newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בגבעת עמל שמחים על דחיית הפינוי, אך אומרים: "המלחמה ממשיכה"

תושבים בשכונה טוענים כי "הדחייה באה מהמשטרה, הם ראו שיש סכנה ואמרו שכרגע הם לא ערוכים לבצע". הם מקווים שההפוגה תאפשר להם להתארגן, ושהלחצים של חברי כנסת ושרים יעזרו למצוא פתרון הוגן. "היינו פה לפני שתשובה נולד. למה לו מגיע ולנו לא?"

מאת:

ביום ראשון השבוע, יממה לפני שצווי הפינוי ל-20 משפחות בשכונת גבעת עמל שבצפון תל אביב נכנסו לתוקף, קיבלו התושבים הודעה כי הפינוי נדחה למועד לא ידוע. ההודעה, שנמסרה ממנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ', הגיעה לאחר מחאות של פעילים, הפגנה שכללה חסימות כבישים בשבוע שעבר, ולחץ של חברי כנסת ושרים.

תושבים בגבעת עמל הביעו שמחה על ההחלטה, אך הדגישו שלא מדובר בניצחון או בסיום המאבק. הם חוששים שאחרי החגים ייקבע תאריך חדש לפינוי, ונחושים להמשיך במאבק עד שייענו דרישותיהם – בית תמורת בית או פיצוי הולם עבור 70 השנים שבהן חיו בשכונה, שאליה נשלחו על ידי הרשויות בתחילת שנות ה-50.

כהן, אלפסי ורצבי בשכונת גבעת עמל, 9 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

"אין בעיה לתת פיצוי צודק לכל התושבים". יוסי כהן, מלי אלפסי ולבנה רצבי בשכונת גבעת עמל, ב-9 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

במהלך השנים מכרה עיריית תל אביב את השטח ליזמים שונים. ב-2014 פינתה המשטרה באלימות כ-80 משפחות מ-20 נחלות, בשני מבצעי פינוי גדולים. כיום גרות במקום כ-45 משפחות ב-14 נחלות משפחתיות, שחוששות מגורל דומה.

"זו שמחה מהולה בעצב, כי הפינוי לא התבטל אלא נדחה", אומר יוסי כהן, בן 67, שחי כל חייו בגבעת עמל. "הפינוי יכול להיות עוד שבוע או עוד חודש. אבל זה נותן לנו אוויר להתארגן, לראות מה נעשה".

לדברי כהן, "המלחמה ממשיכה. אנחנו רואים שהעירייה (תל אביב-יפו; א"ז) והמדינה אחראיות למצב שהגענו אליו היום. הם מכרו את האדמה בתנאי שיתנו לנו מגורים בבניינים שייבנו. ברגע שזה לא קויים, היו יכולים למשוך את האדמה בחזרה".

במקור, הפינוי היה אמור לצאת לפועל כבר השבוע או בתחילת השבוע הבא. ביום ראשון התקיים סיור במקום של סגן מפקדת לב תל אביב כדי להיערך לפינוי. כהן טוען כי "הדחייה באה מהמשטרה. הם באו וראו שיש סכנה, ואמרו שכרגע הם לא ערוכים לבצע.

"ברגע שיהיה פינוי, חיי אדם עלולים ללכת פה. הם לקחו את זה בתור שיקול. אבל בסוף המשטרה תצטרך לבצע את הפינוי. הם רק נתנו זמן לצדדים, שאולי ימצאו פתרון, עם הלחץ של המשטרה וחברי כנסת. מבחינת כסף יש ים כסף. אין בעיה לתת פיצוי צודק לכל התושבים – דירה תמורת דירה".

להפגנה בשבוע שעבר הגיעו חברי הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ונעמה לזימי (העבודה). לזימי גם יזמה פנייה של כמה שרים וחברי כנסת, ובהם שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שרת התחבורה מרב מיכאל ויו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן, להוצאה לפועל בדרישה לבטל את הפינוי. בתגובה לפנייה כתב מוסקוביץ' כי אין תאריך קבוע לפינוי, וציין כי אינו רשאי לבקש מהדיינים בהוצאה לפועל "לתת צו פינוי או לדחות צו פינוי".

ב-2018 עבר בכנסת בקריאה ראשונה חוק גבעת עמל, שלפיו דיירים שלא קיבלו פיצוי בעבר יזכו לדיור חלופי. אך בגלל המשבר הפוליטי המתמשך איבד החוק את הרציפות שלו. בשכונה מקווים כעת שהלחץ של חברי הכנסת יאפשר למצוא פתרון הוגן עבורם.

"קודם שייתנו פיצויים, אחרי זה שיעשו מה שהם רוצים", אומרת לבנה רצבי, בת 75 שגרה בשכונה מגיל שנתיים, לאחר שמשפחתה פונתה משכונת שבזי (כיום נווה צדק). "לקחו את אמא שלי בכוח לפה, אז עכשיו הם רוצים להוציא אותנו? לאן?"

ב-1947 גלו מהמקום שבו נמצאת השכונה תושביו המקוריים של הכפר הפלסטיני שהיה שם – ג'מוסין. בניגוד להחלטות האו"ם, מאז ועד היום ישראל מנעה מתושבי הכפר לשוב, ובמקום הפלסטינים שוכנו בכפר כ-130 משפחות יהודיות. מאז התגוררו התושבים במקום ללא תשתית מסודרת, והמדינה הבטיחה להם שיוכלו להתגורר בבניינים חדשים שיוקמו במקום.

מאז הסיפור הלך והסתבך, כאשר לאורך כל השנים התושבים נותרו ללא פתרון. בשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה בשכונה, שמיועד לשני מגדלי יוקרה. כאמור, ב-2014 התקיימו פינויים אלימים בשכונה.

ב-2016 הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים, וכן תבע אותם לתשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה. בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי – ניתן פסק דין בתביעות הפינוי, שלפיו נדחתה הדרישה לדמי השימוש מהתושבים ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד ברי רשות, וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך 3 מיליון שקל, סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון, והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

בטן מלאה על מערכת המשפט

לרצבי וליתר התושבים בטן מלאה על מערכת המשפט, לאחר שבכמה ערכאות נקבעו פיצויים נמוכים למשפחות, שלבטח אינם מספיקים לרכישת דירות באותו אזור, ואפילו לא בפריפריה. אחת הבעיות היא שהפיצויים נקבעו בדרך כלל ל"נחלה", כאשר כיום בכל נחלה גרות לפחות שלוש משפחות – הילדים והנכדים של המשפחות המקוריות.

"איך שופט רואה אותנו ומחליט לתת לקבלנים? למה להם מגיע ולנו לא? זה אדמה שבן גוריון ועיריית תל אביב הביאו אותנו אליה, במקום הערבים", אומרת רצבי. "כל השנים לא שתלו פה פרח אחד, לא שמו ספסל, מדרכה או כביש, לא תאורה, שום דבר", מוסיף כהן. "אבל מסים כמו בבלי כן לוקחים לנו, כי אנחנו באותו אזור. אפילו ביוב אין כאן, רק בורות ספיגה".

המשפחות שגרות בשכונה כיום חיות בתוך אתר בנייה גדול. מגדל אחד בן 50 קומות כבר מאוכלס, ושניים נמצאים בתהליך בנייה. לאחר פינוי כל המשפחות אמורים לקום במקום שבעה מגדלים. מאז שהתחילו העבודות אחרי הפינויים ב-2014, הוקמו במקום גדרות, כבישים זמניים ומחסומים, והתושבים חיים בתוך רעש וענן אבק.

הפינוי האלים של גבעת עמל ב-2014. טראומה שהתושבות לא יכולות לשכוח (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפינוי האלים של גבעת עמל ב-2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לדברי כהן ותושבים נוספים, לאורך השנים בתי המשפט והרשויות חששו להגיע להסכם מכובד עמם מחשש ל"השלכות רוחב", שישפיעו גם מאבקים אחרים בשכונות כמו כפר שלם או אבו כביר בדרום תל אביב. "מונעים ממני צדק בגלל 'השלכות רוחב'?" תוהה כהן. "כדי שבאבו כביר ובכפר שלם לא יקבלו את מה שמגיע להם? למה לא לתת להם במקום לקבלנים?" כהן סבור שאם המאבק בגבעת עמל יצליח, "זה ייתן רוח גבית לכל תושבי השכונות".

שוחחתי עם התושבים השבוע במרפסת ביתה של משפחת אלפסי-פהימין שבכניסה לשכונה. הסבתא, עמליה פהימין, נפטרה בשבוע שעבר בגיל 82. ארבעה ימים לפני מותה, עובדי ההוצאה לפועל הגיעו לדירתה ומסרו למשפחה צווי פינוי, כשהיא על ערש דווי.

"זה הגיהנום האמיתי", אומרת מלי, ביתה של עמליה, בזמן שהיא מסדרת את הבגדים והספרים שהותירה אמה המנוחה. ההפגנה בשבוע שעבר התקיימה באמצע השבעה. המפגינים התכנסו ליד אוהל השבעה שהוקם מחוץ לבית, ומשם צעדו וחסמו כבישים מסביב לשכונה. "לא הרגשתי את השבעה. כל היום טלפונים ומשטרות. אין לי לאן ללכת", אומרת מלי אלפסי.

"אני אגיד לך דוגרי, לפני שבוע התייאשתי", היא מוסיפה. "אמא שלי נפטרה. אמרתי שאני לא רוצה כלום. באו כל הפעילים ואמרו לי 'אנחנו אתך'. זה מאוד מחזק. מה אני יכולה לבד? אבל עם כל התומכים זה עוזר מאוד. הפינוי לא יילך להם בקלות".

באפריל השנה מכרה עיריית תל אביב-יפו את הזכויות שלה ב-120 דירות בשני מגדלים בגבעת עמל לאחים חג'ג' ולדניאל צרפתי תמורת 365 מיליון שקל. לפי ההסכם, העירייה מוכרת להם "קרקע נקייה". האחראי לפינוי התושבים שמתגוררים על השטחים האלה הוא יצחק תשובה, מתוקף ההסכם שנחתם בינו לבין העירייה ב-2013.

באותו חודש גם ניתן פסק דין בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, שבו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים, לא מוסדרים ורק בתביעות שהיזמים הגישו נגד התושבים.

"צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד", קבעה השופטת.

"ההורים שלנו נפטרו ואנחנו עם רגל אחת בקבר, אנשים בני 70-80, אז מתי הם רוצים לתת פיצוי?" תוהה  כהן.

"היינו פה לפני שתשובה נולד. למה לו מגיע ולנו לא?" מוסיפה רצבי. "אמרו לי בבית המשפט, תחזרי לאיפה שבאת. גרתי במקום הכי טוב שיש, בית גדול וחצר. אני רוצה לחזור, אבל יש שם בניין של עיריית תל אביב. כל פעם שהיינו הולכים לשוק הכרמל אמא שלי היתה מראה לי איפה היינו גרים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf