newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ארגון העיתונאים מגנה את האיומים על פלסטיני לא לדבר עם עיתונאים

לאחר ש"שיחה מקומית" חשפה שיחה שבה קצין איים על פלסטיני בדרום הר חברון שיגורש מביתו אם ידבר עם התקשורת, המינהל גיבה את הקצין. "גוף שלטוני אינו יכול לאסור על תושב לדבר עם עיתונאים", כתב ארגון העיתונאים. המינהל בתגובה: "הנהלים יחודדו"

מאת:

ארגון העיתונאים הביע מחאה חריפה בפני המינהל האזרחי על האיום שהשמיע קצין במינהל כלפי פלסטיני בדרום הר חברון, ולפיו אם "יביא עיתונאים" לשטח שלו, הוא יגרש אותו מביתו ולא יאפשר לו גישה לאדמות שלו. תיעוד השיחה פורסם על ידי יובל אברהם ב"שיחה מקומית".

הארגון גם מחה על תגובת המינהל, כפי שנמסרה ל"שיחה מקומית", שבה ניתן גיבוי לדברי הקצין ונאמר כי הקצין "פעל במסגרת תפקידו ובהתאם לסמכויותיו".

"האם זו עמדתו הרשמית של המינהל האזרחי למנוע מתושבים פלסטינים ליצור קשר עם עיתונאים?", נאמר במכתב ששלח ארגון העיתונאים לראש המינהל האזרחי תא"ל רסאן עליאן, "אם כך הדבר, אנחנו רואים את הדבר בחומרה".

האירוע המדובר התרחש לפני כעשרה ימים. לפי טענתה של משפחתו של אסמעיל ברכן מור מהכפר טוואמין בדרום הר חברון, קבוצה של מתנחלים הגיעה בלילה למערה שבו הוא מתגורר. המתנחלים הציתו מדורה מחוץ לבית, ובשלב מסוים גם נכנסו לתוך הבית וגירשו ממנו את המשפחה. מור ניסה להתקשר למשטרה ולמינהל האזרחי, אבל הם לא התערבו.

למחרת הגיעו למקום הכתב יובל אברהם יחד עם הצלמת רחל שור. בזמן ששהו ליד ביתו של מור, התקשר אליו קצין מהמינהל האזרחי. מור הפעיל רמקול בנייד שלו והשיחה הוקלטה. "אל תעשו לנו בעיות היום, הבנת?" אמר הקצין לפלסטיני, "תיזהרו להביא היום עיתונאים לבית שלכם או אנשים שיביעו איתכם סולידריות".

כשאחד מבני המשפחה התלונן בפני הקצין כי המינהל לא סייע להם כשמתנחלים פלשו לביתם אף שהם התקשרו למינהל, ענה לו הקצין: "בסוף הם הלכו, נכון? אז חלאס. לא יבואו לשם יותר מתנחלים. זו האדמה שלך, והמערה שם שייכת לך, נכון? אז תישאר במערה. אל תביא לי לשם עיתונאים והרבה אנשים ואל תעשו בעיות, או שאני אגרש גם אותך וגם אותם, הבנת?"

אברהם התערב בשיחה, הזדהה כעיתונאי וביקש מהקצין להזדהות ולהסביר מדוע הוא אוסר על עיתונאים להגיע למקום, אולם הקצין סירב לדבר אתו וניתק.

לאחר ש"שיחה מקומית" פנו למינהל וביקשו הסבר להתנהגות הקצין ולאיומים שלו, נמסרה תגובה מהמינהל, ולפיה "הקצין פעל במסגרת תפקידו ובהתאם לסמכויותיו, שכן באחריות המינהל האזרחי לקיים קשר בלתי אמצעי עם התושבים הפלסטינים המתגוררים באזור יהודה ושומרון, אשר כולל בין היתר שיח למניעת חיכוכים אפשריים, העלולים לגרום לערעור היציבות הביטחונית במרחב ולפגיעה בחיי אדם".

במכתב ששלח ארגון העיתונאים למינהל נאמר כי הארגון "רואה בחומרה" את העובדה שקצין במינהל איים על פלסטינים שלא ידברו עם עיתונאים. "זכותו של אדם לדבר עם עיתונאים היא בליבת המשטר הדמוקרטי", נאמר בפנייה, "גוף שלטוני אינו יכול לאסור על תושב או אזרח לדבר עם עיתונאים".

כאמור, הארגון גם מחה על תגובת המינהל ל"שיחה מקומית" שבה ניתן גיבוי להתנהגותו של הקצין. "אין מניעה שעיתונאים יגיעו לכל מקום, ישוחחו עם אנשים, יאספו מידע, ישמעו עדויות ויעשו כל שנדרש כדי לבצע את עבודתם כהלכה", נאמר במכתב ששלחה ענת סרגוסטי, אחראית חופש עיתונות בארגון העיתונאים. הארגון ביקש מהמינהל האזרחי לחדד את ההנחיות לגבי החופש של תושבים פלסטינים לשוחח עם עיתונאים.

בתגובת המינהל האזרחי לארגון העיתונאים, הצדיק המינהל את התנהגות הקצין בכל הנוגע לדרישה שלו ממור "למנוע התקהלות אשר עלולה להוביל לחיכוך אפשרי במקום". בתגובה גם צוין כי בסמכות המינהל להכריז על שטח צבאי סגור שיאסור על הגעת אנשים לאזור, "לרבות הגעתם של התושבים לחלקתם". המינהל גם חזר אומר שהקצין פעל במסגרת תפקידו, הכולל "שיח למניעת חיכוכים אפשריים העלולים לגרום לערעור היציבות הביטחונית במרחב ופגיעה בחיי אדם".

עם זאת, המינהל הודה בחצי פה כי לקצין אסור היה לאיים על התושב הפלסטיני למנוע הגעת עיתונאים למקום. "היחידה לתיאום הפעולות בשטחים מכבדת את חופש העיתונות ורואה בו ערך משמעותי", נאמר בתגובת המינהל. "לכן, לאור דברי הקצין, אשר התפרשו שלא במתכוון מצידו כאיום על תושב ואיסור על הזמנת אנשי תקשורת למקום, הנהלים בנושא חודדו לכלל משרתי היחידה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf