newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אסיר פלסטיני בן 20 אושפז בבית חולים פסיכיאטרי עקב חשש לחייו

אחמד מנאסרה, שהורשע בגיל 14 בשני ניסיונות רצח ובהחזקת סכין, סובל מסכיזופרניה וככל הנראה ניסה לפגוע בעצמו. לדברי אביו, "בכל ביקור המצב שלו נעשה גרוע יותר. לפעמים הוא בוכה, לפעמים הוא אומר אני לא אצא מפה אף פעם, לפעמים הוא צורח. זה תלוי בתרופות שנותנים לו"

מאת:
פלסטינים מחזיקים תמונות של אחמד מנאסרה, בהפגנה למען שחרורו בחברון, ב-13 באפריל 2022 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

נשקפת סכנה לחייו. פלסטינים מחזיקים תמונות של אחמד מנאסרה, בהפגנה למען שחרורו בחברון, ב-13 באפריל 2022 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

האסיר הפלסטיני אחמד מנאסרה, בן 20, אושפז בשבוע שעבר על ידי שב"ס בבית חולים לבריאות הנפש. בידיו  נצפו חתכים מחפץ חד בכמה מקומות. רופאים אמרו כי עולה חשד שניסה לפגוע בעצמו, וכי נשקפת סכנה לחייו. בצו האשפוז נכתב כי מנאסרה, שאובחן כחולה סכיזופרניה לפני כשנתיים, במצב פסיכוטי ומבקש למות. כך מסרו עורכי דינו, חאלד אל-זבארקה ולאה צמל.

מנאסרה נעצר כשהיה ילד בן 13. פעילים בישראל ובעולם מנהלים קמפיין לשחרורו, שצובר תאוצה בימים אלה, עקב הפגיעה הנפשית שנגמרה לו כתוצאה מכליאתו.

ב-2015, במהלך אינתיפאדת הסכינים, נכנס מנאסרה לשכונת פסגת זאב עם דודו בן ה-15, חסן מנאסרה, שדקר ופצע באורח קשה צעיר ישראלי בן 20 וילד בן 13. אחמד היה חמוש בסכין, אך לא עשה בו שימוש. לאחר התקיפות עובר אורח דרס את אחמד.

תיעוד מחקירת השב"כ שלו התפרסם בתקשורת, בו אחמד נראה בוכה ומבוהל, אוחז בראשו, ואומר כי "אינו זוכר מה קרה", בעוד החוקר מטיח בו שהוא שקרן. לפי פרסומים בתקשורת, גם הילד הישראלי בן ה-13 שנדקר, נאור בן עזרא, סובל מאז מקשיים נפשיים.

לדברי צמל, "אין לאחמד רקע משפחתי של סכיזופרניה. המחלה שלו התפתחה עקב הנסיבות האלה. עצרו אותו כשהוא ברח, והסוחרים, בעלי החנויות בפסגת זאב, ביקשו מאוטו שידרוס אותו. אז (נהג) רכב אחר דרס אותו, הוא נפל על הקרקע, נשברה לו הגולגולת והלסת, ובזמן שהוא שכב שם סביבו כל ההמון צעק – 'להרוג אותו, להרוג אותו, יא בן זונה'. אני חושבת שזה היה רגע קשה מאוד. ועם הקושי הזה הוא גם נכנס לכלא".

אביו של אחמד מנאסרה ועורכת דינו לאה צמל (צילום: יובל אברהם)

אביו של אחמד מנאסרה ועורכת דינו לאה צמל (צילום: יובל אברהם)

אחרי שאובחן, הופרד מנאסרה מהאסירים האחרים. עורכי דינו מתנגדים להפרדה, וטוענים כי החמירה את מצבו הנפשי.

אף שמנאסרה אושפז פעמיים בעבר בבית חולים לבריאות הנפש, זו הפעם הראשונה שעולה חשד כי ניסה לפגוע בעצמו. "יצאתי מהכלא עם רושם קשה מאוד", אמר עו"ד אל-זבארקה ל"שיחה מקומית", אחרי שביקר את מנאסרה בבית החולים ביום חמישי. "היו לו חתכים באמה, שהמשיכו עד לזרוע העליונה. אני לא יכול לדעת בוודאות מי גרם להם, אבל הרופאים בכלא אמרו שהוא ניסה לפגוע בעצמו ושיש סכנה לחייו, וכל הסימנים מעידים על כך".

לדבריו, "במשך עשרים דקות, אחמד לא הוציא מילה. נראה שהוא לא מסוגל לדבר. שאלתי אותו, אתה מכיר אותי? והוא מצמץ בעיניים, כן, אבל לא הצליח להגיד כלום. מדובר במקרה הומניטרי דחוף, שמחייב שחרור מידי שלו".

עורכי הדין פנו אמש לבית המשפט השלום ברמלה בבקשה לשחרר את מנאסרה, שנותרו שנתיים וחצי למאסרו, בשל הידרדרות במצבו הנפשי, שאינה מאפשרת לדבריהם את המשך כליאתו. "בכל ביקור המצב שלו נעשה גרוע יותר, נפשית וגופנית", אמר אביו ל"שיחה מקומית". "לפעמים הוא בוכה, לפעמים הוא אומר אני לא אצא מפה אף פעם, לפעמים הוא צורח. זה תלוי בתרופות שנותנים לו".

בית המשפט הרשיע את מנאסרה ב-2016, כאשר היה בן 14, בשני ניסיונות רצח ובהחזקת סכין. הוא נידון ל-12 שנות מאסר. בשל גילו הצעיר ומצבו הנפשי, המלצת שירות המבחן בזמנו היתה להשאיר אותו במעון סגור עד גיל 18, אך בית המשפט לא קיבל זאת ומנאסרה הוכנס לבית הסוהר. עם זאת, מסיבות אלה בג"ץ קיצר לאחר מכן את עונשו לתשע וחצי שנים.

עורכי דינו מבקשים כעת לקצר את מאסרו בשליש, מה שיאפשר את שחרורו המידי. עם זאת, תיקון לחוק המאבק בטרור, שנכנס לתוקף ב-2019, מונע קיצור שליש מאדם שהוכרז עליו בבית משפט כי ביצע מעשה טרור. אמש טענו עורכי הדין בפני ועדה בבית המשפט כי מעשיו של מנאסרה לא עונים על ההגדרה של "מעשה טרור", וכי בעת הרשעתו החוק לא היה קיים, ולכן הוא זכאי להגיש בקשה לקיצור שליש מעונשו. טרם התקבלה החלטה אם לאפשר לו להגיש בקשה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מרבית האנשים אינם מצליחים להצדיק הפרה בוטה של הקוד המוסרי על ידי מעשיו של הצד השני, נוראים ככל שיהיו. ילדים בעזה על חורבות ביתם (צילום: עמאד נאסר / פלאש90)

הפציעה המוסרית עוד תסתבר כאחד הנזקים הגדולים של המלחמה

פציעה מוסרית היא סינדרום ייחודי המתבטא ברגשות אשמה ובושה ומלווה בתחושת דיכאון, חרדה ואף מחשבות על נזק עצמי. לכשיתבררו הממדים המלאים של הזוועה בעזה, כולנו עלולים להימצא בקבוצת הסיכון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf