newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בגשם כבד ובקור מקפיא, פונו שש משפחות מכפר שלם

בשמונה בבוקר הגיעו מאות שוטרים לשכונה ועצרו את התנועה באזור. ב-12 בצהריים הפינוי נגמר, והחלה ההיערכות להריסת הבתים. במקום אמור לעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה. "כפר שלם זה כל החיים שלי. ביום אחד פשוט סגרו הכל, נתנו לנו חצי שעה לארוז"

מאת:
לי הרמן בכניסה לביתה בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

"אנחנו פה בחוץ בגשם, בלי הסכם, בלי דירה". לי הרמן בכניסה לביתה בכפר שלם, ב-24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

תחת גשם כבד, המשטרה וחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), פינו היום (שני) שש משפחות בשכונת כפר שלם, במקום שבו אמור לעבור הקו הסגול של הרכבת. קודם לפינוי הנוכחי פונו כבר כ-90 מבנים, אחרי שנחתם הסכם עם התושבים.

בסביבות שמונה בבוקר הגיעו מאות שוטרים לשכונה וסגרו לתנועה את האזור שמסביב לבתים. לעומת הפינוי בגבעת עמל, השוטרים הגיעו ללא ציוד מגן ולא התנפלו באלימות על התושבים, אלא דרשו מהם לצאת. עובדי קבלן ארזו את חפצי המשפחות והעמיסו אותם על משאיות.

תושבי כפר שלם מוגדרים "פולשים", אף שהמדינה היא שיישבה אותם במקום, לאחר שב-1948 גורשו ממנו תושבי הכפר הפלסטיני סאלמה. התושבים היהודים שהובאו למקום נותרו ללא זכויות על הקרקע וללא תשתיות בסיסיות. מתוך ארבע המשפחות שפונו היום, רק אחת נכללת במתווה הפיצויים. נת"ע היא חברה ממשלתית, הכפופה למשרד התחבורה ואחראית על הקמת הרכבת הקלה בתל אביב.

בין המפונים הבוקר היו יוסי וחוה לוי, זוג נכים בשנות ה-70 לחייהם, ילידי השכונה. שוטרים ועובדי קבלן הוציאו את חפציהם מהבית, כשהם מחכים במכונית של קרוב משפחה. בני הזוג זכאים לסכום הפיצוי המרבי לפי מתווה הפינוי – 1.7 מיליון שקל.

"תראו באיזה יום באו לפנות אותנו", אמר יוסי, כשהביט מבעד לחלון המכונית על העובדים המפנים את דירתו. "הגיעו בבוקר, כאילו שאנחנו מחבלים במדינה שלי. מה עשיתי? באיזו מדינה אני חי? גועל נפש. בעולם השלישי לא מתנהגים ככה. אני חי מביטוח לאומי ומקצבת נכות. מה אעשה עכשיו? לא מעניין את חברי הכנסת מה שקורה איתנו".

לוי מספר כי לא רק נולד בכפר שלם אלא גם הכיר בה את אשתו. "אני גרתי ברחוב ד' והיא בג', ככה הכרנו. פה נולדו הילדים שלנו". שכנה אחת אמרה: "תראה, אפילו השמיים בוכים".

בתו של יוסי, שרה, שגרה בדירה מעל הוריה, אמרה: "תפתח יד2 ותראה איזו דירה אפשר לקנות פה ב-1.7 מיליון שקל, וזה אחרי כל התוספות, כי הם נכים. הציעו להם לעבור לכפר המכביה לשבועיים, אבל זה לא פתרון. מכאן הם יילכו לאחותי, זה קומה שלישית בלי מעלית, אבל אחרי הפינוי הם צריכים להיות ביחד עם הילדים שלהם".

פונתה הבוקר גם משפחת הרמן – אם וארבעה ילדים, הצעיר בן 16. הבת, לי הרמן, אמרה: "פינו אותנו מהדירה, בלי צו פינוי ובלי כלום. בבוקר פרצו מיליון שוטרים, הרימו ידיים על אחותי. מוציאים אותנו בכוח מהבית. אנחנו פה בחוץ, בגשם, בלי הסכם, בלי דירה. כפר שלם זה הבית שלי, כל החיים שלי. ביום אחד פשוט סגרו הכל. נתנו לנו חצי שעה לארוז, בלחץ. זה הזוי".

אחותה ספיר, הוסיפה: "כל החיים אנחנו גרים פה. אמא שלנו חד הורית, אבא נפטר. אנחנו עם חובות, ויוצאים בלי כלום. אזקו אותי והרימו עלי ידיים. הציעו לנו 220 אלף שקל".

האם רקפת עמדה בגשם, כשהשוטרים מוציאים את חפציה מהבית, ואמרה: "זה הזוי מה שהולך פה. איך אפשר להוציא אישה וארבעה ילדים מהבית בלי פיצוי? זה לא נורמלי".

לקראת השעה 12 הושלם הפינוי, ועובדי חברת החשמל ניתקו את הבתים לקראת הריסתם. הפינוי התנהל בשקט. במקום שוטרי יס"מ ויחידות מיוחדות, שנראו בפינויים גבעת עמל, הפעם היו במקום שוטרי סיור, רבים מהם שוטרות, שליוו את המפונים ואף סחבו בעצמם תיקים וארגזים. צוותי צילום רבים מטעם המשפחה וחברת נת"ע תיעדו כל שלב בפינוי, בכניסה לבתים והעמסת החפצים.

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, ב-24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

"כבר לא מתביישים בכלום"

לפי המתווה שאושר בספטמבר 2020  הזכאות של התושבים לפיצויים נקבעת לפי הוותק בשכונה, בהתבסס על מפקד האוכלוסין מ-1975. דור שלישי בשכונה זכאים ל-330 אלף שקל. הסכום המקסימלי הוא 1.7 מיליון שקל לזוג נשוי עם לפחות שלושה ילדים. המחיר הממוצע כיום לדירה בכפר שלם, לפי אתר מדלן, הוא יותר מ-2.6 מיליון שקל.

אף שבנת"ע מתגאים בפינוי "בהסכמה" של 90 בתים בשכונה, תושבים התלוננו על לחצים כבדים שהופעלו כלפיהם, כולל מצד המשטרה, כדי שיחתמו ויתפנו בשקט.

נציגת התושבים, חגית קובריגה שרעבי, סיפרה על הלחצים האלה בדיון בוועדת הפנים בכנסת בנובמבר 2021:  "בדרך לכאן אני מקבלת שיחה, שהבת שלי בבית פותחת חלון ורואה 30 שוטרים מציצים בחצרות ואומרים – תתכוננו לפינוי בכוח. למה הילדה שלי צריכה להיות חשופה לדבר כזה? למה להפחיד? התושבים שם כי המדינה הושיבה אותנו שם ב-1948-1949. גדלנו בלי כלום, בנינו בתים מאפס ועשינו את כפר שלם למה שהיא".

במסקנות הוועדה נכתב כי "הפיצוי המוצע, למעשה, מותיר את התושבים ללא קורת גג".

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, אמר בהצהרה לתקשורת ליד הבתים שפונו: "הם יודעים כבר הרבה מאוד זמן שאנחנו עומדים לפנות. כולם ידעו שבסופו של דבר יפונו. באנו בצורה מסודרת. לא סידרנו גשם, הגשם תפס את כולנו. עשינו את זה בעדינות גדולה, שמרנו על כבודם של אנשים, דאגנו למטלטלים שלהם. אנחנו עושים את זה למען הקו הסגול".

לשאלת "שיחה מקומית" אם כל מי שפונה היום קיבל פתרון דיור, השיב גליק: "כל מי שהיה רשאי לקבל בית, קיבל. כל מי שלא רשאי, עניינו נדון בבתי המשפט וקיבלנו אישורים. מי שעזב בחוסר הסכמה קיבל דמי קיום לשנה, שנתיים ושלוש שנים, דמי שכירות עד לזמן שהם ימצאו תחליף למגורים, שזה בין היתר המשפחות שראינו היום".

עו"ד ענבל קנקה, מנהלת אגף מקרקעין בנת"ע, הוסיפה: "התחלנו את הליך ההפקעה ב-2017. מאז אנחנו בדין ודברים אתם ומבקשים מהם להתפנות בהסכמה. החלטנו לתת פיצוי לפי דור א', ב' וג'. מ-100 מבנים שהיינו צריכים לפנות הצלחנו לפנות יותר מ-90 מבנים בהסכמה. היום אנחנו מדברים על שישה מבנים שנאלצנו לצערנו לפנות בכוח.

"הסכום שניתן לשנתיים-שלוש (שכירות; א"ז) יכול לאפשר להם – אם הם טוענים שמגיע להם פיצוי גבוה יותר – לפנות לבית המשפט, וכל סכום שבית המשפט יפסוק נשלם".

לעומת הפינויים של עשרות משפחות ב-2007 בשכונה, במקום לא היתה כל מחאה או התנגדות, והגיעו רק פעילים בודדים.

כרמן אלמקייס עמוס, מייסדת שותפה של תנועת שוברות קירות, אמרה במהלך הפינוי: "שוב ממשלת ישראל מפקירה את תושבי השכונות המזרחים, הפעם לטובת בניית רכבת. מגיעים על הבוקר בהפתעה כדי לזרוק קשישים, אמהות חד הוריות ומשפחות שלמות לרחוב. בושה של ממשלה שתחתיה מתבצעים פינויים כאלה.

"הבעיה היא שהם כבר לא מתביישים בכלום. כרגיל, הם מרופדים טוב על הכיסאות בכנסת וזה לא מעניין אותם שקשישים שחיים פה עשרות שנים בכו הבוקר. זה שבר לי את הלב, אבל אנחנו נמשיך להגיע לשכונות ולהיאבק בפינויים".

יוסי לוי לאחר שפונה מביתו בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

יוסי לוי לאחר שפונה מביתו בכפר שלם (צילומים: אורן זיו)

נכ״ל נת״ע חיים גליק ועו"ד ענבל קנקה מנהלת אגף מקרקעין בחברה, בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, ועו"ד ענבל קנקה, מנהלת אגף מקרקעין בחברה, בכפר שלם, ב-24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, ב-24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

פינוי בתים בכפר שלם, 24 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf