newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ברגע שפלסטיני חולה, זורקים אותו במחסום כמו כלב"

אתמול ושלשום הגיעו שני פועלים פלסטינים שנחשד שחלו בקורונה למחסום מכבים ללא ליווי רפואי. אחד בכוח עצמו, והשני הובא בניידת משטרה והורד ליד המחסום. קו לעובד: חייבים להעניק להם מקום לינה ואמצעי הגנה מקורונה  

מאת:

מה עושים בישראל עם פועלים פלסטינים שעובדים בתחומה ויש חשד שנדבקו בקורונה? שני מקרים שאירעו אתמול ושלשום במחסום בית סירא (מחסום מכבים) מעלים את החשד שפשוט שולחים אותם למחסום, או בכוחות עצמם או באמצעות ניידת משטרה.

שר הביטחון בנט דרש מהפועלים לשהות בישראל לפחות 60 יום ברציפות. פועל מאזור חברון במחסום כניסה לישראל (צילום: ויסאם השלמון / פלאש 90)

שר הביטחון בנט דרש מהפועלים לשהות בישראל לפחות 60 יום ברציפות. פועל מאזור חברון במחסום כניסה לישראל (צילום: ויסאם השלמון / פלאש 90)

סרטון שמתעד פועל פלסטיני, שנחשד כחולה קורונה, שוכב לצד הכביש מעבר למחסום לאחר ש"נזרק" שם לכאורה על ידי ניידת משטרה עורר סערה אתמול ברשתות החברתיות בשטחים הפלסטיניים. לאחר שהגיע לאשפוז בבית החולים אלווטני בשכם, התברר שהפועל, מאלכ ג'יוסי בן 27 מהכפר סורה ליד שכם, אינו חולה בקורונה, אבל המקרה עשוי ללמד על היחס של ישראלים לפלסטינים החשודים כחולי קורונה בתחומה.

איבראהים אבו ספיה מבית סירא הוא האיש שצילם את הסרטון. אבו ספיה, בן 25, כותב בעיתון הפלסטיני המקומי "אלחדת" וגם מתנדב בוועדת החירום שהוקמה בבית סירא במיוחד כדי לבוא לעזרתם של פלסטינים המובאים אל המחסום הנמצא סמוך לכפר. אתמול הוא היה שם יחד עם אחיו.

"אתמול (יום שני – ס"ע) בסביבות השעה 11.45 בצהריים הגיעה ניידת משטרה קרוב למחסום בית סירא", סיפר אבו ספיה ל"שיחה מקומית". "שני שוטרים ישבו בניידת מקדימה. הניידת עצרה ובחור ירד ממנה והתחיל בקושי לצעוד לכיוון המחסום. שני השוטרים יצאו מהניידת, חיטאו את עצמם ואת המושב האחורי של הניידת, עלו עליה ונסעו".

אבו ספיה מספר כי הבחור שהורד מהניידת נראה מאוד חלש. "הוא אמר לנו המשטרה הישראלית באה ולקחו אותו מאתר הבנייה שהוא עובד בו בתל אביב". הפועל, שהתברר להם ששמו כאמור מאלכ ג'יוסי, סיפר להם שהמשטרה אמרה לו שנדבק בקורונה.

"הבחור נראה מפוחד ומבוהל מאוד", מתאר אבו ספיה, "שמנו לו קרטון על  הרצפה. לא יכולנו להתקרב אליו כי אין לנו חליפות מגן, אנחנו משתמשים במסכות מאוד פשוטות. נתנו לו מים ואוכל והוא אמר לנו שהוא לא מסוגל לאכול ולשתות. הוא ישב מבוהל ורעד מקור. התקשרנו מייד לסהר האדום ברמאללה לקח להם משהו כמו שלוש שעות להגיע".

הסרטון שחולל את הסערה. מאלכ ג'יוסי מפונה לבית חולים

בסופו של דבר, כאמור, התברר כי ג'יוסי לא לקה בקורונה. בן דודו, סמיח ג'יוסי, סיפר ל"שיחה מקומית" כי התגלתה אצלו שפעת רגילה, אולם הוא עדיין נמצא בבית חולים לבדיקות נוספות. דובר הממשלה הפלסטינית איבראהים מלחם דיווח שהבדיקות של ג'יוסי יצאו שליליות, אולם הוא תקף את ההתנהגות של ישראל בפרשה. "אנחנו מגנים את ההתנהגות הישראלית הגזענית של הממשלה, של הצבא ושל המעסיקים שזורקים את הפועלים באמצע הכביש", אמר מלחם. הוא קרא לפועלים הפלסטינים לא ללכת למקומות עבודה שמתייחסים אליהם בצורה נחותה וגזענית.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "אמש התקבל במשטרה מבית החולים איכילוב דיווח אודות חשוד השוהה בישראל שלא כחוק והגיע לבית החולים לצורך בדיקה. לאחר שנבדק בבית החולים ושוחרר בתום הבדיקה ע"י הצוות הרפואי, הגיעו למקום שוטרים ולאחר שהתמגנו כנדרש, הסיעו אותו למחסום מכבים היות והוא שוהה בישראל שלא כחוק. החשוד אינו מאומת כחולה קורונה, ושוחרר במחסום באופן מכובד לאחר שהופסקה ביצוע העבירה כנדרש. גם בשעת חירום לאומית זו, משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק ובכלל זה למנוע שהייה בישראל שלא כחוק".

המעסיק סירב להזמין אמבולנס לפועל הפלסטיני

אבו ספיה אומר שהמקרה של ג'יוסי הוא לא הראשון של פועל פלסטיני החשוד שחלה בקורונה שמגיע ללא כל ליווי רפואי למחסום בית סירא. "שלשום (יום א') הייתי במשמרת", הוא מספר. "בסביבות השעה שתיים בצהרים הגיע בחור במונית וירד ממנה. הוא אמר לנו שהוא זקוק לעזרה וייתכן שהוא חולה בקורונה".

אבו ספיה מספר כי הניחו לו קרטון בצד הכביש ונתנו לו מים, אבל לא התקרבו אליו. הצעיר סיפר להם שהוא ממחנה פליטים ג'לזון, בן 32, ועבד באתר בנייה בישראל. בשלב מסוים, החום שלו עלה, והוא ביקש מהמעסיק שלו שיזמין לו אמבולנס. המעסיק, כך סיפר הפועל הפלסטיני, סירב, והוא התקשר בעצמו לאמבולנס ישראלי, אבל גם הם סירבו להעביר אותו לבית חולים. "המעסיק שלו אמר לו: 'קח מונית ותחזור הביתה' וככה הוא עשה", מצטט אבו ספיה מדברי הפועל. המתנדבים מבית סירא התקשרו לאמבולנס של הסהר האדום, וגם בפעם הזו לקח לו שלוש שעות להגיע. "אין לי מושג מה עלה בגורלו", אומר אבו ספיה, "ברגע שאתה חולה, זורקים אותך במחסום כמו כלב".

לפי ההערכות של ארגון "קו לעובד", בישראל נמצאים כיום כ-60,000 פועלים פלסטינים, אף שאין נתונים מדויקים. עם תחילת משבר הקורונה הודיע שר הביטחון נפתלי בנט שהוא מתנה את המשך העסקת הפועלים הפלסטינים בישראל בכך שיישארו בתחום ישראל לפחות למשך חודשיים בישראל, בלי אופציה לבקר את משפחותיהם בגדה.

לפי קו לעובד, הפועלים הפלסטינים מועסקים בעיקר בעבודות קטיף, בניין ועבודה בלולים, והמעסיקים שלהם לא סיפקו להם קורת גג או אמצעי הגנה מפני מגיפה הקורונה, והם ישנים באתרי הבנייה ובחממות ובכל מקום שהתאפשר.

יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת רופאים לזכויות האדם, פנה השבוע "קו לעובד" לשר הביטחון ולשרים נוספים בדרישה להבטיח לפועלים האלה תנאי לינה הולמים, לאסור על המעסיקים להלין אותם באתרי העבודה ולהעניק להם ביטוח רפואי.

סוחרים בישראל הסבירו כי אחת הסיבות להחלטה לאפשר לפועלים פלסטינים להיכנס גם בזמן הקורונה היא שהמחסור בפועלים שקטיף פרי הדר גרם לעלייה במחירים הפרי, וכך גם למחסור בביצים, שכן פועלים פלסטינים רבים עובדים בלולים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf