גזענות 2022: מאחזים לא חוקיים מחוברים לחשמל, כפרים בדואים - לא

האם הפלסטינים בנגב יוכלו לנצל את הכוונה של משרד המשפטים לחבר לחשמל עשרות מאחזים לא חוקיים בגדה המערבית כדי לדרוש לחבר לחשמל ישובים לא מוכרים בנגב? זה מה שאומרים פעילים פלסטינים בדרום, שקוראים לאתגר בבתי המשפט את "ההחלטה הגזענית", המבוססת על "מוסר כפול" כלפי ערבים ויהודים.

בשבוע שעבר אישרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יולס, את היוזמה של שר המשפטים גדעון סער לחבר לחשמל כ-30 מאחזים לא חוקיים בגדה. "מדובר בצעד חשוב לקראת אזרחי ישראל בהתיישבות הצעירה", אמר סער, "אני מקווה שכל התהליך יסתיים תוך פרק זמן סביר לאחר שממשלות ישראל נמנעו בעבר מטיפול בנושא".

שר הביטחון התנה את תמיכתו במהלך בכך שגם 10 ישובים פלסטינים לא מוכרים בגדה יחוברו לרשת החשמל. לפי מקורות משפטיים שצוטטו בכתבה בווינט, חיבור הישובים הפלסטיניים נועד למנוע טענות לאפליה ולמנוע את "הגדרת ישראל כאפרטהייד".

ההחלטה לחבר את המאחזים לחשמל היתה אחת התביעות של ח"כ ניר אורבך מימינה כתנאי לתמיכתו בקואליציה אחרי פרישתה של ח"כ עידית סילמן. אולם מצד שני, ערוץ 12 דיווח אתמול שרע"מ, ש"הקפיאה" באופן זמני את חברותה בקואליציה בעקבות האירועים באל אקצא, תובעת הכרה מזורזת בישובים לא מוכרים בנגב, כולל כמובן חיבורם לחשמל, כתנאי לחזרתה לקואליציה.

ב"שלום עכשיו" התנגדו לחיבור המאחזים לחשמל בטענה כי "האינטרס הישראלי הוא פינוי כל 144 המאחזים הלא חוקיים בשטחים, לא הלבנתם". אבל פעילים בנגב הצביעו על "המוסר הכפול" הבא לידי ביטוי בהחלטה הזו. הפעילים מזכירים שבעוד שישראל מסרבת להכיר ביותר מ-30 ישובים פלסטיניים בנגב ולחבר אותם לחשמל, היא מחברת מאחזים שאין להם תוכנית מתאר ומתגוררים בהם כמה עשרות מתנחלים.

גרים בלי חשמל, ליד תחנת כוח

אחד הישובים הוא ואדי אל-נעם, שמתגוררים בו כ-20,000 נפשות. למרות שעל אדמות הכפר בנויה תחנת החשמל הסולארית הגדולה בישראל, הישוב אינו מחובר לחשמל.

"מחברים לחשמל את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ובמקביל משאירים את כפרי הנגב ללא חשמל", אומר יוסף אל-זיאדין, חבר הוועדה המקומית של ואדי אל-נעם: "זו התנהגות גזענית ולא מוסרית". אל-זיאדין טוען שיו"ר הרשימה האסלאמית ח"כ מנסור עבאס צריך להתנגד להחלטה הזו ולממש את כל ההבטחות שלו לתושבי הנגב, ואם לא, לפרוש מהממשלה.

"הממשלה הזו נוקטת מדיניות קיצונית נגד תושבי הנגב", אומר אל-זיאדין. "פעילים פוליטיים רבים זומנו לאחרונה לחקירות במשטרה, בגלל דברי אמת שהם כותבים ברשתות החברתיות. חלק מהם הפסיקו לכתוב בגלל האיומים, כאילו אנחנו חיים בצפון קוריאה".

"אני לא רואה שום דבר מוזר בהחלטה, כי זו לא מדינה לכל אזרחיה, אלא מדינה לאומית יהודית", אומרת העיתונאית והפעילה החברתית סאברין אל-אעסם מהנגב. "לכן לא מפתיע שמעניקים זכויות למאחזים בלתי חוקיים, המייצגים את הפנים האמיתיות של הכיבוש, ומצד אחר מונעים חשמל מעשרות אלפי בדואים בנגב".

עם זאת, אל-אעסם רואה צד חיובי בהחלטה האחרונה של משרד המשפטים. "יש עכשיו הזדמנות מצוינת לנצל את ההחלטה הגזענית הזו ולפנות לבג"ץ בדרישה להכיר בכפרים (הבדואים בנגב, ב"ז) במיקומם", אומרת אל-אעסם. "רק כך ניתן לפתור את בעיית כפרי הנגב. שום דבר אחר לא מצליח להעניק להם זכויות, למרות שהם מחזיקים בתעודות זהות שאמורות להוכיח את אזרחותם".

אף שלתושבי אל-עראקיב יש מסמכים המראים על קיום הישוב לפני 1948, וגם קיומו של בית הקברות במקום מעיד על כך, המדינה לא מכירה בכפר וממשיכה להרוס אותו שוב ושוב, כבר כמעט 200 פעמים. בישוב מציעים להכיר בו כשכונה בעיר רהט הסמוכה, אבל הרשויות אינן תומכות בכך, ובינתיים באר שבע ממשיכה להתפשט ולהתקרב לרהט ולאל-עראקיב.

עזיז אל-תורי, אחד הפעילים באל-עראקיב, מתנגד להשוואה בין המאחזים לכפרים הלא מוכרים בנגב. "ההתנחלויות הללו הוקמו במטרה לכבוש אדמות פלסטיניות", אומר אל-תורי. "אין השוואה בינן לבין כפרי הנגב. המאחזים האלו נבנו על אדמות שנגזלו מבעליהן בכוח, בעוד הכפרים שלנו הבלתי מוכרים היו קיימים לפני קום ישראל. אנו דורשים את הדברים הבסיסים ביותר, כמו מים וחשמל, ולא נתנו לנו. ההחלטה לחבר את המאחזים מאוד לא צודקת".

"המאחזים הוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי, האוסר להעביר אזרחים מהמדינה הכובשת לשטחים הכבושים, והם מנוגדים לחוק הישראלי, שכן מדובר במאחזים ללא רישיון", אומר עו"ד טלב אל-סאנע, לשעבר חבר כנסת וחבר ועדת ההיגוי העליונה לערביי הנגב. "ומצד שני, את הערבים בכפרים שקיימים מאות שנים, והם אזרחי המדינה הזו, לא מחברים לחשמל.

"זו ממשלת מתנחלים ולא ממשלת אזרחים, וזה מאשש את כישלון הגישה של מנסור עבאס. אנחנו בעד שותפות, אבל לא שותפות עם ראש ממשלה חלש שמפלגתו מפורקת, והדאגה היחידה שלו היא לנסות להוכיח לקהל המצביעים שלו שהוא ימני וקיצוני יותר ממתחריו".

אל-סאנע לא תולה תקוות גדולות במהלך משפטי נגד חיבור המאחזים לחשמל. "בדרך כלל החוקים החלים בגדה המערבית אינם חלים בהכרח על יישובים בישראל", אומר א-סאנע. "נראה שהניסיון של גנץ לחבר כפרים פלסטיניים לחשמל יעזור להעביר את ההחלטה בשקט". עם זאת, א-סאנע לא פוסל את הרעיון. "כדאי לאתגר את בית המשפט העליון ולראות מה יחליט", הוא אומר.

ניצלו את חוק החשמל

עטיה אל-אסם, ראש המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב, טוען שהימין הקיצוני בממשלה, במיוחד איילת שקד וזאב אלקין, ניצלו את "חוק החשמל", שעבר בינואר השנה ואיפשר לחבר לחשמל בתים שנבנו ללא אישור בישובים חוקיים, כדי לאפשר את החיבור של המאחזים הלא חוקיים בגדה המערבית לחשמל. אבל ההחלטה האחרונה, אומר אל-אסם, היא "גזענית", משום שהנימוק לאי חיבור לחשמל של כפרים בדואים הוא הטענה שהם לא תוכננו ואין להם תכנון עתידי.

"אפשר לטייח את המאחזים ולתת להם חשמל כי הם מאוכלסים ביהודים, ואילו הכפרים שלנו בנגב מאוכלסים בערבים", אומר אל-אסם. "החוק הישראלי המכשיר אספקת חשמל להתנחלויות על אדמות הפלסטינים בגדה הוא אותו חוק הרואה באזרחים ערבים בנגב, הנושאים אזרחות ישראלית, פולשים לקרקעות שלא מגיעים להם שירותים, והוא אותו חוק שאוסר על צעיר שעומד להינשא לבנות בית קטן בשטח של 50 מ"ר להתגורר על אדמתו באמתלה של אי הכרה.

"השוני בדין הישראלי ביחס לבעלי קרקעות ערבים לעומת היחס למתנחלים יהודים יכול להפליא. אבל מי שמכיר את המצב מבין שאלו הם פניה האמיתיות של ישראל".