אחרי הפרלמנט והתקשורת, ויקטור אורבן מנסה להשתלט על האקדמיה

לפני שנה מצאתי בית זמני בבודפשט, הונגריה. למדתי באוניברסיטה לקולנוע ותיאטרון SzFE, שמפעילה כל סמסטר כיתה בין לאומית כחלק מתוכנית "Erasmus+" לחילופי סטודנטים.

תוכנית ארסמוס הוקמה למען קידום ועידוד קשרים בין תרבויות. הייתי התלמידה הישראלית הראשונה, ועד כה היחידה, באוניברסיטה הוותיקה הזאת. חברי הכיתה והמרצים קיבלו אותי ואת דעותיי, ונתנו לי להרגיש חלק חשוב מהתפתחות הקבוצה ומהלמידה הבינלאומית המשותפת.

לחיות בבודפשט היתה חוויה נהדרת – לפגוש אנשים מאירי פנים, להכיר את הפינות הנסתרות בעיר ואת עולם התרבות המקומי. עם זאת, ככל שההיכרות שלנו עם החברה ההונגרית גדלה, הלכה והתחזקה אצל הסטודנטים הזרים האחרים ואצלי ההבנה שמחוץ לכותלי האוניברסיטה, אנחנו לא בהכרח מתקבלים בברכה.

זה התחיל מכך שמראש מספר דוברי האנגלית בעיר נמוך, וכך גם קבלתם של אלו הבאים מבחוץ. דבר זה מובן בעיר שתושביה עייפים מהתיירים המציפים את רחובותיהם, ולא ייחודי לבודפשט. אך עדיין, הונגרים רבים אמרו לי שהקסנופוביה (הפחד מזרים, המוביל גם לשנאת הזרים) נפוצה מאוד.

כמובן שהיו יוצאים מן הכלל, מקומות נהדרים ואנשים שרק שמחים לנסות לדבר בשפה משותפת, אך ההבנה שהונגריה לא ליברלית כפי שחשבתי היכתה בי יותר ויותר.

ביום שחזרתי לארץ הכריזו על הקורונה כמגיפה בינלאומית באופן רשמי. חודש וחצי לאחר מכן נכנסנו לסגר. אירופה מיהרה לחסום את הגבולות, שהרגישו כמעט לא קיימים במהלך השהות שלי שם. הסטודנטים הזרים עזבו את העיר מהר ככל האפשר. האנשים שלמדו אתי בכיתה ונשארו לעוד סמסטר היו יושבים בפארק בין שיעורי זום עד שהיו צריכים לחזור למדינות שלהם. השערים נסגרו.

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, העומד בראש המפלגה השמרנית, ניצל את התפשטות הווירוס באירופה כדי להעביר לעצמו את הסמכות העיקרית בפרלמנט, תחת נוהל חירום. וזאת לא היתה הפעם הראשונה שבה הדמוקרטיה ההונגרית איבדה מכוחה תחת שלטונו של אורבן.

בשנים האחרונות, למשל, אורבן לא הסתיר כי מבחינתו חופש העיתונות מהווה לא יותר ממכשול שיש לפתור: "אני פתרתי את בעיית הטרור של העיתונות בדרך מאוד פשוטה. ב-2015, רק כ-20 עיתונים וכלי תקשורת בהונגריה היו שייכים למקורבים שלי. היום מדובר בכ-500", הוא אמר.

כחלק מאותה אג'נדה של המפלגה השלטת בשנים האחרונות, המאבק הלהטב"י של הונגריה הפך לשק החבטות של הממשלה. דבר זה בא לידי ביטוי בצנזורה ובביטול זכויות של חלק מהאזרחים. ההומופוביה גלשה מהחלטות ומהצבעות ממשלתיות לעולם התרבות. תיאטראות פוקחו על ידי הממשלה ונסגרו או צונזרו על העלאת תכנים להט"ביים.

לפני כמה חודשים התקבלה החלטה ממשלתית חדשה, שעירערה את יסודות האקדמיה. החל מ-1 בספטמבר 2021 ,הממשלה לא תמשיך לתמוך כלכלית במוסדות האוניברסיטאיים. במקום זאת, המימון של מוסדות הלימוד הללו יגיע מחברות ענק המקורבות לממשלה.

תהליך זה מתרחש כעת בכמה מכללות ואוניברסיטאות, כולן מעולם ההבעה והאומנויות, ביניהן האקדמיה הלאומית למוזיקה ואוניברסיטה מרכזית ללימודי אומנות פלסטית.

תחת המימון החדש, קל יותר לעשות שינויים במוסדות באופן חוקי. ההחלטות והשליטה על הנלמד באוניברסיטה יועברו לסנאט (ועדה האחראית על תוכן החומר הנלמד) חדש,  וחברי הסנאט הנוכחי יידרשו לעזוב את תפקידם בשנת הלימודים הבאה.

הסנאט הנוכחי הורכב מקבוצה של אנשי תרבות, מרצים וסטודנטים שלקחו חלק בהחלטות הלימודיות. הרכב הסנאט החדש מוגבל לעד חמישה אנשים, הנקבעים על ידי גורמים חיצוניים. הגורמים האחראים על השינוי אמרו שייבחר גם נציג מ-SzFE, אך זאת היתה הודעה ריקה מתוכן, מאחר שבסוף הקיץ הוועדה נבחרה ללא כל נציג מהאוניברסיטה.

שניים מחברי הסנאט הם בעלי חברות נפט. בנוסף להם נבחר גם אטילה וידניאנסקי, במאי תיאטרון שהתבטא כנגד SzFE בפומבי בעבר. בשנים האחרונות צבר וידניאנסקי כוח פוליטי בעזרת קשריו עם אנשי הימין ההונגרי, ומונה למנהל של כמה מוסדות תרבות לאומיים. מיקומו בעמדות מפתח בעולם התרבות המקומי נתן לפוליטיקאים גישה להחלטות על תוכן היצירות.

האוניברסיטה שבה למדתי, SzFE, עומדת כרגע בסכנת השתלטות ממשלתית. הסטודנטים והמרצים חוששים מצנזורה, משליטה בחומר הלימודים, מברירת אנשי הצוות והתלמידים, ובעיקר מהשתקה.

כבר בתחילת ספטמבר, כמה מרצים בכירים, ובהם גם ראש הסנאט הנוכחי, שבתו במחאה. הסטודנטים הצטרפו אליהם והפכו את בניין האוניברסיטה לבריקדת תלמידים, המתנגדים להשתלטות ההון והשלטון ותומכים בחופש המוסד.

הממשלה מתרצת את החלפת המימון בטענה שמדובר בצעד לטובתם של התלמידים והאוניברסיטה. בפרוץ השביתה הפיצה התקשורת הימנית את השמועה שהאוניברסיטה מכינה את התלמידים למרוד בממשלה במחנות קיץ מיוחדים, ושהשביתה היתה מוכנה בקנה.

לעומת הממשלה המאיימת, המחאה נתמכת על ידי אנשי השמאל ההונגרים ועל ידי מוסדות שונים. זוהי למעשה, אחת המחאות הגדולות ביותר שהיו בהונגריה בשנים האחרונות.

להפגנת התמיכה באוניברסיטה הגיעו פי 5 יותר אנשים מהצפוי, וכ-1,000 אנשים יצרו שרשרת אנושית של כמה שכבות, מהאוניברסיטה לבניין הפרלמנט. סרט הפיגומים האדום-לבן, שאתו הסטודנטים הקיפו את המוסד, הפך לסמל המאבק, וכך גם סמל היד הפרוסה, שעליו המוחאים כתבו "שחררו את SzFE".

בנוסף, האוניברסיטה מושיטה יד אל מחוץ לכותלי המדינה, ומקבלת תמיכה בכל רחבי העולם, בין השאר מהאקדמיה האירופית לקולנוע, משחקנים ומיוצרי סרטים רבים ובהם קייט בלנשט, אדי ריידמן, איאן מקקלן ועוד.

אחרי חודש של מחאה ללא הפסקה ושביתה ארוכה, חלה החמרה במצב. במקום לכבד את החוזה של נשיא האוניברסיטה, שמבטיח את המשך עבודתו עד סוף השנה, הסנאט החדש החליט להחליפו כבר ב-1 באוקטובר. במקומו מונה ראש המטה לשעבר של שר הביטחון, קולונל גאבור סארקה.

התלמידים, ששמרו על הבטחתם לשמור על המוסד חופשי, לא נתנו לסארקה להיכנס לבניין האוניברסיטה. בתגובה, קולנול סארקה נתן הוראה ישירה לניתוק האינטרנט בשני בנייני האוניברסיטה במרכז העיר, שבהם התבצרו הסטודנטים, כדי לחסום את פעילות הפורום האינטרנטי שממנו תפעלו והפיצו את המחאה שלהם.

סארקה דאג גם שינעלו את הגישות לחדרי עבודה חיצוניים (חדרי חזרות, במות ואולפנים השייכים לSzFE). בנוקדה זו הסטודנטים התחילו לעזוב את המבצר, אך המאבק עוד ממשיך.

כמעט שלושה חודשים עברו מאז תחילת המחאה, המשאירה את SzFE בנקודת קיפאון. מעבר לבריקדת הסטודנטים ולמחאות הרחוב, המרצים בשביתה עד שיפתר העניין. הגורמים המאיימים החליטו להקפיא את הסמסטר עד פברואר.

הסטודנטים מספרים כי התלמידים מאוד חשובים למרצים והם מנסים למצוא פתרון שלא יפגע בתלמידים שמשלמים שכר לימוד, מאחר ולימודים בהונגריה הם יקרים מאוד. ועדת המחאה חיברו רשימה של 13 דרישות, שעל פי הן יסכימו לחזרה לפעילות. בין הדרישות, קיימת הדרישה לאוטונומיה אקדמית, התפטרות חברי הוועדה החדשה והמשך מימון האוניברסיטה על ידי הממשלה.

מוסד הלימודים החשוב הזה הוציא יוצרי קולנוע ותיאטרון רבים ב-155 שנות עבודתו. הונגריה עברה  תהפוכות רבות בתקופה הזאת: תקופת הקומוניזם, שתי מלחמות עולם, מהפכות ברחבי אירופה ובגיאוגרפיה המקומית, שיוצגו באלפי יצירות של בוגרי האוניברסיטה הזו ואחרות, שלא יוכלו להמשיך וליצור תחת שלטון מצנזר.

הסולידריות העולמית מעניקה תקווה לחברה הליברלית ההונגרית, התומכת במאבק של האוניברסיטה. הראיה שמה שקיים בתוך המדינה הוא לא מה שנכון, ושיש דעות נוספות, תומכות ומחזקות, היא מה שעוזרת להם להמשיך להילחם.

** תודה לחן אקשוטי על הסיוע בכתיבת המאמר.

גל זיידמן, בוגרת תואר ראשון בקולנוע וחינוך במחלקה לקולנוע במדרשה לאומנות בית ברל.