newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בבג"ץ כוחו של הציבור שווה לכוח בעלי הממון. צריך לשמור עליו

בדהירה שלהם לחסל את כוחו של בג"ץ, הפוליטיקאים שוכחים לספר שבמקרים רבים בג"ץ הוא קו ההגנה האחרון נגד פגיעה בציבור. כך קרה עם הפסיקה נגד הרחבת מתחם בז"ן. אסור שנשכח את זה בדרך לקלפי

מאת:

לפני כחודש קיבל בג"ץ עתירה משותפת של שלושה ארגוני סביבה (אדם טבע ודין, מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור), יחד עם עיריית חיפה נגד התוכנית להרחבת מתחם בז"ן במפרץ חיפה. יש סיכוי טוב שפסיקת בג"ץ זו תירשם כרגע שבו הוכרע המאבק לטובת סגירת התעשיות המזהמות, שפוגעות במטרופולין חיפה. זאת, כמובן, בתנאי שהמתקפה הלא מרוסנת של פוליטיקאים על בג"ץ, שנועדה להגביל את כוחו, לא תצלח. הסוגיה הקריטית הזו עומדת על הפרק בבחירות הקרובות.

בג"ץ קיבל את העתירה לאחר שורה ארוכה של דיונים בוועדות התכנון והבנייה המחוזית והארצית. תוכנית ההרחבה אושרה בוועדות האלה בלי שכללה הסבר מינימלי מה מתוכנן להיבנות, ואחרי שהמשרד להגנת הסביבה לא הצליח לספק לציבור הסבר כיצד היא תשפיע על רמת הזיהום באזור זה. נראה כי הלחץ של המפעלים על מקבלי ההחלטות תרם לאישור תוכנית, שאיפשרה להם להרחיב את פעילותם בלי לתת דין וחשבון לציבור.

בעלי המפעל והמשרד להגנת הסביבה לא פירטו מה יהיו השפעות הרחבת בז"ן על הציבור. בג"ץ יצא והגן על בריאות התושבים. זיהום באוויר במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בעלי המפעל והמשרד להגנת הסביבה לא פירטו מה יהיו השפעות הרחבת בז"ן על הציבור. בג"ץ יצא והגן על בריאות התושבים. זיהום באוויר במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

זה טבעם של הליכים כאלה. לבעלי הממון יש בהם יתרון גדול על הציבור. אך ארגוני הסביבה לא ויתרו. הם איגדו כוחות ועתרו לבג"ץ, והוא שימש עבורם כקו ההגנה האחרון. בג"ץ הוא המקום שבו כוחו של הציבור שווה לכוחם של בעלי הממון.

זכות העמידה, כפי שהיא מכונה בשפה המשפטית, היא מה שמאפשר לארגונים חברתיים לעמוד בפני בג"ץ ולהשמיע את קולו של הציבור. אותו ציבור שאינו יכול לשלם עבור שלטי חוצות עם שקנאים מחייכים או לאיים בביטול חוזי ענק לפרסום עם ערוצי תקשורת, לא מזמין את הפוליטיקאים לחתונת בנם ולא מדבר בכנסים רבי משתתפים. בבג”ץ עומדים הארגונים כמייצגם של הציבור, והם שווי כוחות.

בעתירה בעניין מפרץ חיפה, עמדו שלושת ארגוני הסביבה וייצגו ציבור של 900,000 תושבי המפרץ (אני ומשפחתי ביניהם) מול קומץ משפחות שמחזיקות בשליטה בתעשייה המזהמת ונהנות מרווחיה. הארגונים טענו שלא יתכן שניתן לתעשייה לבנות מתקנים חדשים בלי שמישהו מסוגל להסביר לציבור כיצד תשפיע הרחבת המפעלים על הבריאות של תושבי המפרץ. בג”ץ פסל את התוכנית ודרש מוועדות התכנון לממש את תפקידן – לשמור את האינטרס של הציבור ולא של ההון.

 ההתקפות על בג"ץ עלולות לפגוע בכוחו להגן על הציבור. אולם דיונים בבית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

ההתקפות על בג"ץ עלולות לפגוע בכוחו להגן על הציבור. אולם דיונים בבית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

במהלך ארבע השנים של הכנסת ה-20, ניהלו פוליטיקאים מסע של דה-לגיטימציה להגבלת כוחו של בג”ץ. הם מכרו לנו סיפור של ימין ושמאל, של ישראלים ופלסטינים. הם שכחו לספר לנו שבג”ץ עוסק יומיום באינספור סוגיות חברתיות שמשפיעות בין השאר על האוויר שלנו, על הקצבאות שלנו, על הפנסיות, על הנחלים והחופים שלנו. הם לא סיפרו כמה פעמים הגן בג”ץ על משאבי הטבע שלנו, מנע את ניצול הסביבה שלנו לטובת רווחים אישיים של מתי-מעט, חייב את המדינה לאכוף חוקים שנועדו להגן על הבריאות שלנו. הם בנו על זה שרוב הציבור לא מכיר את הפסיקות הללו.

הבחירות הקרובות הן גם על הזכות של הציבור לקבל הזדמנות שווה לצדק מול בעלי הון ומול אינטרסים כלכליים צרים של קומץ משפחות שקונות ומוכרות למרבה במחיר את הבריאות שלנו ומשאבי הטבע שלנו. יש סיכוי טוב שהבחירות הקרובות יכריעו האם ארגוני הסביבה וארגונים חברתיים יוכלו להמשיך להגן על האינטרסים של כולנו באמצעות עתירות לבג”ץ. בדרך לעוד מנדט, נבחרי הציבור מעבירים את כוחו של הציבור לבעלי הממון. הבחירות הקרובות יכריעו האם הם יצליחו?

עו"ד שני אלוני, מנכ"לית מגמה ירוקה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf