newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התנחלות חברון קיבלה מיעלון מאחז חדש לחג הפסח

לאחר מאבק משפטי של שנים, אישר שר הבטחון לשלוש משפחות מתנחלים להכנס לבית רג'אבי, המכונה גם "בית המריבה", בחברון. בהגנה ובסיוע צבאי הוקם מאחז חדש בעיר השסועה, הראשון מאז שנות ה-80

מאת:

צילומים: קרן מנור, אורן זיו ומוסטפא באדר. טקסט: קרן מנור

ב-11 לאפריל, 1968, ערב ליל הסדר, שכרה קבוצת יהודים ובראשם הרב משה לוינגר את מלון "פארק" הפלסטיני בחברון כדי לחגוג בו את ליל הסדר. משיצא החג, הודיע הרב לוינגר כי אין בכוונת הקבוצה לצאת מהעיר. משה דיין, שר הבטחון דאז, הציע למשפחות פשרה: הם יצאו ממלון פארק ויעברו לגור במתחם הצבאי שהוקם בחברון, לימים התנחלות קריית ארבע.

מאמצי המתנחלים להתיישב בלב העיר נשאו פרי שבועיים וחצי אחרי פסח 1979 כאשר קבוצה של נשים וילדים יצאה באישון לילה מקריית ארבע ונכנסה בחשאי ל״בית הדסה״, מרפאה ליהודים וערבים בעיר שננטשה לאחר פרעות 1929. מאז, בסיוע מדיני וצבאי, הוקמו מספר נקודות התנחלות נוספות בחברון שהפכו בית לכמה מראשי המתנחלים הקיצוניים ביותר, כגון ברוך מרזל ואיתמר בן גביר. בעוד אוכלוסיית המתנחלים הולכת וגדלה בעיר, עוד ועוד פלסטינים נאלצים לעזוב את מה שהיה מרכז עיר שוקק וחי והפך לאזור רפאים כתוצאה ממדיניות הפרדה והגבלות תנועה שחלים עליהם.

ערב פסח 2014. בדיוק 46 שנים ויום לאחר כניסת הרב לוינגר לחברון, הוא עצמו נואם בטקס רב משתתפים לציון כניסת מתנחלים לבית נוסף והקמת עוד נקודת התנחלות בעיר.

לוינגר. פסח. חברון. מתנחלים. נשמע מוכר.

באנרים שהציבו המתנחלים מחוץ לבית שנקרא בפיהם גם "בית השלום" ומתחתיו תלו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ה- 13 לאפריל, 2014.

באנרים שהציבו המתנחלים מחוץ לבית שנקרא בפיהם גם "בית השלום" ומתחתיו תלו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בצהרי יום ראשון, ה-12 לאפריל 2014, אישר שר הבטחון משה (בוגי) יעלון לשלוש משפחות מתנחלים להיכנס למה שמכונה בתקשורת "בית המריבה". הבניין, הממוקם בין העיר העתיקה בחברון להתנחלות קריית ארבע, היה סגור במשך שנים עד להחלטת בית המשפט העליון לדחות את טענת הפלסטינים לפיה הבית, המכונה בפיהם "בית רג'בי", נקנה ע"י המתנחלים שלא כדין. המתנחלים נכנסו לבית לראשונה במרץ 2007 ופונו ממנו בדצמבר 2008, לאחר שנתגלה כי חלק מהמסכים שהציגו היו מזויפים.

חייל מנופף בדגל ישראל בעוד אחרים שומרים על משפחות מתנחלים שנכנסות לבית בחברון, ה- 13 לאפריל, 2013.

חייל מנופף בדגל ישראל בעוד אחרים שומרים על משפחות מתנחלים שנכנסות לבית בחברון, ה- 13 לאפריל, 2013. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

משפחת מתנחלים נכנסת לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014.

משפחת מתנחלים נכנסת לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

חיילים ומתנחל מחברים אספקת מים לבית.  חברון, ה- 13 לאפריל, 2014.

חיילים ומתנחל מחברים אספקת מים לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בנו של הרב לוינגר, שלמה לוינגר, נציג המשפחות, נאם גם הוא בטקס הכניסה לבית:

"חזרנו הביתה לארץ ישראל. חזרנו לחברון לפני 45 שנה, חזרנו לבית השלום לפני 7 שנים והיום החזרה לבית. היא חזרה סופית. זה הבית שלנו. חברון זה ארץ ישראל והבתים שלנו".

באנר ודגל ישראל תלויים מחוץ לבית, לאחר כניסת המתנחלים לתוכו. ה- 13 לאפריל, 2014.

באנר ודגל ישראל תלויים מחוץ לבית, לאחר כניסת המתנחלים לתוכו. ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בסוף השבוע האחרון הפגינו פעילים בחברון ובתל אביב נגד הקמת ההתנחלות החדשה, ובמחאה נגד התנהלות הממשלה בתהליך המדיני, אולם נראה כי ממשלת ישראל ממשיכה לקבוע עובדות ולהסלים את המצב בשטח, גם בעיצומו של עוד משא ומתן עם הפלסטינים.

פעילות ישראליות מקיימות סדר פסח סימלי במרכז תל אביב, כמחאה על החלטת ממשלת ישראל לאפשר הקמת התנחלות נוספת בחברון. ה-12 לאפריל, 2014.

פעילות ישראליות מקיימות סדר פסח סימלי במרכז תל אביב, כמחאה על החלטת ממשלת ישראל לאפשר הקמת התנחלות נוספת בחברון. ה-12 לאפריל, 2014. (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים ושוטרים ישראלים עוצרים פעילים במהלך הפגנה נגד החלטת ממשלת ישראל לאפשר למתנחלים להכנס ל"בית ראג'בי" בחברון, ה- 11 לאפריל, 2014.

חיילים ושוטרים ישראלים עוצרים פעילים במהלך הפגנה נגד החלטת ממשלת ישראל לאפשר למתנחלים להכנס ל"בית ראג'בי" בחברון, ה- 11 לאפריל, 2014. (צילום: מוסטפא באדר/אקטיבסטילס)

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf