בית הדין ביטל את פיטוריהם של עובדים פלסטינים מקק"ל

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל אתמול (ראשון) את עתירתם של עשרה עובדים תושבי הרשות הפלסטינית נגד קק"ל, בדבר אפלייתם לרעה בתנאי העבודה וההחלטה לפטרם. בהרכב בית הדין ישבו השופטת חופית גרשון-יזרעאלי, נציגת ציבור העובדים שוש ברוך, ונציג המעסיקים עופר פיינשטיין.

התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד חנוך רובין, עובדים בין 5 ל-10 שנים לערך ברציפות בקק"ל. חלק מהם עבדו בקק"ל גם תקופות קודמות, פוטרו לאחר תקופת עבודה ממושכת ונקלטו בה מחדש כעובדים חדשים, ובמצטבר עבדו בקרן עשרות שנים. התובעים הועסקו כולם כעובדי שדה ביחידת הביצוע במחוז מרכז של קק"ל, העוסקת בעבודות בנייה ביערות קק"ל.

אף שלאורך כל השנים עבדו כתף אל כתף לצד עובדים ישראלים, התובעים לא נקלטו מעולם למעמד קבוע, בשל היותם תושבי הרשות הפלסטינית. עובדי קק"ל מאוגדים במסגרת ההסתדרות החדשה. בשורה של הסכמים קיבוציים שהשיגו העובדים מול המעסיקה בדבר תנאי העסקה, קביעות, פיטורין וכיוצא באלה, שמם של העובדים הפלסטינים לא נכלל.

במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד שהשיגו העובדים מול קק"ל במאי 2020, הוסכם כי יפוטרו 35 עובדים ארעיים, מתוך רשימת שמות עובדים שצורפה להסכם, בכפוף לשימוע. הרשימה שצורפה להסכם מנתה 74 שמות, וכללה גם את שמות כל התובעים. 32 מהעובדים שנכללו בנספח להסכם הקיבוצי משנת 2020 זומנו לישיבת שימוע, ובכללם התובעים, שפוטרו כולם.

הפיטורים נכנסו לתוקף ב-31 ביולי 2020. לאחר מכן חזרה בה קק"ל מההחלטה לפטר חלק מהעובדים, לאחר שהוסכם לכלול ברשימות המפוטרים גם עובדים שפרשו מסיבות אחרות. ההחלטה ביחס לפיטורי כל התובעים הפלסטינים נותרה בעינה. איש מהעובדים הישראלים שהועסקו עמם לא פוטר, אף שהוותק של חלק מהם בעבודה היה נמוך יותר.

התובעים עתרו נגד אפלייתם על רקע היותם תושבי הרשות הפלסטינית. האפליה העיקרית, לטענת התביעה, מתבטאת בכך שלא נקלטו כעובדים קבועים, ונותרו כעובדים ארעיים לאורך שנים, בניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. מעמד כרוני זה שנכפה עליהם הוא שהוביל בסופו של דבר לפיטוריהם.

קק"ל, יש לציין, אינה כופרת בטענה שלפיה התובעים לא נקלטו כעובדים קבועים בניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים, וטוענת כי "קיים שוני מהותי בין התובעים לעובדים אחרים", וכי בשל השוני המהותי היא רואה את התובעים כבעלי "ארעיות מובנית", קרי עובדים שאינם יכולים להיקלט במעמד של קבע.

על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אסור למעסיק להפלות מי מעובדיו, בין היתר על בסיס לאומיותו. לכך מצאה קק"ל פרשנות יצירתית מאין כמוה: לטענתה, המונח "לאומיות" בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו מתייחס להבחנה בין עובדים ישראלים לעובדים פלסטינים, אלא ללאומיות במובן של מוצא אתני ולא במובן של אזרחות או נתינות. במילים אחרות, המחוקק הישראלי רצה למנוע בסעיף הזה בכלל אפליה בין אשכנזים למזרחים!

על כך אומר בית הדין: "הפרשנות תמוהה, אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם לשון החוק ועם הפסיקה. פרשנות הקושרת את כלל אזרחי ישראל הערבים בזהות פוליטית/לאומית אחידה וחד ממדית היא כשלעצמה פטרנליסטית וגזענית, חבל שהועלתה ויש לפסלה.

"העסקת התובעים כעובדים זמניים בשל היותם פלסטינים מנוגדת להוראות סעיף2  לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. האפליה נמשכת שנים רבות, והנתבעת גרעה במכוון את העובדים הפלסטינים מההסכמים הקיבוציים אשר שיפרו את מעמד עובדיה הישראלים".

בפסק הדין גם מצוין כי המנהל הישיר של התובעים שלל את הטיעון העובדתי שלפיו קיימים קשיים רבים בהעסקתם של עובדים פלסטינים בשל סגרים. עוד מותח פסק הדין ביקורת על כך שקק"ל לא התייחסה כלל לנסיבות ההעסקה האישיות של כל אחד מהתובעים, אלא התייחסה אליהם כאל מקשה אחת.

בית הדין עומד גם על הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים של העובדים הפלסטינים: המנהל הישיר לא נכח בשימוע; עילת הפיטורים לא פורטה כנדרש; לא נמסר לתובעים מבעוד מועד הנספח להסכם הקיבוצי לשם בחינת רשימת העובדים הארעיים; השימוע היה מצג שווא שנועד להכשיר החלטה עשויה של הנתבעת; רק לאחר טיעוני העובדים פורטו נימוקים ניהוליים לפיטוריהם.

"התובעים פוטרו כיחידה אחת, באמצעות מכתב לקוני. בהליך השימוע נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך, אשר רוקן מתוכן", נכתב.

עשרת העובדים הפלסטינים תבעו לא רק את קק"ל, אלא גם את ההסתדרות – שלטענתם, שהעלימה עין במשך שנים ממעמדם, אף שידעה על המדיניות המפלה של הקרן. בתשובתה טענה ההסתדרות כי "לטענת הנתבעת הוגדרו התובעים כעובדים ארעיים בשל חוסר אפשרות ליתן להם מעמד קבוע בתקן בשל היותם תושבי הרשות הפלסטינית ובשל הארעיות המובנית בהעסקתם". במילים אחרות – ככה קבעה קק"ל, למה שאנחנו נתערב.

עוד טוענת ההסתדרות בתשובתה כי "במהלך תקופת העבודה, התובעים לא פנו להסתדרות בבקשה להורות על העברתם למעמד של עובדים קבועים, ולא העלו כל טענה עקב העסקתם במעמד של עובדי שדה, ולאחר מכן עובדים ארעיים. ההסכם הקיבוצי משנת 2020 נחתם על רקע משבר הקורונה, נוכח הצורך להביא לחיסכון בהוצאות כוח אדם ושכר. השיקולים בסיום עבודתם של התובעים היו ענייניים נוכח עמדת גורמי המקצוע בנתבעת לצמצם את יחידת הביצוע".

הנה כך, כשזה מגיע לעובדים פלסטינים, ההסתדרות – שאמורה לעמוד לצד הפועלים ולהילחם על הזכויות שלהם – מפקירה אותם בהינף יד תוך הדהוד חלול של טענות המעסיק, אלה שהופרכו אחת לאחת על ידי בית הדין.

בית הדין קיבל, כאמור, את עתירת העובדים הפלסטינים, וקבע כי פיטוריהם בטלים וכי הם זכאים לשוב לעבודתם לאלתר כעובדים קבועים, ולקבל את מלוא שכרם וזכויותיהם ממועד הפיטורים. כן נקבע כי היה על קק"ל לקלוט את התובעים למעמד קבוע, ולכן הם זכאים להפרשי שכר וזכויות בהתאם, מאותו מועד.