newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך עזרתי לממסד לשכוח את הבדואים

אתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל החזיר את העיירות הבדואיות אל המפה. אבל למה אי אפשר ללחוץ עליהן ולחשב את עלות המנוי לבריכה ולתיאטרון בהן כמו שאפשר עם היישובים היהודים?

מאת:

לפני שלושה חודשים בדיוק פרסמתי פוסט בפייסבוק, בו רתחתי על העובדה שבאתר ״מחשבונגב״ של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מופיעה מפה אינטראקטיבית של הנגב בה הופיעו כל היישובים היהודיים באזור, ואף לא עיירה בדואית אחת. רהט, תל-שבע, שגב שלום, כולן נעלמו ממפת הנגב של המשרד שאמור לפתח את האזור למען כל תושביו.

הבוקר שבתי לאתר ״מחשבונגב״, כדי לבדוק מה השתנה בשלושת החודשים האחרונים, ולהפתעתי גיליתי ש-6 מתוך 7 העיירות הבדואיות עלו על המפה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. כסיפה עדיין לא זכתה לסימבול על המפה הזאת, כך גם שתי המועצות האזוריות הבדואיות שהקים משרד הפנים, נווה מדבר ואל-קסום.

מימין: צילום מסך של מפת הנגב באתר ״מחשבונגב״ ב-20 בינואר 2014. משמאל: צילום מסך של מפת הנגב באתר ״מחשבונגב״ ב-20 באפריל 2014.

מימין: צילום מסך של מפת הנגב באתר ״מחשבונגב״ ב-20 בינואר 2014. משמאל: צילום מסך של מפת הנגב באתר ״מחשבונגב״ ב-20 באפריל 2014.

לא זה הזמן להגיד כל הכבוד למשרד על כך שהיה ער לרחשי הפייסבוק והחליט להוסיף את העיירות, וזאת לא רק לאור העובדה שהיישובים הבדואים היו אמורים להופיע עליה מלכתחילה או העובדה שלא כולם מופיעים גם עכשיו. מטרתו של האתר נותרה אותה המטרה, לגרום ליהודים לעבור לגור בנגב. ואכן, על כל יישוב יהודי תוכלו ללחוץ בקלות ולעבור לעמוד נפרד, בו תוכלו לחשב את עלויות המגורים בו, מעלות המשכנתא דרך המנוי לבריכה ועד העלות של בייביסיטר לשעה. תוכלו לראות ם גם את מיקומו של היישוב, לקרוא קצת על אופיו ועל ההיסטוריה שלו ולהחליט אם זה המקום שבו תרצו לגור. לחיצה על שמות העיירות הבדואיות לא תוביל אתכן/ם לשום מקום, אלא אם האזור צפוף מידי. במקרה הזה תועברו ליישוב היהודי הסמוך.

אני תוהה אם המאבקון שיצאתי אליו שינה משהו, כי בפועל נוצרה כאן רק מראית עין של שוויון. תוכניות הממשלה השונות להגדלת אוכלוסיית הנגב קוראות בפה מלא ליהודים לעבור אל האזור, ולא מכוונות בשום צורה לאוכלוסיה ערבית. בפרוטוקולים של הדיונים של הרשויות השונות אפשר למצוא חישובים דמוגרפיים מדוקדקים שסופרים כמה יהודים צריך פה באזור כדי לשמור על עליונות מספרית.

מצד אחד, לפחות מי שגולשים אל האתר רואים שיש גם יישובים בדואים בנגב, ושלא מדובר במרחב יהודי בלבד. אבל מצד שני, כל עוד זאת הגישה כלפי תושבי הנגב שאינם יהודים, נראה לי שעדיף היה להשאיר את המפה כמו שהיא. בדיעבד, נראה שיותר עזרתי למשרד לפיתוח הנגב והגליל להראות קצת יותר טוב, מאשר גרמתי לעובדיו ועובדותיו להבין את העוול שהם עשו לעיירות הללו ולתושביהן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf