newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אקדמאים בריטיים מתקוממים נגד ההגדרות החדשות לאנטישמיות

66 אקדמאים מובילים שהם גם אזרחים ישראלים, פירסמו מכתב פתוח שקורא לסנאטים של אוניברסיטאות באנגליה לדחות את ההגדרה השנויה במחלוקת לאנטישמיות של IHRA. זאת, אחרי ששר החינוך הבריטי איים לקצץ בתקציבו של כל מוסד שלא יאמץ אותה

מאת:

66 אקדמאים בריטים מובילים שהם גם אזרחים ישראלים, ובהם מומחים בעלי שם עולמי בנושאי גזענות, ישראל ופלסטין, פירסמו מכתב פתוח, שקורא לסנאטים של אוניברסיטאות ברחבי אנגליה לדחות את הגדרת האנטישמיות השנויה במחלוקת של IHRA.

המכתב התפרסם באתר התקשורת השמאלי-יהודי הבריטי ושתי.

הקריאה פורסמה אחרי ששר החינוך הבריטי, גאווין ויליאמסון, כתב באוקטובר לסנאטים של אוניברסיטאות אנגליות מכתב שבו הורה להן לאמץ את ההגדרה, ואיים שיקצץ את המימון שלהן אם יסרבו.

הפגנה של תנועת BDS מול אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-27 באפריל 2017 (צילום: Philafrenzy, CC BY-SA 4.0)

הפגנה של תנועת BDS מול אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-27 באפריל 2017 (צילום: Philafrenzy, CC BY-SA 4.0)

החתומים על המכתב – ובהם ההיסטוריונים הישראלים אבי שליים ואילן פפה, המומחה בנושא ישראל-פלסטין משה בהר, הארכיטקט אייל וייצמן והבלשנית חגית בורר – כותבים כי ההחלטה לא רק "חותרת תחת המאבק" באנטישמיות, אלא גם "מאיימת על חופש הדיבור ועל החופש האקדמי", "מהווה מתקפה על הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית", ומעכבת "את המאבק לדמוקרטיזציה של ישראל".

החתומים מצטרפים לקואליציה המתרחבת והולכת של יהודים מכל העולם שמתנגדים להגדרה. בבריטניה נכללים בקואליציה זו מאות סטודנטים; דיוויד פלדמן, מנהל מכון פירס לחקר האנטישמיות; אנתוני לרמן, הדירקטור לשעבר של המכון  למחקר מדיניות יהודית; קולות יהודיים עצמאיים; הקול היהודי במפלגת הלייבור (JVL); והאקדמאים היהודים המובילים בתחום המשפט סר סטיבן סדלי וסר ג'ופרי בינדמן.

בין החתומות בארה"ב נמנות התנועה הרפורמית ארה"ב, שהיא הזרם היהודי הדתי הגדול ביותר במדינה; הקבוצות הליברליות הציוניות הבולטות ג'יי-סטריט, הקרן החדשה לישראל, אמריקאים למען שלום עכשיו; ארגון הצדק החברתי Bend the Arc; התנועות נגד הכיבוש IfNotNow, ו-Jewish Voice for Peace; וכותב ההגדרה האמורה עצמו – קנת סטרן.

רשימה מקיפה יותר של הביקורות על ההגדרה של IHRA ניתן למצוא כאן.

החתומים על המכתב הפתוח שפורסם בוושתי מצהירים שנקודת המבט שלהם "מודעת עמוקות למקרים השונים של רצח עם בתקופה המודרנית ובמיוחד השואה, שבה רבים מאיתנו איבדו בני ובנות משפחה. הלקח שאנחנו נחושים להפיק מההיסטוריה הוא של מאבק מחויב ועיקש כנגד כל צורות הגזענות".

המכתב קורא תיגר על חלק מהניסוחים היותר שנויים במחלוקת שנכללים בהגדרת האנטישמיות של IHRA, כמו למשל ביקורות על ישראל שטוענות כי "עצם קיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני", ודורשות ממנה "התנהגות שאינה מצופה או נדרשת משום אומה דמוקרטית אחרת".

המכתב מתפרסם אחרי שחוקרים ביוניברסיטי קולג' לונדון הסיקו בדצמבר שהאוניברסיטה צריכה לסגת בה מהחלטתה ב-2019 לאמץ את ההגדרה של IHRA. המסקנה התקבלה אחרי מחקר שנמשך שנה, המעמיק ביותר מסוגו, שכלל ייעוץ של עורכי דין בכירים כמו פיליפ סאנד וסר ג'ופרי בינדמן, כמו גם המומחה לאנטישמיות שכותב גם ב"וושתי" בריאן קלוג.

בנובמבר 2020 התפרסם מכתב באותה רוח ב"גארדיאן" שעליו חתמו 122 אקדמאים פלסטינים וערבים. החותמים על המכתב ב"גארדיאן" ביטאו גם הם התנגדות להגדרת האנטישמיות של ה-IHRA, וכתבו כי הם "מאמינים שערכים אנושיים וזכויות אדם הם מקשה אחת, ושהמאבק באנטישמיות צריך ללכת יד ביד עם המאבק של כל העמים והקבוצות המדוכאים למען כבוד, שוויון ושחרור".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf