח של עמותת "עיר עמים".

העיר העתיקה, ממבט מאתר המתנחלים ״בית קפה בגיא״ בגיא בן הינום במזרח ירושלים (צילום אורן זיו)

מבט על העיר העתיקה מהגדה הדרומית של גיא בן הינום, סמוך למקום שבו עומד בית הקפה בבעלות עמותת אלע"ד (צילום אורן זיו)

הדברים האלה של ד"ר שילה, ששימש כמנהל שיווק בעיר דוד בין 2006 ל-2016, נותנים מבט מבפנים על אחד הפרויקטים המרכזיים של ישראל באזור העיר העתיקה בשנים האחרונות: חיזוק הנוכחות היהודית-ישראלית במרחב של גיא בן הינום, ואדי רבאבה בערבית – מרחב רגיש במיוחד מבחינה היסטורית, דתית ותרבותית, הנושק לעיר העתיקה מדרום.

הפעולה הזו באזור גיא בן הינום היא חלק מ"הפגנת ריבונות" ישראלית-יהודית במזרח ירושלים, אומר שילה. "זו אמירה שגיא בן הינום שלנו".

מדובר בראש ובראשונה בשני פרויקטים מרכזיים: הקמת רכבל מאזור תחנת הרכבת הישנה אל העיר העתיקה, ובניית גשר חבלים מעל לגיא בן הינום. שני הפרויקטים האלה מקודמים כפרויקטים לאומיים או עירוניים, והמימון שלהם אמור להגיע מהממשלה או מעיריית ירושלים, אבל הם קשורים באופן הדוק לעמותת המתנחלים אלע"ד.

ברגע שימומשו, הפרויקטים האלה ישנו את האופי של האזור, שהיום הוא המרחב הפתוח הגדול ביותר בסביבת העיר העתיקה, ומשתרע בין סילוואן במזרח לאזור הסינמטק במערב ובין הר ציון בצפון לשכונת אבו תור מדרום.

"בירושלים ישנם מעט מאוד מקומות שנמצאים בתפר שבין מזרח ומערב העיר ועדיין לא נפגעו מהסכסוך הפוליטי, גיא בן הינום הוא אחד האחרונים שבהם", אומר יונתן מזרחי, מנכ"ל עמותת "עמק שווה", אחד הארגונים הנאבקים נגד המהלך הזה.

התחנה הסופית של הרכבל אמורה להיבנות על גג "מרכז קדם", מבנה ענק שאמור לקום על שטח שרכשה אלע"ד בשכונת ואדי חילווה-עיר דוד בסילוואן, מול מתחם עיר דוד וקרוב מאוד לחומות העיר העתיקה, ולשמש כמרכז הפעילות של העמותה באזור.

גשר החבלים אמור להימתח מהר ציון הישר למבנה הנמצא בבעלות העמותה בשולי שכונת אבו תור, ומשמש כיום כבית קפה ומתחם אירועים. בצדו הצפוני של גיא בן הינום, סמוך יותר לשכונת סילוואן, מצוי גם בית הקברות הסמבוסקי, בית קברות יהודי ישן שעמד מוזנח במשך שנים ארוכות ושופץ בשנים האחרונות על ידי רשות הטבע והגנים.

העובדה שמוסדות המדינה נרתמים לפרויקטים שאלע"ד עומדת במרכזם במזרח ירושלים, כדבריו של שילה, אינה חדשה. "אלע"ד הצליחה להפוך את כל מוסדות המדינה לגורמים שמיישרים אתה קו", הוא מציין.

"העיר העתיקה לא מספיקה להם, הם רוצים להגדיל אותה ככה", משלים את התמונה האני ע'ית', מנהל המינהל הקהילתי בשכונת אבו תור.

תופעה של קשר בין גופים ציבוריים ובין אלע"ד נחשפה בתחקיר של אורי בלאו, שפורסם ב"שיחה מקומית". לפי התחקיר, הקרן הקיימת לישראל איפשרה לאלע"ד לבצע פעולות משפטיות מטעמה מאז שנות ה-80, מה שהביא לפינוי של משפחות פלסטיניות בסילוואן ולהרחבת נוכחות המתנחלים בשכונה.

הפרויקט הגדול ביותר המקודם בימים אלה, שעליו נכתב לא מעט, הוא בניית רכבל שייצא ממתחם התחנה שליד תיאטרון החאן, יעבור מעל גיא בן הינום, יגיע להר ציון ומשם ימשיך ל"מרכז קדם".

את הפרויקט תיכנן משרד התיירות, הוא אמור לעלות 200 מיליון שקל ויוכל להסיע עד 3,000 איש בשעה בעשרות קרונות שירחפו מעל גיא בן הינום. הפרויקט גם יהפוך למעשה את שער האשפות, שממנו נכנסים הישר לכותל המערבי, לשער הכניסה המרכזי לעיר העתיקה.

"הרכבל הולך לסגור את השכונה"

התוכנית למתוח רכבל מעל לשטח הפתוח האחרון שנותר בסביבת העיר העתיקה עורר התנגדות קשה מצד תושבי סילוואן ואבו תור, ארגונים חברתיים, ארגוני סביבה, סוחרים בעיר העתיקה וכ-370 אדריכלים ואנשי מקצוע ואקדמיה חתמו על התנגדויות אף הם בשל פגיעה בנוף. אולם ההתנגדות שלהם לא עזרה, וביוני 2019 אישרה אותה הוועדה הלאומית לתשתיות במינהל התכנון (ות"ל). בנובמבר 2019 אישר קבינט הדיור את התוכנית.

מבחינתו של ע'ית' ושל תושבי אבו תור, מדובר בפגיעה קשה בחיי השכונה. "הרכבל הולך לסגור את השכונה לגמרי", הוא אומר.

לדבריו, מתחם האחסנה של קרונות הרכבל אמור להיבנות על הגינה היחידה בשכונה, גינת אבו אחמד, ולגרום לפקקים גדולים בכניסה לשכונה שכבר היום סובלת מבעיות תחבורה קשות. קרונות הרכבל, אומר ע'ית', "יעברו מעל לגגות של האנשים, הנוסעים יוכלו להסתכל לתוך הבתים שלהם, הפרטיות שלהם תיפגע".

האני ע'ית', ראש המינהל הקהילתי באבו תור (צילום: אורן זיו)

האני ע'ית', ראש המינהל הקהילתי באבו תור (צילום: אורן זיו)

עמק שווה, יחד עם ארגון אדם טבע ודין, תושבים בסילוואן, סוחרים בעיר העתיקה שחוששים שהתיירים יגיעו ישר לכותל המערבי ולא יעברו דרך סמטאות העיר, והעדה הקראית (הרכבל אמור לעבור מעל בית קברות עתיק של העדה באזור אבו תור) עתרו לבג"ץ נגד הפרויקט.

הדיון בעתירה עדיין נמשך, אבל בעיריית ירושלים לא המתינו יותר מדי, וכבר בספטמבר השנה אישרה ועדת משנה של העירייה הפקעה של יותר מ-10 דונם, רובם רכוש פרטי של תושבי סילוואן, לצורך הקמת העמודים שעליהם יימתחו הכבלים של הרכבל.

בדיון בבג"ץ התקשו נציגי המדינה להבטיח שבכך יסתיימו ההפקעות, ואישרו שחלק מהעמודים ייבנו בחצרות הפרטיות של תושבי השכונה, אם כי לא יביאו לפגיעה בבתי המגורים עצמם.

אלע"ד היא לא היוזמת או המממנת של הפרויקט, אבל שמה הופיע יותר מפעם אחת בדיון בעתירה שנערך ביוני השנה.

"הם החליטו למקד שם (בבית קפה) הסעדה, להביא קבוצות של חיילים, לתת להם הסעדה בחמגשיות. אני מבין את ההיגיון. אם יהיו שם קבוצות של חיילים, זו אמירה שגיא בן הינום שלנו"

עו"ד אלי בן ארי, שייצג את אדם טבע ודין בדיון, תהה אם התמיכה של רשות טבע והגנים (רט"ג) בפרויקט ה"משנה את החזות של המקום הכי היסטורי במדינת ישראל" קשורה לעובדה ש"עמותת אלע"ד מפעילה עבורם (את) גן לאומי עיר דוד".

גם עו"ד רום גולן, שייצג את עדת הקראים בדיון, שאל אם העובדה שיוזמי הפרויקט התעלמו, לדבריו, מקדושת בית הקברות שנשמרה במשך 1000 שנה קשורה לכך שהפרויקט "מסתיים בבניין שיש לעמותה פוליטית, אולי הם אלה שאפשרו להעביר את הרכבל מעל בית העלמין שלנו".

עו"ד סאמי ארשיד, המייצג את תושבי סילוואן, ציין בדיון שעצם העובדה שהתחנה הסופית של פרויקט מסדר הגודל הזה תהיה בתוך מבנה פרטי אין לה תקדים בעולם.

פלסטיני שישתמש ברכבל, אמר ארשיד, "ייתקל במאבטחים ובסדרנים ואנשים של עמותת אלע"ד", ומכיון שתושבי סילוואן "נמצאים בחיכוך יום יומי עם עמותת אלע"ד", הדבר עלול להרתיע אותם מלהשתמש ברכבל, שהוצג על ידי נציגי המדינה בבג"ץ כפתרון תחבורתי שיקל על התנועה ממזרח העיר למערבה וההפך.

בית הקברות בהר ציון, ממבט מאתר המתנחלים ״בית קפה בגיא״ בגיא בן הינום במזרח ירושלים (צילום אורן זיו)

בית הקברות הסמבוסקי בהר ציון, מעל לגיא בן הינום בירושלים. רשות הטבע והגנים שיפצה אותו (צילום אורן זיו)

התושבים בסילוואן, הזכיר ארשיד, לא שותפו בדיונים על הרכבל שאמור לעבור מעל ראשם ולשנות את חייהם.

עו"ד אורי קידר שייצג את אלע"ד בדיון הכחיש שהעמותה תפיק רווח כלשהו מכך שהתחנה הסופית של הרכבל תפעל על גג מבנה בבעלותה.

התמיכה של אלע"ד בפרויקט, אמר קידר, נובעת אך ורק מכך שהיא מפעילת התיירות הגדולה באזור. "כרגע המצב הוא איום ונורא", אמר קידר. "המצב התיירותי של העיר העתיקה, במיוחד בדרומה, נפגע בצורה דרמטית בגלל אי הנגישות שלו".

אולם הקושי המרכזי שנתקלה בו המדינה בדיון בבג"ץ הוא העובדה שהפרויקט קודם על ידי משרד התיירות והוצג כמיזם תיירותי, בעוד בפועל מדובר בפרויקט תחבורתי, שנועד להקל על בעיות התנועה בכניסה לעיר העתיקה ולכותל המערבי דרך שער האשפות, ולפיכך משרד התחבורה היה אמור לתכנן אותו.

"העניין התחבורתי הוא העיקר והנושא התיירותי הוא ערך מוסף", אמרה הנשיאה אסתר חיות בדיון, "זה היפוך היוצרות". מהדיונים בבג"ץ ומחוות הדעת שהוגשו לו גם עולה ספק אם הרכבל אכן יפתור את בעיות התחבורה באזור, כפי שטענה המדינה.

הנשיאה חיות ביקשה מהמדינה להגיש עד תחילת ינואר הודעות עדכון לגבי "מצבו הנוכחי של פרויקט הרכבל וההיתכנות למימוש". אם בג"ץ יקבע שהפרויקט אינו יכול להתבצע על פי המתווה הנוכחי או ישלח אותו לתכנון מחדש במשרד התחבורה, הדבר עשוי לעכב את התכנית לתקופה ארוכה.

כשנציגי המדינה נשאלו בבג"ץ לגבי הערך התיירותי של הפרויקט, זה שהצדיק את הגשתו דרך משרד התיירות, הם הסבירו כי "כשנמצאים על הרכבל, נפרש כל הנוף של גיא בן הינום". במלים אחרות, גיא בן הינום אמור לשמש תפאורה לנוסעי הרכבל.

להפוך את המרחב לישראלי לחלוטין

לעומת הרכבל, שירחף גבוה מעל גיא בן הינום, גשר החבלים יעבור ממש מעל לוואדי. הוא אמור להביא עשרות אלפי תיירים, אולי מאות אלפים, אל גיא הינום עצמו, ובכך להפוך את המרחב הפתוח הזה, השוכן בין שכונות פלסטיניות וביניהן למערב העיר, למרחב ישראלי לחלוטין.

ב-2016 הגישה הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), גוף ממשלתי הפועל בירושלים, "בקשה להיתר" לבניית גשר חבלים באורך של כ-200 מטר שיחבר בין מורדות הר ציון, בגדה הצפונית של גיא בן הינום, ובין מורדות אבו תור בגדה הדרומית שלו.

כל אזור גיא בן הינום נכלל בתחום תוכניות ע"מ 6 וע"מ 9, שאושרו עוד בתחילת שנות ה-70 במטרה לשמור על הנוף הייחודי והרגיש של סביבת העיר העתיקה. השטח כולו הוכרז כגן לאומי, המיועד להיות "שטח ציבורי פתוח" וכל בנייה בו זקוקה לאישור מיוחד, למעט "מגרשי שעשועים וספורט" ו"התוויית דרכים".

האזור בן יוקם הגשר מהר ציון לאתר המתנחלים ״בית קפה בגיא״ בגיא בן הינום במזרח ירושלים (צילום אורן זיו)

גיא בן הינום, מבט ממזרח למערב. הגשר יחבר את הר ציון (בימין התמונה) למבנה בבעלות עמותת אלע"ד (צילום אורן זיו)

לפי שלום עכשיו ועמק שווה, שניסו להתנגד להקמת הגשר הזה בנימוק שהוא ישנה לחלוטין את הנוף של גיא הינום, הרל"י בחרה בדרך של "בקשה להיתר" משום שבדרך הזו אין צורך לפרסם את התוכנית לציבור ולפתוח אותה להתנגדויות.

ועדת הערר במינהל התכנון דחתה ב-2018 את הערר שהגישו שני הארגונים משום שהוגש באיחור, ואישרה שאכן אין צורך לפרסם את תוכנית גשר החבלים לציבור.

במלים אחרות, גשר של 200 מטר, מעל מה שהמדינה עצמה מכירה שהוא "נוף קדומים", נחשב כ"התוויית דרכים", הפטור מדיון בוועדות הבינוי השונות.

רק לשם השוואה, פלסטיני שביתו נמצא בתוך הגן הלאומי בסילוואן קיבל בעבר מכתב איום מרשות הטבע והגנים שייפתחו נגד הליכים משפטיים אם לא יסיר מדרגה בשטח האדמה הנמצא בבעלותו.

בכל מקרה, בפברואר 2019 אישרה מועצת עיריית ירושלים את הקמת גשר החבלים והקציבה לפרויקט 1.8 מיליון שקל.

בעוד הרכבל אמור להביא מאות אלפי נוסעים אל "מרכז קדם", מבנה שעמותת אלע"ד עדיין לא התחילה את בנייתו, גשר החבלים אמור להגיע לנכס שכבר עכשיו נמצא בידי העמותה בשולי שכונת אבו תור הפלסטינית.

מדובר על מבנה ושטח אדמה שהעמותה רכשה מידי מתווך שרכש אותו מפלסטיני, אף שאותו פלסטיני, עבד אלראוף שוויכי, הודה בעדותו בבית המשפט ב-2019 שהוא מעולם לא היה הבעלים של השטח ושהמבנה שהתגורר בו הוקם ללא אישור.

במסגרת תביעה שהגישה משפחה פלסטינית – הטוענת שהיא הבעלים החוקיים של החלקה ולפיכך המכירה אינה חוקית וצריך לפנות את הנכס ולהשיבו לידיה – העיד שוויכי כי בזמן שהיה בכלא הגיע אליו מתווך וביקש לקנות ממנו השטח. הוא הסביר לו שהוא אינו הבעלים של השטח אלא רק מתגורר בו, אולם הדבר לא הפריע לרוכש.

"לא שיקרתי לו [למתווך] שהאדמה היא שלי פרטית… הוא אמר לי: 'אין בעיה, מה אכפת לך אתה? אני אסתדר'. הוא הסכים שהוא קונה מלוכלך". שוויכי מכר את האדמה שלא-לו ב-120 אלף דולר, והמתווך מכר אותה מאוחר יותר לאלע"ד.

אלע"ד שיפצה את המבנה ואת השטח סביבו, וב-2019 התחילה להפעיל בו בית קפה וגן אירועים.

אתר המתנחלים ״בית קפה בגיא״ בגיא בן הינום במזרח ירושלים (צילום אורן זיו)

בית הקפה שהוקם במבנה שרכשה אלע"ד בגיא בן הינום במזרח ירושלים (צילום אורן זיו)

שילה מכיר היטב את התוכניות של אלע"ד לגבי המבנה והשטח שסביבו. כשהוא עבד באלע"ד, העמותה הציעה "שורה של מוצרים בגיא בן הינום, חלקם הגיוניים וחלקם הזויים". הפעילות סביב בית הקפה היא חלק מ"המוצרים" האלה.

"הם החליטו למקד שם (בבית קפה) הסעדה, להביא קבוצות של חיילים, לתת להם הסעדה בחמגשיות. אני מבין את ההיגיון. אם יהיו שם קבוצות של חיילים, זו אמירה שגיא בן הינום שלנו".

במרחק של כ-200 מטר מזרחית מבית הקפה יש נקודת תצפית מעולה על העיר העתיקה. יונתן מזרחי מעמק שווה משוכנע שהכוונה היא להביא קבוצות תיירים לנקודה הזו כדי לצפות ממנה על הר הבית ועל מקומות אחרים הנטועים עמוק בהיסטוריה היהודית.

שילה מכיר היטב איך בעיר דוד משווקים את הנוף הזה. מתחת לנקודת התצפית הזו, הוא אומר, "נמצאות גינות המלך, מקום המלכתו של אדוניהו, שם ביכה ירמיהו את הקורבנות למולך (וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם, ירמיהו ז', ל"א; מ.ר.), זה הגבול בין יהודה ובנימין, זה בשר מבשרה של עיר דוד".

"יגיעו חיילים, יתחילו לירות בילדים"

במאמר שפירסם ב-2019 יחד עם נגה קולינס קליינר תחת הכותרת "תיירות מורשת בשטחי מריבה: הגן הלאומי 'עיר דוד'" מתאר שילה כיצד השתמשה אלע"ד בתיירות כדי "לעצב את המציאות" באזור סילוואן.

הודות לפעילות התיירות הזו, מספר המבקרים באתר עיר דוד זינק מ-38 אלף ב-2002 ל-515 אלף ב-2018. "רתמנו את המרחב הציבורי והשכונה כולה להפוך לאתר תיירות", מצוטט במאמר דוד אנסבכר, לשעבר מנכ"ל התיירות בעיר דוד.

הרקע האידיאולוגי של המעשה התיירותי הזה ברור לחלוטין. דוד (דוידל'ה) בארי, מנכ"ל העמותה, מצוטט במאמר כמי שאומר כי הוא "שליח של ההיסטוריה", שכן בעיר דוד שכנה ירושלים הקדומה ש"גורשנו ממנה לפני 2000 שנה ומאז יהודים ניסו להתיישב" בה.

מנכ"ל אלע"ד דוד בארי נואם באירוע באתר הארכיאולוגי עיר דוד, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-30 ביוני 2019 (צילום: פלאש90)

"רוצה שכנות טובה עם הפלסטינים, אבל מתוך מקום של אדנות ובעלות". מנכ"ל אלע"ד דוד בארי נואם באירוע באתר הארכיאולוגי עיר דוד, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-30 ביוני 2019 (צילום: פלאש90)

את התפיסה הזו אימצו גם הרשויות. מוסדות המדינה והעירייה, כתבו שילה וקולינס קליינר במאמר, "התגייסו לסייע בהנחלת המורשת היהודית-ציונית-לאומית" באזור.

"שם היתה ירושלים הקדומה", אמר למחברים ניר ברקת, אז ראש עיריית ירושלים, "מבחינתי האמירה הזו היא בעדיפות מוחלטת על שיקולים אחרים".

מי שנעדר משיקולי התיירות האלה הם התושבים הפלסטינים. שילה וקולינס קליינר כותבים כי המרואיינים מאלע"ד הדגישו שהם "מגלים רגישות רבה לחיי היומיום של הפלסטינים, אבל הם (הפלסטינים) אינם אמורים לקחת חלק מבחינת ההיבט התיירותי. הזהות והמורשת הפלסטינית אינם זוכים לייצוג נרטיבי באתר עיר דוד".

אלע"ד והמדינה, נכתב במאמר, "טוענים בתוקף לזכויות והגמוניה" במרחב בהתבסס על המחקר הארכיאולוגי שאלע"ד מממנת ביד נדיבה. "דוידל'ה רוצה שכנות טובה עם הפלסטינים", אומר שילה ל"שיחה מקומית", אבל "מתוך מקום של אדנות ובעלות".

בהקשר של גשר החבלים, מסביר שילה שהכוונה היא שקבוצות התיירים יגיעו מאזור מתחם התחנה ואבו תור, יירדו לעבר בית הקפה של אלע"ד, יצפו משם לעבר הר הבית, ואז יעלו על גשר החבלים, יגיעו להר ציון ומשם ימשיכו לעיר העתיקה או למתחם עיר דוד בסילוואן.

הנוכחות בגיא בן הינום, אומר שילה, תתחבר לפעילות של אלע"ד ביער השלום, הנמצא בצדה השני, הדרומי, של שכונת אבו תור, וגם ל"בית הצופה", מבנה שאלע"ד רכשה בארמון הנציב ומייעדת אותו להיות "שער הכניסה הדרומי" לאזור העיר העתיקה, שבו תקים העמותה "מתחם גרנדיוזי מבחינה תיירותית".

הרעיון שקבוצות של תיירים בהדרכת אלע"ד יעברו דרך אבו תור מעורר חשש גדול אצל האני ע'ית' מהמינהל הקהילתי בשכונה. "אין מצב שמתנחלים יעברו דרך השכונה ואנשים יפנו להם דרך", הוא אומר. "יגיעו חיילים, יתחילו לירות בילדים, יהיו שהידים".

כבר עכשיו, עם התחלת הפעילות של בית הקפה, הוא מספר, התחילו חיכוכים בין התושבים לאנשי אלע"ד. "הם התחילו לקלל את האנשים, להוציא כלבים, עשו בעיות לכל אחד שעבר מפה", אומר ע'ית'.

אנשי אלע"ד כבר ניסו להקים שער שיחסום את הגישה לאזור המסעדה, מספר ע'ית', אבל בלחץ התושבים והעירייה, המחסום הזה הוסר.

עי'ת' מתנגד לבית הקפה ולגשר החבלים, שצדו הדרומי אמור להגיע ממש לפתחו של בית הקפה, גם משיקולים של פיתוח השכונה. אזור בית הקפה, הוא אומר, הוא "המחסן היחיד של הנוף" של שכונת אבו תור.

"מדובר בשכונה שאין בה בכלל שירותים ציבוריים, אין מגרשי כדורגל", הוא אומר. בשכונה תיכננו לפתח את שטחי הציבור בדיוק באזור הזה, שממילא אסור בבנייה בגלל היותו חלק מגן לאומי.

מקור: עמק שווה

לע'ית' גם לא ברור כיצד אלע"ד קיבלה אישור להרחיב את המבנה שנבנה ללא אישור, כפי שהעיד הפלסטיני שמכר אותו, בשעה שהאזור כולו נמצא בתוך גן לאומי שכמעט בלתי אפשרי להשיג אישור לבנות בו.

יצוין כי בבקשה שהגישה אלע"ד לעיריית ירושלים להקים "חיפוי אבן למבנה קיים בן קומה אחת עם גג קל מאיזכורית (לוחות פלדה המשמשים לקירוי; מ.ר.)", נאמר כי "הנכס לא הוסדר, לא הופקע על ידי הממשלה ולא נמצא בהליכי הסדר, ולא ידוע על רישום קודם לנכס".

חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות בשלום עכשיו, מחברת בין הרכבל וגשר החבלים לבין מהלך נוסף שפוגע גם הוא בנוכחות הפלסטינית בגיא בן הינום.

במהלך 2019, מספרת עופרן, הוציאה עיריית ירושלים "צווי גינון" על 27 חלקות בגיא בן הינום בשטח כולל של כ-60 דונם, שחלקו נמצא בבעלות פלסטינית פרטית. "צו גינון" מאפשר לעירייה לבצע עבודות באדמות פרטיות, גם בלי להפקיע אותן.

אף שחלק מבעלי הקרקע הפלסטינים עתרו לבית המשפט נגד השימוש באדמותיהם, בתחילת 2020 הגיעו עובדים מטעם רשות הטבע והגנים, מלווים בפקחים, והחלו לבצע עבודות פיתוח בחלקות.

העבודות, הכוללות הכשרת טרסות, נמשכות גם בימים אלה. "הם רוצים שמי שייסע על הרכבל, יסתכל למטה ויראה נוף קדומים", אומר מזרחי מעמק שווה.

"גיא בן הינום", אומר מזרחי, "לא רק משמר פיסת נוף ייחודית שמשמשת כמקום של שפיות, אלא גם היסטוריה רב תרבותית בת אלפי שנים ועשרות תרבויות. הרכבל, הגשר התלוי והפעילות התיירותית המתוכננת באזור משכפלים את פעילות המתנחלים בסילואן, בראס אל עמוד ובמקומות נוספים שבמסגרתה ייהוד האתרים בא תמיד על חשבון התושבים. גם הפגיעה במורשת של האיזור ובנופיו ומשקפת היטב את סדר העדיפויות שלהם ושל הממשלה".

"הפעילות התיירותית של המתנחלים בשכונות הפלסטיניות של ירושלים שנעשית בעידוד וסיוע ממשלתי, היא סוג מתוחכם של התנחלות, שלא רק משנה את המרחב הציבורי באותן שכונות אלא גם משנה את התודעה הציבורית של מאות אלפי המבקרים ששומעים את הסיפור מפי המתנחלים והאפשרות לפשרה עתידית נהיית קשה הרבה יותר", אומרת עופרן.

לדבריה, "במקום לחזק את האלמנטים הדתיים של הסכסוך, ממשלה אחראית היתה מרחיקה את הפירומנים מהאש ולא מזמינה אותם לשבת על חבית חומר הנפץ".

מקור: שלום עכשיו

מקור: שלום עכשיו

הפיכתה של עיר דוד-ואדי חילווה לאחד מאתרי התיירות העמוסים בישראל, יחד עם התרחבות האחיזה המתנחלית בשכונה עם קניית נכסים נוספים בה, הצליחו כבר לשנות את אופיה ל"שכונה מעורבת" של יהודים ופלסטינים, כך לפי שילה, שכאמור בילה באזור במשך עשור שלם באופן רצוף.

הרחבת פעילות התיירות הלאומית-דתית הזו לכיוון לגיא בן הינום עשויה לעשות פעולה דומה גם בשטח הזה, שהיום הוא בעיקרו פלסטיני.

אבל גם הפעולה הזו, טוען שילה, לא משנה את כללי המשחק. עם כל הנוכחות המתנחלית, סילוואן ואבו תור נשארו שכונות פלסטיניות, שחיים בהן כ-80 אלף פלסטינים ובתוכם פחות ממאה משפחות יהודיות. עיר דו-לאומית? אולי. עיר יהודית? עוד רחוק מאוד מכך.

תגובת עיריית ירושלים

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "פרויקט הרכבל הוא פתרון מתקדם להסעת המונים ולבעיית הנגישות ומצוקת התחבורה לעיר העתיקה ולאתרי המורשת הרבים בה, ויכול להסיע 3,000 איש בשעה. כחלק מקידום הפרויקט מבוצעות פעולות כמו חפירות ארכיאולוגיות, הסדרת שבילים, פיתוח שטחים ציבוריים וכו', אשר סוכמו כחלק מהליכי שיתוף הציבור לפרויקט.

"כמו בכל פרויקט תשתיתי, גם במסגרת עבודות הרכבל מבוצעות הפקעות לצורכי ציבור, על מנת לאפשר עבודה באזורים אלה על פי חוק. ההפקעות האמורות מתייחסות לשטחים מצומצמים עליהם יונחו העמודים, כאשר גם הפקעות אלה עוד יצומצמו בהמשך עם קביעת המיקום הסופי של העמודים.

"למבנה בית הקפה המדובר קיימים היתרי בנייה על פי דין.

"בשטח הפרויקט מתוכנן שדרוג פארק, כך שיכלול מתקני משחקים לילדים עם מוגבלויות, לצד מתקני המשחקים הרגילים, מתקני כושר, גינון, משטחי דשא, פינות ישיבה והצללה. שדרוג הפארק תוכנן יחד עם תושבי השכונה ונמצא בתכנון אשר יושלם ב-2021, ולאחר השלמת התכנון והיתרי הבנייה הוא יצא לביצוע".

תגובת רשות הטבע והגנים

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "רשות הטבע והגנים הביעה הסכמתה להקמת גשר החבלים לאחר בחינה מעמיקה של הנושא ומתן הנחיות לגוף היוזם והמבצע בכל הקשור לתכנונו ועיצובו, כך שהפגיעה הנופית תהיה מינימלית עד כמה שניתן. זאת מתוך מציאת האיזון המיטבי בין שימור ערכי הגן הלאומי לבין הרצון להנגישו עוד יותר למבקרים ומטיילים באזור.

"בכל הקשור לעבודות הגינון, רשות הטבע והגנים פועלת למען טיפוח ושימור הגן הלאומי וערכיו, לטובת הציבור הרחב, ועושה זאת על פי חוק. הרשות פועלת אך ורק בחלקות בהן היא מוסמכת לפעול מכוח חוק, ובהן אין מניעה משפטית לעשות זאת".

עמותת אלע"ד סירבה להגיב לשאלות שהופנו אליה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf