newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דמוקרטיה ישירה תסכן את מעמד העבודה המאורגנת, לא תחזק אותו

הרעיון להעניק לכל עובד ועובדת יכולת השפעה על תהליכי משא ומתן וקבלת החלטות הוא רומנטי ושובה לב, אך בפועל עלול להוביל לסרבול אופן הניהול של המאבק הארגוני והתנהלות ארגון העובדים, עד כדי גוויעתו. תגובה לאיתי סבירסקי

מאת:

כותבים אורחים: מורן סבוראי ואמיר בשה

עו"ד איתי סבירסקי טען כאן לאחרונה כי מבנה ההסתדרות לא מספיק דמוקרטי. טענה זו לא רק שאינה נכונה, אלא שהמבנה ה"לא מספיק דמוקרטי" הזה הוא זה שמותיר את ארגון העובדים הזה על מכונו כמעט 100 שנים, על אף הטלטלות שזעזעו ברבות השנים את המבנה הגדול ברחוב ארלוזורוב. מיד נסביר מדוע.

ראשית נציין שגם עו"ד סבירסקי יודע למנות חלק מהישגיו של ארגון העובדים הזה. נוסיף על אלה שהוא מונה: אחוזי ההתארגנות במשק הישראלי  הם הישג בפני עצמו, כשלא מעט עובדים נהנים גם כיום מתנאים של עבודה מאורגנת, ביטחון תעסוקתי גבוה יחסית ועוד. גם עובדים שאינם מאורגנים נהנים מהישגי ההסתדרות ובהם – צווי ההרחבה שהסדירו את דמי ההבראה ודמי הנסיעה של עובדים; צו ההרחבה שהסדיר את הפנסיה לעובדים; חקיקה כגון חוק שכר מינימום שנולד מתוך צווי הרחבה כאלה.

ההצעה של סבירסקי, ברוח ארגונו "כוח לעובדים", היא לקדם דמוקרטיה ישירה בארגוני עובדים – כלומר שליטה ישירה של העובדים בכל מפעל ומקום עבודה במשא ומתן הקיבוצי, בניגוד לדמוקרטיה של נציגים שנהוגה בהסתדרות – כלומר בחירות למוסדות שמנהלים את המשא ומתן מטעם העובדים. זהו אולי ביטוי רומנטי ושובה לב, אלא שדווקא דמוקרטיה ישירה עלולה להביא  לפגיעה במעמד העבודה המאורגנת ולהעדר יכולתה להתמודד עם האתגרים העומדים בהכרח בפני ארגון עובדים.

> ההחלטה של יחימוביץ' לרוץ נגד ניסנקורן: סיכוי לשינוי דרמטי בהסתדרות?

הרצון המבורך של ארגון העובדים לשתף את העובדים בקבלת ההחלטות עלול להוביל לתקיעת מקל בגלגלי המו"מ לחתימה על הסכמים קיבוציים. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון (יונתן זינדל/פלאש90)

הרצון המבורך של ארגון העובדים לשתף את העובדים בקבלת ההחלטות עלול להוביל לתקיעת מקל בגלגלי המו"מ לחתימה על הסכמים קיבוציים. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון (יונתן זינדל/פלאש90)

אינטרסים אישיים מול אינטרסים אירגוניים

התארגנות עובדים בארגון עובדים יוצרת קבוצת כוח של עובדים הניצבת אל מול המעסיק. כאשר העובדים הרבים עומדים ביחד גובר כוחם, והוא משתווה או לפחות מתקרב לכוחו של המעסיק. אך אם יידרשו כל העובדים להסכים לכל סעיף וסעיף בהסכם הקיבוצי, הדבר עלול דווקא לפגוע מאוד בהתארגנות העובדים ובמעמד ארגון העובדים. ניתן אף לטעון כי דווקא שימוש אינטנסיבי בדמוקרטיה ישירה עלול לנטרל חלק מנקודות החוזקה של ארגון העובדים, ולפרק מחדש את הארגון לרכיביו האטומיים, הקטנים מדי, שאין להם אפשרות לראות את השלם הגדול מסך חלקיו או לפעול למען אינטרסים כלליים, שחורגים מהצורך של העובד הפרטי ברגע מסוים.

כך למשל אינטרס כמו המשכיות הארגון יעמוד בסכנה מול האפשרות של עובדים לקבל סכומי עתק בנקודת זמן מסוימת בתמורה לפירוק ההתארגנות; האינטרס של מניעת אפליה או פגיעה באוכלוסיות מוחלשות יעמוד בסכנה כשמי שקובעים הם הרוב ההגמוני במקום העבודה; האפשרות לקבל החלטות לא פופולריות כמו הסכמה לפיטורי צמצום כדי לאפשר את המשך ההישרדות של מקום העבודה יעמוד בפני איום האינטרס של העובדים שנמצאים בסכנת פיטורים; גם המחויבות ארוכת הטווח לאיכות הסביבה בעבודה ומחוצה לה או לדורות הבאים של העובדים תהיה בסכנה אם המחליטים יפעלו מתוך האינטרס המיידי האישי שלהם.

בנוסף, עובדים במקום העבודה, בוודאי אלה שאינם לוקחים חלק פעיל בהתארגנות העובדים ובאורגנים של ארגון העובדים או כאלה המייצגים אינטרסים לא-חופפים במקום העבודה, אינם יכולים לראות את מלוא התמונה ביחס למשא ומתן הקיבוצי, בבחינת "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". מתן קול בלתי מוגבל לכל עובד ועובד יכול להביא עם הרצון של ארגון העובדים לברך – לשתף את העובדים בקבלת ההחלטות – דווקא לתוצאה ההפוכה, לקלל – על דרך של תקיעת מקל בגלגלי המו"מ לחתימה על הסכמים קיבוציים וסרבול אופן הניהול של המאבק הארגוני והתנהלות ארגון העובדים בכלל, עד כדי גוויעתו.

דמוקרטיה ישירה היא אולי נעימה לאוזן אבל לא בהכרח מתאימה למציאות המורכבת של יחסי העבודה, המחייבת התייחסות מעבר לרגע הקרוב ונציגות אחראית שיודעת לשקול ולשאת ולתת ביחס למאות ולפעמים אלפי סעיפים שונים במסגרת משא ומתן קיבוצי של "תן וקח" אחראי ומדוד.

עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד בשה זבידה סבוראי המתמחה ביחסי עבודה, ומייצגים גם איגודים וועדים של ההסתדרות

> לא שחור לבן: כל מה שלא מספרים לכם על דרום תל אביב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf