newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביטחון תזונתי: הסיוע גדל, אבל 120,000 משפחות נשארות בחוץ

148 אלף משפחות עומדות בתנאים לתמיכה של המיזם לביטחון תזונתי, אבל רק מיעוט מתוכן צפוי ליהנות ממנו. "שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים במערב, אבל ההוצאות על רווחה נמוכות יחסית"

מאת:
התקציב למשפחות באי ביטחון תזונתי גדל, אבל החוסר נשאר גדול. פעילים ממיינים מזון לקראת חלוקה לנזקקים בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

התקציב למשפחות באי ביטחון תזונתי גדל, אבל החוסר נשאר גדול. פעילים ממיינים מזון לקראת חלוקה לנזקקים בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בעוד 148 אלף משפחות עומדות בתנאים לתמיכה של המיזם לביטחון תזונתי, הוא צפוי לגדול השנה לתמיכה ב-25 אלף משפחות בלבד. לצד 120 אלף משפחות שייוותרו בצד בכל מקרה, לא ברור עדיין מתי יפורסם המכרז החדש, בהתאם להגדלת תקציב הביטחון התזונתי במשרד הרווחה.

הנתונים נאספו בדצמבר האחרון עבור עמותת אשל ירושלים, הזכיינית של המיזם, על בסיס סקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. את הדו"ח כתבה ד"ר מירי אנדבלד, שכותבת במקביל את דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מאז 2011.

בדו"ח הפנימי של העמותה נכתב, כי "כ-45% מהמשפחות הזכאיות הן משפחות ערביות, ששיעורי העוני שלהן גבוהים פי שלוש ויותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה החרדית, שמהווה פחות מעשירית מכלל האוכלוסייה, זכאית גם היא בשיעור גבוה יחסית לחלקה באוכלוסייה, כ-24%. גם המשפחות החד הוריות, המהוות כ-5% מסך המשפחות, זכאיות בשיעור גבוה פי שלוש ויותר בהשוואה לחלקן באוכלוסייה".

בהתחשב בכך, לא מפתיע שמחוז ירושלים מכיל כרבע מהמשפחות הללו (כ-38 אלף מתוך 148 אלף), כשאחריו ניצב מחוז הצפון עם מספר דומה, כ-34 אלף. מחוז הדרום, אחריהם, מונה כ-26 אלף משפחות הנמצאות באי בטחון תזונתי חמור וזכאיות לתמיכה של המיזם.

המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ממשיך באותה מתכונת מאז הקמתו ב-2017, כפיילוט שתומך ב-10,800 משפחות. על אף שהוא היה אמור להימשך שלוש שנים, הוארך המיזם באותה מתכונת שוב ושוב, כשעמותת אשל ירושלים מתפעלת אותו. כעת, על אף הגדלת תקציב הביטחון התזונתי של משרד הרווחה ל-110 מיליון ש'ל, 64 מיליון המיועדים להרחבת המיזם מתעכבים מסיבה לא ברורה.

פתרון ביניים גרוע

עורכת הדין בקי כהן-קשת, מנהלת מחלקת צדק חברתי בארגון רבנים לזכויות אדם, מספרת כיצד גם המתכונת הישנה כמעט ונפסקה. "בחמישה בינואר פעילה שלנו פנתה אלי ואמרה שקיבלנו הודעה שהיות שאין כסף, לא נקבל", היא מספרת. לאחר פנייתה, עודכנה כהן-קשת כי המיזם יוארך שוב, הפעם לחצי שנה.

"זה טוב שלפחות יש פתרון ביניים, אבל זה כמובן לא פתרון טוב", היא אומרת. "ראוי ונכון שהמדינה לוקחת אחריות, אבל לא עולה על הדעת שהיקף הסיוע יישאר עוד תקופה ארוכה בהיקפים של 10,800 משפחות בלבד במיזם. זה ממש פיקוח נפש ולכן צריך לפעול באופן דחוף ביותר".

גם לדברי אנדבלד, התנאים לקבלת התמיכה מבוססים על "מבחן מאוד מחמיר, שבו בדקנו את ההכנסה שנותרת בידם לאחר שהם מוציאים על מוצרים חיוניים: שכר דירה, חשמל, גז ומים וכו'. לא מדובר בכל המשפחות שסובלות מאי בטחון תזונתי, אלא באלה שסובלות מאי ביטחון חמור". בקווים כלליים, מסבירה אנדבלד, זו אותה אוכלוסייה שגם בסקרים של דו"ח הביטוח הלאומי מעידה על עצמה בחוסר בטחון תזונתי חמור – כמחצית מכלל הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

חוסר פיקוח על עמותות

במקביל למיזם, המדינה מקדישה את יתרת תקציב הרווחה לביטחון תזונתי, 46 מיליון שקל, לתמיכה בעמותות המחלקות מזון לנזקקים. עם זאת, נתונים מקבילים לאלה שאנדבלד אספה עבור המיזם או עבור הביטוח הלאומי כלל אינם קיימים.

מתנדבים בעמותת אמאנינא באום אל פחם, מכינים חבילות מזון לנזקקים (צילום: עמותת אמאנינא)

מתנדבים בעמותת אמאנינא באום אל פחם, מכינים חבילות מזון לנזקקים (צילום: עמותת אמאנינא)

בעוד חוסר הבהירות נמשך, ברקע עומד המכתב ששלחו 129 מנהלי שירותי רווחה באוגוסט האחרון לשר הרווחה. המנהלים מחמשת העשירונים הנמוכים ביקשו להגדיל את המיזם כך שישרת 30 אלף משפחות, בטענה כי המודל שפותח במסגרתו מיטיב הן עם המשפחות והן עם מחלקות הרווחה עצמן – בעוד עמותות המזון אינן מספקות את המענה הרווחתי ההוליסטי הנדרש עבור המשפחות החיות בעוני.

במסגרת שאלת חלוקת תקציב הבטחון התזונתי צפה גם הטענה כי התמיכה בעמותות שאינן מפוקחות מפלה את הציבור הערבי, שנעדר עמותות גדולות ועתירות משאבים, וכן נשמעות טענות לגבי איכות המזון שהעמותות מחלקות.

לעומת זאת, התמיכה שמעניק המיזם מורכבת בעיקר מחבילות מזון גולמי (פירות וירקות, מזון יבש) ומכרטיסים מגנטיים על סך 250 ש"ח בחודש, המיועדים לרכישת מזון (ללא מוצרי טבק ואלכוהול). אך לטענת אנדבלד, מדובר עדיין בפער גדול בין התמיכה לבין החוסר שחוות המשפחות.

"הייתי מעדיפה שהממשלה תטפל בזה, אבל אם היא לא מטפלת, שתהיה לפחות מעורבת ברגולציה של הנושא", אומרת אנדבלד. היא מעריכה כי יש חפיפה מסוימת בין המשפחות שמקבלות סיוע מהמיזם לבין אלה שנתמכות על ידי העמותות. זאת משום ש"הסיוע שניתן במסגרת המיזם הוא מועט מדי".

"ישראל היא בין המדינות שבהן שיעורי העוני הגבוהים במערב, ומאידך הוצאותיה על רווחה הן נמוכות באופן יחסי", מסבירה אנדבלד. "ברור שתקציבים גדולים שהיו מופנים לאוכלוסיות באי ביטחון תזונתי היו יכולים לסייע בצמצום התופעה. אבל מה שעושים זה צעד אחד בכיוון הנכון: ההגדלה של התקציב והמעורבות של הממשלה. עושה רושם שיש קצת יותר תשומת לב לנושא".

פנינו למשרד הרווחה בניסיון להבין מהם הגורמים לעיכוב המכרז החדש ומתי הוא אמור להתפרסם ולהתחיל לפעול. נענינו כי "המשרד פועל ללא לאות לחיזוק הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל בשורה ארוכה של תוכניות ומענים בתחום זה". עוד נאמר כי "התקציב לתוכניות השונות אשר מיועדות לחיזוק הביטחון התזונתי הוכפל ביותר מפי שלוש וצפוי לתת מענה לעשרות אלפי משפחות אשר זכאיות לשירותים אלו. התקציב למיזם לביטחון תזונתי אשר מופעל על ידי המשרד ועמותת אשל ירושלים מאז 2017 הוכפל והוא צפוי לתת מענה ליותר מ-25 אלף משפחות בשנה".

באשר ל-120 אלף המשפחות הנותרות ולחוסר הפיקוח על פעילות חלוקת המזון של העמותות הנתמכות ב-46 מיליון שקלים, מסרו ממשרד הרווחה: "לצד מיזם זה, תומך המשרד בעשרות מיליוני שקלים בשנה בעמותות המזון אשר מסייעות לעשרות אלפי משפחות נוספות בחבילות מזון על בסיס קבוע. כמו כן מפעיל המשרד את תכנית 'נושמים לרווחה', ליציאה ממעגל העוני שגם במסגרתה ניתנים מענים הקשורים בחיזוק הביטחון התזונתי. בנוסף, מאז פרוץ משבר הקורונה הקצה המשרד תקציב נרחב למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למתן מענים גמישים לזכאי השירותים ובכללם גם תמיכה וסיוע במזון".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf