אחרי ש-NSO נכנסה לרשימה השחורה, ישראל לא תוכל להמשיך לעצום עין

"אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כולם כל הזמן".

זהו, הבועה התנפצה סופית ורשמית. אחרי שנים של חשיפות תקשורתיות, דו"חות וקמפיינים של ארגוני ופעילי זכויות אדם, עתירות משפטיות, לובי ומה לא – ארה"ב החליטה להכניס את חברת NSO וחברת קנדירו הישראליות לרשימה השחורה שלה.

בהודעה לעיתונות של משרד המסחר האמריקאי נכתב כי חברות אלו "עוסקות בפעילות אשר נוגדת את האינטרס הביטחוני ואת מדיניות החוץ של ארה"ב", וכן כי "חברות אלו פיתחו וסיפקו תוכנות ריגול לממשלות זרות אשר השתמשו בהן כדי לפגוע בזדון באנשי ממשלה, עיתונאים, אנשי עסקים, אקדמאים ודיפלומטים. כלים אלו אף שימשו ממשלות זרות לרדוף ולדכא את מי ששמו כמטרה גם מחוץ לגבולות מדינתן באופן כזה שמסכן את החוק והסדר הגלובלי".

מה זה אומר? זה אומר שחברת NSO, שהיא הגדולה והמפורסמת מבין השתיים, תתקשה מאוד למצוא משקיעים, תתקשה מאוד למכור את מרכולתה, לא רק לארה"ב, אלא לכל העולם המערבי. זה אומר שאחרי שנים של הכחשות ומכירת ספינים על הצלת חיי אדם בכל העולם, NSO הפסידה ובגדול. הפסידה כסף, מוניטין, לקוחות ואולי אף תפסיד עובדים שיחליטו שעכשיו כבר אי אפשר לעצום עיניים ולאטום אוזניים.

NSO לא יכולה יותר להמשיך בפרקטיקת התגובות השחוקה שלה – הכחשה, הכחשה, הכחשה. ההחלטה האמריקנית סתמה את הגולל על עתידה של NSO ובתקווה רבה תהווה נקודת זינוק משמעותית להסדרת הפיקוח על מכירות הנשק והסייבר בעולם ובישראל בפרט.

למי שאינו מעורה בפרטים, קנדירו ו-NSO הן שתי חברות סייבר ביטחוניות פרטיות, המפתחות תוכנות ריגול ופריצה מתוחכמות וזדוניות ואינן בוחלות בלקוחות שלהן יותר מדי. רדיפת עיתונאים בהונגריה ואזרבייג'ן, ריגול אחר ראש האופוזיציה בהודו וריסוק המאבק האזרחי בשחיתות במקסיקו – אלו דוגמאות ספורות של נפגעי תוכנת הריגול של חברת NSO ברחבי העולם.

כבר שנים שחברות הנשק הישראליות מייצאות חופשי עם צ׳ק פתוח ממשרד הביטחון, וכך נוצר מצב בו חברות ישראליות וממשלת ישראל תומכות ומחמשות משטרים רצחניים ודכאניים בכל העולם. בין אם אלה רובים ששימשו לרצח עם בדרום סודן ולפשעים נגד האנושות בפיליפינים, מטוסים ומל"טים ישראליים המעורבים במלחמות אזרחים ופוגעים באזרחים, ותוכנות ריגול ומעקב המשמשות את הלקוחות של החברות הביטחוניות הישראליות לרדיפת קהילת הלהטב"ק, הרתעת עיתונאים ופעילי זכויות אדם, איתור, כליאה ואף הריגה של מתנגדי משטר במדינות רבות.

פעילי וארגוני זכויות אדם בישראל פועלים במשך שנים כדי להגביר את רמת הפיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי – הכולל נשק וסייבר – ולהסיר ממנו את החיסיון הביטחוני המיותר שמוטל עליו מאז קום המדינה. אבל במקום לעשות את עבודתו ולמלא את תפקידו, משרד הביטחון, האחראי באופן ישיר ובלעדי על רישיונות היצוא של חברות הנשק והסייבר הפרטיות, בוחר לאשר את כל הרישיונות הללו.

לא רק שמשרד הביטחון מאשר, הוא גם מסייע בערוצים דיפלומטיים שונים לקדם יצוא של נשק ישראלי למדינות דיקטטוריות, מדינות שרודפות להטב"קים, שמבצעות טיהור אתני ורצח עם, שחוטפות אזרחים, שמשתיקות ומעלימות מתנגדים פוליטיים ועוד. בקיצור, פיקוח ישראלי אין – והבלאגן חוגג.

כעת סוף סוף המאבק האזרחי העיקש והמייגע, בישראל ובשאר העולם, נושא פירות, מאבק למען שקיפות ופיקוח הדוק על מכירות נשק וסייבר למדינות המבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם ומשתמשות בו לרדוף את אזרחיהן, לדכא אותם, לענות אותם, לאסור אותם ולהרוג אותם. ההחלטה האמריקנית תשפיע קשות לא רק על שתי החברות שנכנסו לרשימה, אלא גם על ממשלת ישראל. איך ממשלת ישראל תוכל להצדיק בפני האמריקאים שהיא מאשרת מכירות ש"פוגעות באינטרס הלאומי האמריקאי"? מישהו פה סוף סוף יצטרך לתת דין וחשבון.

בפעם האחרונה שהאמריקאים התערבו במדיניות היצוא הביטחוני הישראלי, הדבר הניב את החוק הראשון והיחיד עד היום בתחום, שקבע שיש לפקח על היצוא הביטחוני והגדיר את המנגנונים לכך. התקווה היא שההתערבות האמריקאית הנוכחית תוביל לתיקונו של החוק הזה, ולהכניס סעיף האוסר על יצוא נשק וסייבר למדינות המבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם ומחייב דיווח ושקיפות על היצוא הביטחוני: מה מוכרים, מתי ולמי. בדיוק כמו בארה"ב ובאיחוד האירופי.

חבל שממשלת ישראל מקשיבה כשהדבר מגיע כדרישה אמריקאית ומתעלמת כשהוא מגיע כדרישה מהאזרחים והאזרחיות שהיא מייצגת. בכל אופן, מדובר בהחלטה מבורכת ומשמעותית שראוי ללמוד ממנה.

חן אגרי היא פעילת זכויות אדם