הגביע שלנו הוא ברחוב: גאווה ומחאה נגד המונדיאל בברזיל
אלפי בני אדם הפגינו בשבת בריו דה ז'נרו נגד פיפ"א ולמען צדק חברתי ביום השנה למהומות סטונוול
כתבו וצילמו: קרן מנור ומרייקה לאוקן, ריו דה ז'נרו
שעות לפני המשחק הדרמטי בין ברזיל לצ'ילה בשבת האחרונה חלפו אלפי מפגינים בצעדה על פני חוף קופקבנה בריו דה ז'נרו, שאירח את "פסטיבל הכיף של פיפא". ההפגנה הייתה חלק מקמפיין "הגביע שלנו נמצא ברחוב", ובנוסף למחאה נגד משחקי המונדיאל עצמם נועדה ההפגנה לציין 45 שנים למהומות סטונוול בארצות הברית – שנחשבות לאירוע המכונן של התנועה לזכויות הלהטב"ק בצורתה כיום. כמחווה לסטונוול מארגני הצעדה הברזילאית הוסיפו לאופי החברתי של ההתנגדות למונדיאל גם מימד של מאבק בהומופוביה.
במבט ראשון הצעדה נראתה כמצעד גאווה מהנה וצבעוני, אבל השלטים שנשאו והסיסמאות שצעקו חשפו תמונה מורכבת יותר. שכן מבחינת המפגינים לא ניתן להפריד בין המונדיאל, דיכוי מגדרי, מיני, גזעי ומעמדי בברזיל של היום.
> לבה רותחת מתחת לאצטדיון: המחאה החברתית שמרעידה את ברזיל
ג'וב, מפגין שהגיע מהעיר ניטרוי שבמדינת המחוז ריו דה ז'נרו, הסביר כך:
אנחנו לא רק להטב"קים. אנחנו גם פועלים, שחורים, נשים – ואנחנו לא יכולים להתנתק משאר החלקים של התנועה לשינוי חברתי. אנחנו צריכים לאחד כוחות ולפעול ביחד. אני לא רוצה לממן את המשחקים האלה מכספי המסים שלי, שהייתי מעדיף להשקיע בשירותי חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ודיור ציבורי. אנחנו לא נגד כדורגל, אבל המונדיאל מיטיב רק עם יזמים שמגיעים לברזיל כדי לנצל אותה.
הממשלה פינתה אלפי בני אדם מבתיהם כדי לעשות לזרים קבלת פנים יפה. כל השינויים בעיר נועדו לעיניהם של הזרים, כי להם יש יותר כסף. שום דבר פה לא נעשה למען האנשים שגרים כאן. שכר המינימום כאן הוא כ-720 ריאל (כ-330$), ועניי ברזיל לא יכולים בכלל להשתתף בכל החגיגה הזאת.
כמו כל ספורט אחר, גם כדורגל יכול להיות כלי לשינוי חברתי. היינו יכולים לשחק כדורגל ברחוב וליהנות מהחיים. היינו יכולים לשחק כדורגל ככלי למחאה בשם מי שלא מקבלים הזדמנויות בחיים. פיפ"א מפריטה וממסחרת את הכדורגל, ומקדמת אי-שוויון במקום צדק חברתי.
> ניצחון להומופובים: בוטל מצעד הגאווה בבאר שבע
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן